• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

ספירת העומר מהתורה או מדרבנן

אד יעלה

Well-known member
ידוע שהביאור הלכה מאריך בסימן תפט האם הוא מהתורה או מדרבנן והעיקר נראה שזה דרבנן והנפק''מ האם אפשר לספור בביה''ש והשו''ע כותב
ויש עוד נפק''מ שהלא במצוות דאוריתא צריך כוונה ובדרבנן מחלוקת ואם חבירו שואל אותו כמה ימים והוא עונה ואם ספירת העומר דרבנן הוא לא יוכל להמשיך עם ברכה כיון שעל צד שזה דרבנן א''צ כוונה ויצאת יד''ח.
ובמשנ''ב מבואר שיש עוד אופנים שיכול להמשיך לספור באופן שלא אמר היום וזה דבר מצוי שאומר את מספר הימים ולא אמר היום לא יצא יד''ח ובשער הציון מביא אחרונים שטוענים שכיון שחבירו שאל אותו כמה היום לעומר הוא ענה לו שכל וכל הרי ההיום של חבירו מועיל לו ויצא יד''ח ולא יוכל להמשיך ובאמת שדבר זה צ''ב שמה הקשר בין הדיבור של חבירו או לא ועכ''פ באופן שחבירו שאל אותו כמה בעומר בזה פשיטא שלא יצא ויכול להמשיך לספור בברכה.
וכן אם נמצאים בימים ושבועות וכאשר חבירו שואל אותו אומר לו רק את הימים בלי השבועות הרי זה ניכר מתוך התשובה שלא מתכוון לצאת יד''ח והרי זה כוונה הפכית
 
ידוע שהביאור הלכה מאריך בסימן תפט האם הוא מהתורה או מדרבנן והעיקר נראה שזה דרבנן והנפק''מ האם אפשר לספור בביה''ש והשו''ע כותב
ויש עוד נפק''מ שהלא במצוות דאוריתא צריך כוונה ובדרבנן מחלוקת ואם חבירו שואל אותו כמה ימים והוא עונה ואם ספירת העומר דרבנן הוא לא יוכל להמשיך עם ברכה כיון שעל צד שזה דרבנן א''צ כוונה ויצאת יד''ח.
ובמשנ''ב מבואר שיש עוד אופנים שיכול להמשיך לספור באופן שלא אמר היום וזה דבר מצוי שאומר את מספר הימים ולא אמר היום לא יצא יד''ח ובשער הציון מביא אחרונים שטוענים שכיון שחבירו שאל אותו כמה היום לעומר הוא ענה לו שכל וכל הרי ההיום של חבירו מועיל לו ויצא יד''ח ולא יוכל להמשיך ובאמת שדבר זה צ''ב שמה הקשר בין הדיבור של חבירו או לא ועכ''פ באופן שחבירו שאל אותו כמה בעומר בזה פשיטא שלא יצא ויכול להמשיך לספור בברכה.
וכן אם נמצאים בימים ושבועות וכאשר חבירו שואל אותו אומר לו רק את הימים בלי השבועות הרי זה ניכר מתוך התשובה שלא מתכוון לצאת יד''ח והרי זה כוונה הפכית
יש סיפור פעם שאל הדברים חיים מצאנו להרבי מספינקא כשהשיג את סידור הרשש למה אומר הרשש שסופרים לפני הסדר ענה אם ספירה דאורייתא צריך לספור לפני הסדר שזה מדרבנן
 
זה המאמר שכתבתי בפרטות בדין ספירת העומר האם בזמן הזה זה מדאורייתא או מדרבנן תעיינו במאמר זה ותגידו לי מה אתם אומרים על מאמר זה? אשמח מאוד לשמוע תודה רבה ומועדים לשמחה
 

קבצים מצורפים

  • עובדיה יאיר 21.pdf
    361 KB · צפיות: 10
זה המאמר שכתבתי בפרטות בדין ספירת העומר האם בזמן הזה זה מדאורייתא או מדרבנן תעיינו במאמר זה ותגידו לי מה אתם אומרים על מאמר זה? אשמח מאוד לשמוע תודה רבה ומועדים לשמחה
כתבת להשמיט בלשם יחוד את המילים "מצות עשה", וצ"ע דהא מצות עשה שייך אף על דברי סופרים.
בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב
מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה
אורחות חיים חלק א הלכות ברכות
וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון עירוב ונטיל' מברך עליה קודם לעשייתה אקב"ו לעשו'.
ספר כלבו סימן מה
קריאת מגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים והכל חייבין בקריאתה
ספר כלבו סימן צח
כתב הרמב"ם ז"ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת ידים מברך עליה קודם העשיה אקב"ו לעשות
ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד
מצות עשה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שבאה על הצבור שני וחמישי ושני עד שירוחמו מן השמים
חידושי הר"ן מסכת שבת דף מט עמוד א
וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק א כלל מח
שלשה שאכלו ביחד, חייבין בזימון, והיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיח
מצות עשה מדרבנן לקרות ההלל בימים שנעשו ניסים לישראל,

ולפי"ז אף אם אומר "מצות עשה של ספירת העומר" אין בזה משום בל תוסיף. וכמדומני שבבן איש חי נוסח הלשם יחוד הוא "מצות עשה", וחלילה לשווייה למרן הרי"ח טוב ז"ל טועה בדבר משנה.
 
