הבדל בין לוחות שנה זמן ר"ת [תורני]

[עקיבא שמעוני]

לא הבנתי אין כאן מינמלית כבוד למרן?
אם הוא לא הרגיש בדבר זה צריך להציף את זה ולצעוק את זה בקול. אלא מה שכבודו חושב שכל מה שמרן אמר זה רוח הקודש ואין שום צד בעולם שמרן יטעה ואם כן אם מרן כתב דברים שכולם מבינים שצריך לנטות מהם צריך לעמוד על הראש ולהצדיק אותם. אלא שהתלמיד האמיתי יסתיר את הדברים הקשים והתמוהים וכמו שנהג בדבר זה הראש''ל הגר''ד, (וכן מנהגו בהרבה דברים שברור לו שיש סיבה מוכרחת לנטות שהוא מצניע את הדברים ולא צועק אותם בקול מפני כבוד אביו)
סיכומו של ענין מה שברור שאת אותו טענה שטען מרן על חסידי הבא''ח שלא הסכימו לשומעו יש לטעון על המחזיקים בטענות הנ''ל. כאילו הם המכבדים הגדולים של מרן.

 

[יואל בן מנשה]

(כי לפי המשתמע נראה שמרן לא ידע שהכוכבים נמצאים גם ביום, וכל השינוי בצאת הכוכבים הוא רק בהחשכה שמבליטה את הכוכבים. ואילו בדברי התשובה מבואר שהכוכבים יוצאים רק בלילה)

תקרא עוד פעם את מה שכתב מרן במתינות, ותראה שלא משתמע מה שחשבת שמשתמע.

 

[יואל בן מנשה]

ופעמים שכבר הוא לילה ואין הכוכבים נראים, מצד שהרקיע מזהיר כעין אור היום, ולכן אין הכוכבים נראים, דשרגא בטיהרא מאי מהני,

מפורש כותב שהכוכבים לא נראים בגלל האור.

 

[לוח שנה עתים לבינה]

לענ"ד דהבנת דברי הרמב"ן הוא דוקא ור' יהודה מתפלל מנחה עד פלג הכוונה עד שגלגל החמה מתחיל לשקוע תחת האופק שאז כבר אין כאן "עם שמש" שחלקו כבר נשקע תחת האופק (ואין זה תחילת שקיעה שכתב הרמב"ן לזמן תוספת אליבא דר"ת שהוא אחר שכל גלגל החמה נתכסית וקוראו תחילת שקיעה על שם סוף שקיעה שהוא כשעה אחר כך אליבא דר"ת) ויש כאן ג' מושגים א' פלג- שהוא השעה שגלגל חמה מתחלת להתחסר מתחת לאופק אבל עדיין נראית בחלקה מעל האופק (וזהו סוף זמן מנחה) ויש שקיעת החמה שכל הגלגל ירד מתחת לאופק (וקורא הרמב"ן לזה שעת תוספת) וג' סוף שקיעה שהוא כבר זמן בין השמשות. ועיקר חידוש הרמב"ן שיש משמעות וחשיבות לשקיעה זאת הראשונה אף אליבא דרבינו תם (דעיקר השקיעה לדעתו הוא סוף השקיעה) וזהו שאמר "והיינו דאמרינן במסכת ברכות וכו'" שגם ר' יהודה עשה חשיבות לשעה זאת אע"פ שאין עיקר הלילה והוא זמן קרוב לזמן שקיעה שנותן לה הרמב"ן חשיבות לענין תוספת. ולענ"ד כמו שדעת הרמב"ן לפי דעתי בזמני הנשף הולך לפי אריכות היום וקיצורו גם שתות המיל לפי הזמניות שהוא ירידת גלגל השמש משתנה מהלכו לפי אריכות היום ולעולם כשגלגל השמש (חלקו התחתון) מתחיל לירד תחת האופק עד שיורד כולו הוא שתות המיל (זמנית) דבקיץ מתעכבת לירד מחמת גודל הקשת (ע' מנחת כהן בזה) ובחורף ממהרת לירד (ודוקא נראה שזה באמת המציאות דלא כבזמני הנשף שנקבע באמת על פי מעלות) ודוקא לפי דברי הרמב"ן אתי שפיר מאוד זמן פלג המנחה שיש לו טעם וריח להיות תלוי בשקיעת הגלגל עצמו משא"כ ניקח לדוגמא דעת הגר"א שהולך הפלג שעה ורבע קודם השקיעה אינו זמן מבורר בתכונה אלא הוא זמן שנקבע בלי סימן שמימי (דלא כעלות או צאת או שקיעה כשאר הזמנים). ויש לציין שאפשר לבדוק זה שלוקח לגלגל השמש לירד כמה דקות מתחילה עד סוף והוא תואם מאוד לדברי הרמב"ן לענ"ד ודבריו ד"ייראוך עם שמש" הוא דוקא ואי אפשר כלל וכלל לפלג להיות אחר השקיעה כי עצם מהותו לעולם להיות קודם וכמו שכתב הרמב"ן דמוסיף על מהלך והדברים כפשוטן ממש בכוונתו בלא אוקימתות ובלא דחוקים.

