הטעם של האיסור באבוקה הוא מר רב נחמן בר יצחק: זה יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה - אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין. רב זביד אמר: זה - אורו לפניו, וזה - אורו לאחריו. רב פפא אמר: האי - בעית, והאי - לא בעית. רבינא אמר: האי - משך נהורא, והאי - מיקטף איקטופי.
תפעיל קצת את הסברא מאיפה אתה מחלק??? כמו שהם לא אמרו נר דוקא אלא הולכים אחרי הטעם כדי שיוכל לבודק בחורים ובסדקים וה"ה שאר דברים שאפשר לבדוק איתם בחורים ובסדקים כך לא גזרו אבוקה רק איפה ששייך הטעמים של האיסור אבל איפה שלא שייך הטעמים לא
קודם כל אני לא בא לפסוק הלכה במה שאמרתי...
כתבת מה שכתבת קודם רק ביותר אריכות אבל איך אתה יכול לחלק את המצוה של בדיקת חמץ לשתים ולומר שלענין אבוקה גזרו כך וזהו ולענין נר לא גזרו דוקא נר. מאיפה לך החילוק הזה? מה הסברא בזה?
מחילה אבל אתה חוזר על אותו דבר
חכמים כתבו לך להדיא אלא לאור הנר. וכתבו לא לאור האבוקה לאפוקי מהטעמים לעיל לאיסור באבוקה אבל לאפוקי מכמה לדים מחוברים מאן דכר שמיה!?
מחילה אני לא ממשיך אתה חזרת על עצמך וחזרת וחזרת אבל השאלה ששאלתי מההתחלה מנין לך לחלק בין נר שלאו דוקא לאבוקה שדוקא לא הבאת שום תשובה
