אמנם, מה שיהא, ודאי עכ"פ כ"ה דעת הרא"ה, והוא (גם אם לא בפני עצמו) בנמוקי יוסף (שלהי פסחים) שכתב וז"ל: כתב הרא"ה ז"ל... ומצוה זו של תורה בזמן שבית המקדש קיים ויש עומר. ובזמן הזה תקנו חכמים כן זכר למקדש...
אכן, כש"נ, זכורני כי ראיתי זאת בפנים, אך עכ"פ כך דעתו
ואחפש את זה, ואם אמצא אעלה מיד, ואם אכן כדברי מר, הן תקן אתקן זאת, ועכ"פ יש"כ גדול ממש