כבודו אומר משנה סדורה ומעניינת בדעת הרמב"ן
והנה מה שאמרת שלהגר"א פלג המנחה אינו זמן מבורר וללא סימן שמימי, אינה טענה כלל, דהרי זמן מנחה קטנה לר"ת גם אינו זמן שמימי, ולמה הפלג שחוצה אותה צריך להיות עם סימן שמימי.
ותו לדבריך, מה צד הספק שהסתפקה הגמ' אם פלג המנחה דר' יהודה הוא סוף פלג המנחה, והיינו כ72 דק' אחר השקיעה, וכי לזה תקרא פלג, זה לילה גמור, ובשלמה לרבנן זה נקרא סוף שקיעה דמהלכת בחלון העליון, אבל לר"י לקרוא לזה פלג? [אבל להגר"א שהוא בשקיעה ראשונה יש כאן קשר למצב פלג, וצ"ב]

אלא שלהבנתך המעניינת והחדשה בעיני, יש כאן ב' קשיים גדולים.
האחד למה היה צריך רבי יהודה לחדש זמן שנקרא פלג המנחה, ולא סגי לו לומר שקיעת החמה, (ר"י לא בא להגיד דינו לענין תוספת שבת, אלא שזמן מנחה עד פלג המנחה וזמן ערבית מפלג המנחה), הרי בינהם 4 דק' בלבד, ואין בכלל מושג כזה ודעה כזו של שקיעה ראשונה להרמב"ן ור"ת [דהרי עד סוף שקיעה רצה עושה כולו חול (מלבד דקה אחת לתוספת)]. ולמה לא אומר רבי יהודה "עם השמש" כלשון בית הלל שמתירין עם השמש. למה לייצר זמן שהוא 4 דק' לפני השקיעה ולתת ממנו תוספת שבת, כזמן השקיעה מונח לפנינו וצועק הכי ברור בעולם אני כאן, ואינו שמימי, ומבורר היטב.
ושוב ראיתי בדבריך שלענין מנחה לרבנן היא בשקיעה ראשונה, וזו מנין לך בשיטת הרמב"ן, ותמוה לומר שחלקו רבנן ור' יהודה אם סוף היום לענין מנחה הוא בתחילת הגלגל וזה פלג המנחה או בסוף הגלגל וזה שקיעת החמה הראשונה שהיא סוף מנחה, הרמב"ן לא הזכיר על זה מילה ואתה כבר הגעת למחלוקת תנאים....
ועוד מה שאמרת שר' יהודה בעצם מדבר על תחילת ירידת הגלגל ושקיעת החמה היא סוף הגלגל, וירידת הגלגל הוא 3.75 דק', ומשתנה הוא בין קיץ לחורף, כל ההנחות האלו מוטעות, אני מצטט מספר הזמנים בהלכה (בייניש) פ"א, שהזמן הוא לכל היותר 2.54 דק', לא כדבריך 3 דק' ו40 שניות. ובזמניות הוא לפעמים גם 5 דק'

 

[בניהו שמש]

נזדמן לי להיות לפני 2-3 שבועות באחת מערי אירופה הגדולות, ופשוט ראיתי במו עיני ששיטת ה''זמניות'' מוכחשת מן המציאות (אינני דן עכשיו בעניין ההלכתי, רק בעניין המציאותי)
באותו יום נץ החמה היה בשעה 08:50
עלות השחר במעלות היה ב06:55
עלות השחר בזמניות היה ב07:55 (שעה הפרש !) שזה אחרי זמן שאפשר להכיר בן תכלת ללבן
באותו יום ב07:50 כבר היה המון אור במזרח, ולכו''ע היה ניתן להכיר בין תכלת ללבן, היה בערך כמו בא''י 25 דק' לפני הנץ/אחר השקיעה, אבל לפי לוח 'זמניות' זה עדיין לילה, למרות שהאיר המזרח וכו' ונראה כמו יום גמור, בעיני ראיתי

