לא אמרתי ח"ו נגד האברכים, רק הסברתי שמה שהרשב"ץ כתב לא קשור למה שמדברים על האברכיםאין שום מצווה על אברך להתמסכן ולא לקחת כשהוא מקבל. ומי שמסתכל על אברכים בצורה של ״שיצאו לעבוד ושלא יקבלו דבר״, כנראה לא מבין באמת את מעלת התורה ולומדיה. ואולי הוא אפילו בגדר אפיקורס.
הבנת את דברי @נאמן למרן??אין שום מצווה על אברך להתמסכן ולא לקחת כשהוא מקבל. ומי שמסתכל על אברכים בצורה של ״שיצאו לעבוד ושלא יקבלו דבר״, כנראה לא מבין באמת את מעלת התורה ולומדיה. ואולי הוא אפילו בגדר אפיקורס.
אתה מערבב, חסר לך הבנת הנקרא בסיסיתהבנת את דברי @נאמן למרן??
אם לא הבנת דבריו אבאר לך [כי דבריו מאוד עמוקים וגאוניים כפי שאבאר]
כן, הרשב"ץ דיבר שצריכים לתת, אבל הוא לא דיבר שיכולים לקחת.
ממש גאוני, הציבור חייב לתת, אבל שהת"ח לא יקחו אלא זה ישאר תלוי באויר [תלויים ועומדים]
ומבחינתו- יש שני נושאים יש נושא א' של הרשב"ץ שהציבור חייב לתת, ויש נושא שני שהוא לא קשור לרשב"ץ, וזה האם העמלי תורה יקחו את מה שנותנים
אדרבה עליך המלאכה לגמוראתה מערבב, חסר לך הבנת הנקרא בסיסית
תסביר את הנקודה הספציפית מבלי להתפרסהסברתי בערך 59864 פעמים, תעבור שוב על הפוסטים שלי ואם ממש תרצה בעז"ה תבין
עדיין לא ענית ספציפיתתסביר את הנקודה הספציפית מבלי להתפרס
אם מוטל על הציבור לתת מכיסם ללומדי התורה, [כדברי הרשב"ץ הנ"ל]
האם אין זה אומר גם על ציבור בני התורה שיקחו?
[אם קשה לך תענה רק בכן ולא]
עיין לעילעדיין לא ענית ספציפית
אחזור שוב נקודתי- כשמוטל על הציבור ליתן, האם אין זה אומר דרשני כלפי בני התורה לקחת?? [תענה בכן ולא ולאחמ"כ נרחיב אם תרצה]
ולכן רציתי שתבאר נקודתית [אם לא קשה לך]@ממרן עד מרן אגב אתה מערבב שני דברים: את דברי הרשב"ץ עם מה שאמרתי, ואת הדברים שאמרתי בעצמם
א. אתה מערבב עם ה"לשיטתי" זאת לא שיטתי ח"ו אלא שיטת האנשים ההם.ולכן רציתי שתבאר נקודתית [אם לא קשה לך]
כי לשיטתך מה שמוטל על הציבור לתת, למי הם יתנו ולאיפה יתנו?
עדיין דבריך עמוקים לענ"ד ונשגבה מבינתיא. אתה מערבב עם ה"לשיטתי" זאת לא שיטתי ח"ו אלא שיטת האנשים ההם.
ב. אתה מערבב את הדברים, אלו שני עניינים נפרדים מי שנותן ומי שלוקח אין קשר ביניהם. עליהם מוטל לתת ואילו הם יכולים בשופי לקחת ולזכות את הנותנים. שני חלקים נפרדים. ואלו שטוענים על האברכים לא טוענים על הנותנים אלא על הלוקחים ולכן כשאתה הבאת את דברי הרשב"ץ על חובת הנתינה זה לא מה שעונה להם.
עכשיו זה ברחל בתך הקטנה ואני מקווה שיותר מובן..
גם אני לא זכיתי להבין בסוד קדושים את כוונתו (השאלה שלי היא אם מה שאמרתי הוא בעצם עונה או לא עונה על מה שאמר, ועל זה לא קיבלתי תשובה)עדיין דבריך עמוקים לענ"ד ונשגבה מבינתי
מה אמרתגם אני לא זכיתי להבין בסוד קדושים את כוונתו (השאלה שלי היא אם מה שאמרתי הוא בעצם עונה או לא עונה על מה שאמר, ועל זה לא קיבלתי תשובה)
ובכלל יש כאן משחק מילים מעניין ש @ממרן עד מרן לא מבין את @נאמן למרן
מה אמרת
אין שום מצווה על אברך להתמסכן ולא לקחת כשהוא מקבל. ומי שמסתכל על אברכים בצורה של ״שיצאו לעבוד ושלא יקבלו דבר״, כנראה לא מבין באמת את מעלת התורה ולומדיה. ואולי הוא אפילו בגדר אפיקורס.
מובא מפורום שכן:
אגב אורחא, אציגה כאן מדרשה שנשא הגר"י גלינסקי זצ"ל:
כבר היה מעשה – אברך למד בכולל, חי מהבטחת הכנסה. המשפחה גדלה, ההורים היו עסוקים בהשאת שאר הצאצאים. עלה אל הרב שך זצ"ל וסיפר על מצוקתו… ביקש אישור ללמוד הנהלת חשבונות. כך יוכל ללמוד בכולל בבוקר ואחר הצהרים, ובמקום כולל ערב וכולל חצות וכולל אשמורת בוקר, יוכל לעבוד כמה שעות ותבוא הרווחה.
"איך האלט ניט פון דעם", ענה ראש הישיבה. "איני אוחז מזה".
המשפחה הוסיפה לגדול, והיוקר המשיך להאמיר, וההורים חיתנו עוד צאצאים, וכבר לא השיג ערבים עבור הגמחי"ם. לא מצא עצה, ועלה שוב עם ההצעה.
ראש הישיבה אחז בידו באהבה רבה: "אני מבין את מצבך, אבל אמרתי – איני אוחז מזה"…
"זה… אסור?!" שאל. "ניין, ניין, חלילה! אין כאן איסור. אבל אם שאלת לדעתי, איני אוחז מזה"…
טוב, אם זה לא אסור, ועצה אחרת אין והדוחק נורא ואיום —
למד וקלט היטב ועמד לבחינות והשיג תעודה. ועמד בהבטחתו לעצמו, למד ביום ועבד בלילה והרויח טוב.
וקרה דבר מוזר. צצו הוצאות משומקום, בלתי צפויות ומפתיעות. אביזרים נשברו, רופאים נצרכו, והדוחק במקומו עומד… ערך חשבון נפש, והבין: קפידא של ראש הישיבה, שעבר על עצתו ודבריו! עלה בשלישית, נבוך בעליל. בשברון לב התוודה, ובקש מחילה.
שוב אחז הרב שך בידו, ואמר בקול אוהב: "חלילה וחס, מעולם לא הקפדתי. ובפירוש אמרתי שאינו אסור, אבל אסביר לך – לבן תורה יש הנהגה מיוחדת, הנהגה נסית, מעין 'אוכל קמעה ומתברך במעיו'. מרויח קצת, ויש בו ברכה. כיון שיצאת לעבוד, גם אם אתה קובע עתים, ועתים רבות, לתורה. שוב אין זו ההנהגה המופלאה שהקב"ה מתנהג עם עמלי תורה. ועולמנו הוא עולם של פגעים… לכן אמרתי שאיני אוחז מזה"…