מעתיק מגליון אזמרה
האופן המהודר (לקרוא לנשים כשאינן באות לבית הכנסת לקריאת התורה) , שיכוונו רוב מנין אנשים (ששה או שבעה) בשעת קריאת 'זכור' שלא לצאת ידי חובת הקריאה, או שיצאו החוצה, [ולגבי ההפטרה שלאחריה תלוי במה שיתבאר להלן האם כדי לברך על קריאת 'זכור' חובה שתהיה בתורת מפטיר או שאין צורך בכך, ולמעשה יתבאר שאין צורך בהפטרה], והם ישארו אחרי התפילה בשעה שקוראים לנשים (ויהיו שם עוד שישלימו למנין אנשים) , ואז קוראים פרשת 'זכור' בברכה לפניה ולאחריה (ובזה מרוויחים גם את שיטת הט"ז שכתב בסי' תרפה' ס"ק ב' שבקריאת זכור אם אין שומעים את הברכות אין יוצאים ידי חובה, וכתב החת"ס שלפי"ז אין יוצאים בקריאה בלא ברכות).
האופן הפחות מהודר הוא לקרוא לנשים בספר תורה בשני אופנים – או לקרוא בלא עשרה גברים (שאז לא יוצאים יד"ח לדעת השיטות שחיוב 'זכור' בעשרה הוא מדאורייתא) , או לקרוא בעשרה שכבר יצאו ידי חובה (שאז א"א לברך על הקריאה ומפסידים דעת הט"ז שהברכות מעכבות, וכן מפסידים את חידושו של ה'תורת רפאל' ח"א סי' ב' ושו"ת ברכת משיב דבר ח"א סי' טז' שאסור לקרוא בציבור אף קריאה של רשות בלא ברכה, ולשיטתם אין לקרוא פרשת הנשיאים בחודש ניסן בציבור וכן משנה תורה בליל הו"ר בציבור).
אפשרות נוספת לקריאה לנשים היא לגלול לפרשת 'זכור' אחרי העולה השלישי במנחה לפני שמברך הברכה שלאחריה, ואחר קריאת 'זכור' יברך ברכת 'אשר נתן לנו' (עי' סי' קמד').