 

[תורת ארם צובה]

שלום וברכה לכבוד הרבנים הגאונים, ובראשם הגאון @לוח שנה עתים לבינה
היסב את תשומת ליבי אחד ממנהלי האתר שיחי' לאשכול זה, שמדבר על עניין הזמנים, ואכן יש לי הרבה מה לומר בזה, והדברים כתובים עימדי, ובעז"ה כשיהיו מסודרים כיאה וכנאות אפרסם אותם.
רק אקצר כאן ואומר, שיש בנושא זה הרבה אומוציות, יש צדדים לכאן ולכאן, וכמה מן החכמים כתבו כאן דברים ראויים, שהחכמתי מהם, ויש מה לדון בהם. אבל השיטה של כתיבה אנונימית פחות מתאימה לנושאים כאלה, ועל כל מי שטוען טענה מסויימת, בפרט אם היא מחודשת, לעמוד מאחוריה. ולכן לענ"ד הפורום הקדוש דכאן אינו המקום הכי ראוי לדון באמת בכדי להגיע לאמיתה של תורה. כמובן שאפשר לכתוב ולדון, אבל הכרעה לא תצא מכאן.

הרב סופר כתב דבר אחד שאני מסכים איתו, זכותו להדפיס לוח כפי שיטה הנראית בעיניו, ומי שבוחר בזה, אשריו ואשרי חלקו. ולמרות שיש לי הרבה תמיהות וקושיות על דרכו, אין לערער על זכות זאת. וזאת למרות הטענה הקשה והכואבת על התעלמות משיטתו של מרן זצ"ל. הטענה שלי היא יותר על הציבור, ואכמ"ל בזה כעת.

בכל מקרה, זכינו להדפיס את לוח השנה "חזון יוסף", אשר מבוסס על פסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובהוראתו הישירה של מו"ר מרן הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ולעת עתה נדפס בערים מודיעין עילית ואלעד (בהשתדלות הג"ר שמעון ללוש ועל ידי ימינו ראש העיר היקר רבי יהודה בוטבול הי"ו), וכן ע"י אחי היקר שליט"א בעיר רכסים, וברוך ה' התקבל לטובה ולברכה. ובעזרת ה' עוד היד נטויה. ומכאן הקריאה, בין לתושבי הערים הנזכרות, לרכוש את הלוח ולעזור לנו להמשיך בזה. ובין לתושבי הערים האחרות שעדיין לא זכו לזה (וצריכים להשתמש בלוח אור החיים שאינו מדוייק למקומם, או לרעות בשדות זרים) להתנדב בעניין, ומי שירצה להרחיב את היריעה לעירו, מוזמן לפנות אלי, ונשתדל בעניין.

 

[בניהו שמש]

ולענין מה שהקשה הר' בניהו על זמניות שזה סותר הכוכבים שכתבו מרן עמדתי בזה קצת מורכבת אבל זאת אומר שאינני סובר (כדעת כמה מחכמי ספרד בעיקר) לילך אחר ע"ב דקות כנגד ראית כוכבים כלל (אליבא דרבינו תם) דודאי שיעור כוכבים עיקר כמ"ש המנחת כהן רק באתי ליישב מה שזמני הנשף תלוי באורך היום וקיצורו והחורף מתקצר לעומת הקיץ (שלענ"ד ההבדלים בין קיץ לחורף במציאות ארץ ישראל בראיית ג' כוכבים בפועל שהוא בערך ל' דקות אחר השקיעה יכולים להתפרש כולם כצאת הכוכבים ולזה באו חכמים לקבוע שאורך היום וקיצורו יקבעו על פי ראית הכוכבים שרואים במציאות בימי אביב ויש בזה אריכות יתר.

ומה תעשה עם עלות השחר? הרי מבואר בשו''ע שזמן עה''ש הוא כשמאיר האור במזרח (אמנם יש אחרונים שסוברים שאלו 2 זמנים שונים אבל זה לא משנה)
למה הכהן צריך לעמוד ולהסתכל אם האיר המזרח עד שבחברון, ממה נפשך אם הזמן לפי לוח 'אור החיים' (72 זמניות) הגיע, אפשר לשחוט את התמיד גם אם לא האיר המזרח, ואם הזמן לא הגיע גם אם יהיה עכשיו אור יום ויאיר כל המזרח, הזמן לא הגיע (או שבבית המקדש היו משתמשים בלוח 'עיתים לבינה'...)

