זה גם נכון בהחלט לפי מה ששמעתי,
אלא שאני מתכוון למה שקרה אחרי כמה שנים ממה שכבודו הזכיר, שלבסוף מכרו אותה לעידאן במאות אלפים במחשבה שהוא חרדי ויעשה בזה משהו הגון וטוב, ככה שמעתי מחברים שלמדו שם ממש באותה תקופה.
והוא עצמו מכר את הישיבה, שלושה בניינים בני שלוש, ארבע וחמש קומות, שני צריפים ארוכים ששימשו לכיתות ז' ח' ובית מדרש מתיבתא לצעירים, מגרש חצרות, שדות וכרמים שהיו סביב לאותם בניינים לאיזה קבלן במילירדים (ככה אמרו לי אולי בהגזמה ואולי במציאות) ואת השדות והכרמים מכר לאדריכל גינון שייעד את המקום למשתלה עירונית אדירת ממדים.