זה המאמר שכתבתי בפרטות בדין ספירת העומר האם בזמן הזה זה מדאורייתא או מדרבנן תעיינו במאמר זה ותגידו לי מה אתם אומרים על מאמר זה? אשמח מאוד לשמוע תודה רבה ומועדים לשמחה
עוד כתבת טוב להשמיט מנוסח הלשם יחוד את הפסוקים, וצ"ע מה חסרון יש בכך שיאמר "כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם וגו'", ואין בזה משום בל תוסיף, כיון שאף אם מצוה זו מדרבנן אין כוונתו אלא שמצוה זו היא כמו שכתוב בתורה, אך אינה מדאורייתא.
 
ולפי"ז אף אם אומר "מצות עשה של ספירת העומר" אין בזה משום בל תוסיף. וכמדומני שבבן איש חי נוסח הלשם יחוד הוא "מצות עשה", וחלילה לשווייה למרן הרי"ח טוב ז"ל טועה בדבר משנה.
עיין בכל הנ"ל בחזו"ע יו"ט עמ' רטו שכתב להשמיט הנוסח ע"פ דברי הרמב"ם.
 
אינו תחת ידי, אשמח אם יעלו ציטוט.
כרגע זה לא תחת ידי.
אבל מרן זצוק"ל (ועוד אחרונים) כתב להשמיט זאת ע"פ דברי הרמב"ם שכתב כל האומר על מצוה מדברי סופרים שהיא מהתורה כמו עוף בחלב, הרי זה עובר בבל תוסיף.
עכ"פ ודאי שהסומך על מש"כ הבא"ח אינו טועה ח"ו.
אולי יש לו על מה לסמוך.
אבל הבא לשאל וודאי שמורים לו להשמיט הנוסח ע"פ הרמב"ם.
 
כרגע זה לא תחת ידי.
אבל מרן זצוק"ל (ועוד אחרונים) כתב להשמיט זאת ע"פ דברי הרמב"ם שכתב כל האומר על מצוה מדברי סופרים שהיא מהתורה כמו עוף בחלב, הרי זה עובר בבל תוסיף.
אומרים בנוסח לשם יחוד שזו מצות עשה מן התורה???
אומרים מצות עשה של ספירת העומר, ומצות עשה היינו אפילו מצות עשה דרבנן וכמו שהבאתי לעיל הרבה מקורות לזה, ואצרף שוב.

בית הבחירה (מאירי) מסכת נדרים דף לט עמוד ב
מצות עשה מדברי סופרים לבקר את החולה
אורחות חיים חלק א הלכות ברכות
וכל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון מקרא מגלה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון עירוב ונטיל' מברך עליה קודם לעשייתה אקב"ו לעשו'.
ספר כלבו סימן מה
קריאת מגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים והכל חייבין בקריאתה
ספר כלבו סימן צח
כתב הרמב"ם ז"ל על כל מצות עשה בין מצוה שהיא חובה בין שאינה חובה מברך עליה קודם עשייתה, וכן כל מצות עשה מדברי סופרים בין שהיא חובה כגון על מקרא מגילה והדלקת נר שבת ונר חנוכה בין שאינה חובה כגון ערוב ונטילת ידים מברך עליה קודם העשיה אקב"ו לעשות
ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק ד
מצות עשה מדברי סופרים להתענות על כל צרה שבאה על הצבור שני וחמישי ושני עד שירוחמו מן השמים
חידושי הר"ן מסכת שבת דף מט עמוד א
וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו על התפלה שהיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק א כלל מח
שלשה שאכלו ביחד, חייבין בזימון, והיא מצות עשה מדרבנן
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קיח
מצות עשה מדרבנן לקרות ההלל בימים שנעשו ניסים לישראל,

ובזה יש ליישב דעת מרן הבן איש חי זיע"א דאף דספירת העומר בזה"ז דרבנן מ"מ מותר לומר "מצות עשה של ספירת העומר", כיון שאין הכרח שמצות עשה היינו מדברי תורה, אלא יכול להיות מצות עשה מדרבנן.
 
חזור
חלק עליון