גם לפי הגאונים צריך לחשב ב''מעלות'' כי 13.5 דק' בקיץ זה לא 13.5 דק' בחורף ובימי ניסן ותשרי
וגם לפי הבא''ח והאול''ץ והנשמכים לפניהם ולאחריהם שמחשבים את צה''כ 25-35 דקות אחרי השקיעה, בהכרח הכל צריך להיות לפי ''מעלות'' כי הם חוששים לראיית 3 כוכבים, ממה נפשך אם בימי ניצן ותשרי נראים 3 כוכבים כ25 דק' הרי שבקיץ זה יהיה רק ב-30 דק' בערך ואם תיסע לאירופה תגיע ל50 דק' ויותר כדי למצוא שלשה כוכבים כהלכתם (כלשון האול''צ ח''ד בהל' יוה''כ)
מכך דבריך הנ''ל אתה רק מסיע לשיטת ה''מעלות'' שהרי נאמר שהתורה קבעה ש-72 או 13.5 דקות זמניות אחרי השקיעה הוא לילה, אין מקום לחידוש של המנחת כהן, כי לא מתחשבים בכוכבים וכל מקום בעולם תחשב עשירית היום ותמצא את צאת הכוכבים, ומכך שהמנח''כ כתב להדיא שבעינן ג' כוכבים אפי' לפי ד' מילין, כתב כי הוא סבר שבא''י צאה''כ מאוחר יותר, היפך המציאות, ולכן באירופה מתקצר השיעור דד' מילין לכ50 דק', וזה כמו שיטת המעלות רק בהפוך

 

[עקיבא שמעוני]

מפורש כותב שהכוכבים לא נראים בגלל האור.

לצערי חסר כאן בהבנת הנקרא (הוא מחלק שיש ב' דינים בכוכבים וכוכבי יום לא נראים בגלל שהם לא קיימים ואילו כוכבים בנשף לא נראים בגלל האור)

 

[עקיבא שמעוני]

שלום וברכה לכבוד הרבנים הגאונים, ובראשם הגאון @לוח שנה עתים לבינה
היסב את תשומת ליבי אחד ממנהלי האתר שיחי' לאשכול זה, שמדבר על עניין הזמנים, ואכן יש לי הרבה מה לומר בזה, והדברים כתובים עימדי, ובעז"ה כשיהיו מסודרים כיאה וכנאות אפרסם אותם.
רק אקצר כאן ואומר, שיש בנושא זה הרבה אומוציות, יש צדדים לכאן ולכאן, וכמה מן החכמים כתבו כאן דברים ראויים, שהחכמתי מהם, ויש מה לדון בהם. אבל השיטה של כתיבה אנונימית פחות מתאימה לנושאים כאלה, ועל כל מי שטוען טענה מסויימת, בפרט אם היא מחודשת, לעמוד מאחוריה. ולכן לענ"ד הפורום הקדוש דכאן אינו המקום הכי ראוי לדון באמת בכדי להגיע לאמיתה של תורה. כמובן שאפשר לכתוב ולדון, אבל הכרעה לא תצא מכאן.

הרב סופר כתב דבר אחד שאני מסכים איתו, זכותו להדפיס לוח כפי שיטה הנראית בעיניו, ומי שבוחר בזה, אשריו ואשרי חלקו. ולמרות שיש לי הרבה תמיהות וקושיות על דרכו, אין לערער על זכות זאת. וזאת למרות הטענה הקשה והכואבת על התעלמות משיטתו של מרן זצ"ל. הטענה שלי היא יותר על הציבור, ואכמ"ל בזה כעת.

בכל מקרה, זכינו להדפיס את לוח השנה "חזון יוסף", אשר מבוסס על פסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובהוראתו הישירה של מו"ר מרן הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, ולעת עתה נדפס בערים מודיעין עילית ואלעד (בהשתדלות הג"ר שמעון ללוש ועל ידי ימינו ראש העיר היקר רבי יהודה בוטבול הי"ו), וכן ע"י אחי היקר שליט"א בעיר רכסים, וברוך ה' התקבל לטובה ולברכה. ובעזרת ה' עוד היד נטויה. ומכאן הקריאה, בין לתושבי הערים הנזכרות, לרכוש את הלוח ולעזור לנו להמשיך בזה. ובין לתושבי הערים האחרות שעדיין לא זכו לזה (וצריכים להשתמש בלוח אור החיים שאינו מדוייק למקומם, או לרעות בשדות זרים) להתנדב בעניין, ומי שירצה להרחיב את היריעה לעירו, מוזמן לפנות אלי, ונשתדל בעניין.

עד הנה לא קיבלנו תשובות מניחות את הדעת על הטענות הלא אנונימיות שנדפסו בהאוצר פ''ד
אכן לא ראינו אם חזון יוסף הולך בדרך אור החיים אבל אם הוא הולך באותה דרך כמדומה שמן הראוי שכבודו לפחות יסדיר לנו את השמועה מהמבוכה הגדולה (גם ללא ויכוח, רק כתלמיד לפני רבו) או לחילופין להעלות לירחון האוצר תגובות על המאמר הנ''ל.

 

[יואל בן מנשה]

לצערי חסר כאן בהבנת הנקרא (הוא מחלק שיש ב' דינים בכוכבים וכוכבי יום לא נראים בגלל שהם לא קיימים ואילו כוכבים בנשף לא נראים בגלל האור)

לא זכיתי להבין, תביא את הציתות מיבי"א שכותב כך.

 

[עקיבא שמעוני]

לא הבנתי מה לא הבנת
הרב קלצקין טוען שיש ג' כוכבים שנותנים שם לילה כמבואר בגמרא אלא שבמקומות מסוימים לא רואים את הכוכבים כיון שיש עדיין אור (מחמת שינוי אופקים) אבל באמת כבר יצאו שלש כוכבים. מה פירוש יצאו כוכבים ועדיין לא רואים אותם. מהיכן הם יצאו, הרי כל המשמעות של יציאת הכוכבים היא שיש חושך ולכן לא רואים אותם. אלא בהכרח כסברת חלק מהקדמונים שהכוכבים יוצאים מהוילון בלילה. (יש כבר תשובת הגאונים שמאריך לבאר שהמציאות כמו שידוע היום)

 

[עקיבא שמעוני]

נזדמן לי להיות לפני 2-3 שבועות באחת מערי אירופה הגדולות, ופשוט ראיתי במו עיני ששיטת ה''זמניות'' מוכחשת מן המציאות (אינני דן עכשיו בעניין ההלכתי, רק בעניין המציאותי)
באותו יום נץ החמה היה בשעה 08:50
עלות השחר במעלות היה ב06:55
עלות השחר בזמניות היה ב07:55 (שעה הפרש !) שזה אחרי זמן שאפשר להכיר בן תכלת ללבן
באותו יום ב07:50 כבר היה המון אור במזרח, ולכו''ע היה ניתן להכיר בין תכלת ללבן, היה בערך כמו בא''י 25 דק' לפני הנץ/אחר השקיעה, אבל לפי לוח 'זמניות' זה עדיין לילה, למרות שהאיר המזרח וכו' ונראה כמו יום גמור, בעיני ראיתי

במאמר של הרב ליאור דהן בהאוצר הנ''ל מציע פשרה שלענין שינוי הארצות להתייחס לשינוי המעלות ואילו לענין חישוב שינוי העונות להתיחס לזמניות. לקוצר דעתי זה חוסר התמקדות בבעיה. אבל עכ''פ צריך לשאול אותו מעל במה נכבדה זו האם המציאות שכבודו מציע סותרת את שיטתו.

 

[בניהו שמש]

במאמר של הרב ליאור דהן בהאוצר הנ''ל מציע פשרה שלענין שינוי הארצות להתייחס לשינוי המעלות ואילו לענין חישוב שינוי העונות להתיחס לזמניות. לקוצר דעתי זה חוסר התמקדות בבעיה. אבל עכ''פ צריך לשאול אותו מעל במה נכבדה זו האם המציאות שכבודו מציע סותרת את שיטתו.

אני קראתי את זה, אבל זה דברים שלא ניתן לאמרם כלל, כי הסיבה לשער זמניות זה דוקא ד' מיל = 72 דק' או 13 דק' = ג'ר מיל, ואם השיעור משתנה הרי שצריך ללכת לפי המעלות בהכרח

 

[אמיתי]

הרב קלצקין טוען שיש ג' כוכבים שנותנים שם לילה כמבואר בגמרא אלא שבמקומות מסוימים לא רואים את הכוכבים כיון שיש עדיין אור (מחמת שינוי אופקים) אבל באמת כבר יצאו שלש כוכבים. מה פירוש יצאו כוכבים ועדיין לא רואים אותם. מהיכן הם יצאו, הרי כל המשמעות של יציאת הכוכבים היא שיש חושך ולכן לא רואים אותם. אלא בהכרח כסברת חלק מהקדמונים שהכוכבים יוצאים מהוילון בלילה. (יש כבר תשובת הגאונים שמאריך לבאר שהמציאות כמו שידוע היום)

כוונתו שבגמ' יש שני סימנים ללילה, ג' רבעי מיל שזה הקובע, ויש סימן שזה כוכבים, אבל לא הכוכבים עושים את הלילה ולכן במקומות מסויימים הגיע הלילה ולא רואים כוכבים.
וע"ע קובץ שיעורים פסחים אות ב' או ג'.

 

[יואל בן מנשה]

אבל באמת כבר יצאו שלש כוכבים. מה פירוש יצאו כוכבים ועדיין לא רואים אותם

הוא לא כותב 'יצאו', הוא כותב 'לא נראו הכוכבים'.
וגם אם היה כותב 'יצאו', זה לשון העולם.

 

[עקיבא שמעוני]

הוא לא כותב 'יצאו', הוא כותב 'לא נראו הכוכבים'.
וגם אם היה כותב 'יצאו', זה לשון העולם.

'לית דין צבי למילף' מה אתה חושב שאני נתפס למילים? אני לא יחזור ויסביר אלף פעמים למי שלא מנסה להבין מה שאני כותב.

כוונתו שבגמ' יש שני סימנים ללילה, ג' רבעי מיל שזה הקובע, ויש סימן שזה כוכבים, אבל לא הכוכבים עושים את הלילה ולכן במקומות מסויימים הגיע הלילה ולא רואים כוכבים.
וע"ע קובץ שיעורים פסחים אות ב' או ג'.

נניח, מה נעשה ובגמרא כתוב שג' רבעי מיל זה הגדרה להכסיף העליון והושווה לתחתון, וזה הרי מתאים באופן יחסי למעלות וליציאת הכוכבים ולהחשכה בכל מקום. ואם כן כל התירוצים הללו לא יניחו את הדעת. והן דברי הרב קלצקין קשים והן כוונת הרב שציטט את הדברים בהקשר הזמניות קשה.
אגב הגר''א סובר שלדעת רבי יהודה אין סימן של כוכבים וכל הכוכבים נאמרו רק בשיטת רבי יוסי. (כפי הנראה הוא נזקק לזה כיון שסובר שלא מסתבר שיהיה כוכב אחד בשקיעה כך נראה בסדר זמנים של רי''א חבר) ולפי זה אפילו לדבריכם לא הרווחנו כלום דהעיקר כרבי יוסי.

 

[יוסך]

זה לא חשוב מה מסביר,
זה שהוא מתעלם ממה שנהגו בקהילות רבות מאד, בטענה שהוא לא מבין איך זה מסתדר במציאות,
זה דבר חמור מאד מאד,
הוא מבין יותר מהרמב"ם (לא אכחד שיש מנסים לדחוף שסובר כשיטת המעלות, אבל בפשטות לא סובר כך.) ממרן הב"י הבית דוד החיד"א רבי חיים פלאג''י רבי יוסף חיים מרן זיע"א רבי בן ציון אבא שאול ועוד ועוד רבים.
לפחות תביא שיש כזו שיטה, לא, אני חושב שזה טעות הם לא מבינים, היו.....

בעל הלוח מביא זמנים לפי ביקוש אותו אזור
לדוגמה במודיעין עילית הוא מביא שני זמני נץ החמה
או זמן כניסת שבת 30 דקות לפני השקיעה
ועוד זמנים שבלוחות שלו באזורים אחרים בארץ לא מביא

 

[משתוקק להבין]

אלא שלהבנתך המעניינת והחדשה בעיני, יש כאן ב' קשיים גדולים.

עד הנה לא קיבלנו תשובות מניחות את הדעת על הטענות הלא אנונימיות שנדפסו בהאוצר פ''ד

רק אקצר כאן ואומר, שיש בנושא זה הרבה אומוציות, יש צדדים לכאן ולכאן, וכמה מן החכמים כתבו כאן דברים ראויים, שהחכמתי מהם, ויש מה לדון בהם.

תקרא עוד פעם את מה שכתב מרן במתינות, ותראה שלא משתמע מה שחשבת שמשתמע.

לענ"ד יש כמה נושאים חשובים, כמו זמני היום, מידות ומשקלות של תורה [ואולי גם התכלת] וכיוצ"ב, שבהם התגלו הרבה תגליות בשנים האחרונות שגדולי הפוסקים בדורות שעברו לא היו מודעים להם, ולפי כל המומחים בדבר קרוב לוודאי שאם היו יודעים את הנתונים שיודעים היום היו מסכימים להם, אלא שלמעשה מחמת אי ידיעתם פסקו אחרת.
והמומחים שמוכיחים את הדברים כיום אינם גדולי הלכה מספיק ענקיים כמו גדולי הדור שעברו, [וגם חלק מפוסקי ההלכה בדורנו לא מוכנים לקחת על עצמם שינויים כאלו גדולים, ומעדיפים לא לשנות לדברים חדשים מחמת כמה טעמים, ופוסקי הלכה בודדים היו במשך הדורות שהסכימו לחדש דברים וללכת נגד המוסכמות, ואחד מהם הוא מרן זצ"ל].
ואציין לדוגמא כמה דברים כיוצ"ב, ותן לחכם ויחכם עוד -
1. שיעור הכזית.
שבדורנו כמעט ברור מעל לכל ספק ע"פ הרבה מחקרים וכו' שהשיעור הוא יותר קטן מהשיעור של הגרא"ח נאה, וידוע שמרן זצ"ל בשנותיו האחרונות הסכים לדברים שהובאו בפני ע"י הרה"ג הדר מרגולין שליט"א.
2. זמני היום.
כדלעיל, שמבחינה מציאותית כמעט ולא שייך לחלוק על כך שצריך להתייחס לשיטת המעלות, אלא שמבחינת הפסק להלכה יש בזה נידון שלם.
3. תכלת.
כמעט ברור שמצאו את התכלת האמיתית כיום [לא התכלת שלפני 20 שנה ויותר], אך עדיין רוב גדולי הפוסקים המקובלים לא מטילים תכלת בבגדיהם.
4. קריאת המגילה ברמות.
ידוע שבשנים האחרונות דעת הגר"י שליט"א לקרוא בט"ו, ואחד הטעמים הוא משום גילויים חדשים שרמות סמוכה לקבר שמואל הנביא ועוד.

והן אמת שיש לחלק בין הנידונים, אולם לדעתי זה נושא כללי האם לשנות את מסורת ההלכה והפסק לפי נתונים חדשים שמתגלים ע"פ המחקרים או בחינות חדשות למציאות המתגלית.

 

[עקיבא שמעוני]

לענ"ד יש כמה נושאים חשובים, כמו זמני היום, מידות ומשקלות של תורה [ואולי גם התכלת] וכיוצ"ב, שבהם התגלו הרבה תגליות בשנים האחרונות שגדולי הפוסקים בדורות שעברו לא היו מודעים להם, ולפי כל המומחים בדבר קרוב לוודאי שאם היו יודעים את הנתונים שיודעים היום היו מסכימים להם, אלא שלמעשה מחמת אי ידיעתם פסקו אחרת.
והמומחים שמוכיחים את הדברים כיום אינם גדולי הלכה מספיק ענקיים כמו גדולי הדור שעברו, [וגם חלק מפוסקי ההלכה בדורנו לא מוכנים לקחת על עצמם שינויים כאלו גדולים, ומעדיפים לא לשנות לדברים חדשים מחמת כמה טעמים, ופוסקי הלכה בודדים היו במשך הדורות שהסכימו לחדש דברים וללכת נגד המוסכמות, ואחד מהם הוא מרן זצ"ל].
ואציין לדוגמא כמה דברים כיוצ"ב, ותן לחכם ויחכם עוד -
1. שיעור הכזית.
שבדורנו כמעט ברור מעל לכל ספק ע"פ הרבה מחקרים וכו' שהשיעור הוא יותר קטן מהשיעור של הגרא"ח נאה, וידוע שמרן זצ"ל בשנותיו האחרונות הסכים לדברים שהובאו בפני ע"י הרה"ג הדר מרגולין שליט"א.
2. זמני היום.
כדלעיל, שמבחינה מציאותית כמעט ולא שייך לחלוק על כך שצריך להתייחס לשיטת המעלות, אלא שמבחינת הפסק להלכה יש בזה נידון שלם.
3. תכלת.
כמעט ברור שמצאו את התכלת האמיתית כיום [לא התכלת שלפני 20 שנה ויותר], אך עדיין רוב גדולי הפוסקים המקובלים לא מטילים תכלת בבגדיהם.
4. קריאת המגילה ברמות.
ידוע שבשנים האחרונות דעת הגר"י שליט"א לקרוא בט"ו, ואחד הטעמים הוא משום גילויים חדשים שרמות סמוכה לקבר שמואל הנביא ועוד.

והן אמת שיש לחלק בין הנידונים, אולם לדעתי זה נושא כללי האם לשנות את מסורת ההלכה והפסק לפי נתונים חדשים שמתגלים ע"פ המחקרים או בחינות חדשות למציאות המתגלית.

אמת ונכון המבוכה גדולה ובאמת יש כאן נושא כללי שצריך להתמודד איתו. אבל יש נושאים מסויימים שהגם שהם חדשים הם התקבלו בכלל ישראל. ובמקומות אלו מי שנאחז בקרנות המנהג הישן יש לתמוה עליו. למשל נושא התכלת הוא נושא שכמדומה הדעה הרווחת של כל החכמים ששותקים היא שיש להמתין לראות איך יתקבלו הדברים בכלל ישראל (וכמדומה שהגרי''ש אלישיב חשש שאם יהיה הוראה שצריך ללבוש ואח''כ יתברר שאין זה נכון כבר הציבור לא יסכים לשנות, ולכן לא יכל לתת לזה גיבוי מגבוה אפילו כספק)
והנה לענין נושא האשכול, ראשית כל הנושא של המנהג הזמניות הרי ברור שזה מנהג הלוחות ולא מנהג האנשים כמו שהובהר כאן שהרי המנהג הקדום של כל כלל ישראל הוא לעשות לפי הראיה ולא לפי הלוח, וגם בענין הלוחות רוב כלל ישראל קבלו בעשורים האחרונים את השיטה של המעלות. וכל המניעה שיש לנו הספרדים לקבל זאת זה אך ורק בגלל טענות שמרן סבר אחרת וכיו''ב ולא טענות ענייניות.
מי שבא לומר תלבש תכלת אני יאמר לו אין לי מסורת אני לא יודע מה להגיד לך אין לי כתפים של גדולי התורה ושב ואל תעשה. (בלי להיכנס לגדר הלכתי) אבל מי שבא ונלחם אתה חייב לעשות כמו מרן בזמניות ולא מעלות אני יאמר לו מהכ''ת שמרן עמד על תכלית המבוכה שיש כאן אמירה על יום שהוא לילה.
אני יגע בעדינות בשאלה רגישה. יש נידון אם תימנים צריכים לברך על נרות יום טוב. הנידון שמרן נגע בזה היא קשורה לנידון הכללי של היחס בין התימנים להוראות המקובלות של השו''ע. אמנם כיום הדעה הרווחת שהיחס שלנו להרבה מדברי הירושלמי שהובאו בראבי''ה לוטה בספק גדול ויותר ויותר נוטים לומר שאין זה ירושלמי אלא גאונים וכיו''ב. וכבר כתבו להעמיד בצורה מאוד חזקה את הצד של מנהג התימנים שהוא מנהג יותר חזק ממנהגנו. כעת אם יבוא אדם ויאמר לי למה אתה מברך על נרות יום טוב, הרי מוכח שמנהג התימנים הוא צודק, אני ישיב לו יש לי מסורת ברורה של כמה מאות וזה מספיק לי, אך מאידך היחס למי שנוהג אחרת ישתנה מן הקצה אל הקצה.

 

[בניהו שמש]

כוונתו שבגמ' יש שני סימנים ללילה, ג' רבעי מיל שזה הקובע, ויש סימן שזה כוכבים, אבל לא הכוכבים עושים את הלילה ולכן במקומות מסויימים הגיע הלילה ולא רואים כוכבים.
וע"ע קובץ שיעורים פסחים אות ב' או ג'.

תוכל לבאר לי לפי''ז את הגמ' בשבת לה. והמשנה ביומא כח. ?
למה השו''ע כתב ב3 או 4 מקומות שונים שהלילה מתחיל בראיית 3 כוכבים ולא 14 או 72 דק' אחרי השקיעה?
וצ''ע