• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

להחזיר עטרה ליושנה - ויען שמואל

מזה מוכח, שיש שנוהגים כך זה ברור,
ומה שהרב ברכה אמר הוא דלא מבעיא למי שנוהג כך [שזה מציאות שיש שנוהגים כך] דאז ודאי עושים כבה"ג, אלא אף מי שלא נוהג כך [וכרבים אחרים] טוב שיקבלו שבת מיד אחרי ההדלקה
 
גלעד יצחקוב אמר:
מזה מוכח!
לחץ כדי להרחיב...
אתה רציני?
ואני זורם עם ההגיון שלך.
ראיתי באחד הספרים שמו"ר ז''ל מביא שיש דעות הסוברות בדעת מרן ז''ל שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.
ומזה מוכח! שדעת מו"ר ז''ל היא שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.


עשיתי את זה טוב?
 
נערך לאחרונה:
פשוט אמר:
אתה רציני?
ואני זורם עם ההגיון שלך.
ראיתי באחד הספרים שמו"ר ז''ל מביא שיש דעות הסוברות בדעת מרן ז''ל שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.
ומזה מוכח! שדעת מו"ר ז''ל היא שברכה שאינה צריכה היא מדרבנן.


עשיתי את זה טוב?
לחץ כדי להרחיב...
ההגיון ביניהם פשוט
כנראה אני לא צריך להסביר לך...
 
גלעד יצחקוב אמר:
כל בר דעת יודע שקבלת שבת בהדלקה ולברך אחר ההדלקה זה הא בהא תליא
לחץ כדי להרחיב...
מחילה ממש לא!
והא לך דברי שבלי הלק"ט שהובאו בבית יוסף והביאם מרן בש"ע:
וז"ל שבלי הלקט (סי' נט) יש אנשים שמדליקין הנר בפתילה ואחר שבירכו והדליקו הנר משליכין הפתילה לארץ וכו'. ותימה לה"ר בנימין שאם תאמר שהברכה חשובה קבלת שבת אם כן יהא אסור להדליק? ע"כ, ונראה שאפשר לומר שדעתם דבהדלקת הנר היא הקבלה וכדברי בה"ג וכל נרות שמדליק לכבוד שבת כחד חשיבי ושרו מה שאין כן בכביית פתילה שהדליקו בה. ע"כ דברי הב"י.
זאת אומרת שה"ר בנימין הבין כדברי הכותב, שלדעה שהדלקת הנר עושה קבלת שבת (בה"ג), קבלת שבת נעשית בברכה ועל זה תמה כיצד ניתן א"כ ניתן להדליק אחר שבירכה וקיבלה שבת (ורצה כנראה להוכיח מכאן שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר), והב"י דוחה דבריו בבהירות שגם לדעה שקב"ש תלויה בהדלקת הנר (בה"ג) - לא בברכה מקבלים שבת אלא בהדלקה עצמה, ולפיכך מותר להדליק את הנרות אחר הברכה, וכפי שהביא השבה"ל "ואחר שברכו והדליקו" דהיינו קודם מברכות ואח"כ מדליקות וכל הנרות חשובים כנר אחד ורק בסיום ההדלקתם מקבלות שבת. נמצא אם כן שלא לכל הדעות קבלת שבת בהדלקה תלויה בדין ברכה אחר ההדלקה, אלא יתכן מי שיפסוק שמקבלים שבת בהדלקה ועדיין הברכה היא לפני ההדלקה ככל המצוות. וכן פסק מרן בשו"ע שאין קשר בין שני הדינים וגם לדעת בה"ג מברכות ואחר כך מדליקות הנרות אלא שאסור לדעה זו לכבות את הגפרור, כיון שבסיום הנר האחרון כבר קיבלה שבת.
וז"ל מרן בשו"ע:
לבה"ג, כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה.
נמצאת למד שמרן סובר שגם לדעת בה"ג שקבלת שבת נעשית בהדלקת הנר מכל מקום אין הברכה עושה קבלת שבת, שהרי מרן הביא שלדעה זו אין מכבים הגפרור שהדליקו בו הנרות, ואם הן מברכות אחר ההדלקה ורק בברכה מקבלות שבת למה שלא יכבו הגפרור ואח"כ יברכו? אלא על כרחך שהלשון 'בירכו והדליקו' הוא בדוקא בסדר הזה, ולדעת מרן לכל השיטות קודם מברכות ואח"כ מדליקות, כולל דעת בה"ג שקבלת שבת תלויה בהד"נ.

ובסיכום קבלת שבת בהדלקה אינה תלויה בהכרח בברכה אחר ההדלקה.
 
קורא אמר:
מחילה ממש לא!
והא לך דברי שבלי הלק"ט שהובאו בבית יוסף והביאם מרן בש"ע:
וז"ל שבלי הלקט (סי' נט) יש אנשים שמדליקין הנר בפתילה ואחר שבירכו והדליקו הנר משליכין הפתילה לארץ וכו'. ותימה לה"ר בנימין שאם תאמר שהברכה חשובה קבלת שבת אם כן יהא אסור להדליק? ע"כ, ונראה שאפשר לומר שדעתם דבהדלקת הנר היא הקבלה וכדברי בה"ג וכל נרות שמדליק לכבוד שבת כחד חשיבי ושרו מה שאין כן בכביית פתילה שהדליקו בה. ע"כ דברי הב"י.
זאת אומרת שה"ר בנימין הבין כדברי הכותב, שלדעה שהדלקת הנר עושה קבלת שבת (בה"ג), קבלת שבת נעשית בברכה ועל זה תמה כיצד ניתן א"כ ניתן להדליק אחר שבירכה וקיבלה שבת (ורצה כנראה להוכיח מכאן שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר), והב"י דוחה דבריו בבהירות שגם לדעה שקב"ש תלויה בהדלקת הנר (בה"ג) - לא בברכה מקבלים שבת אלא בהדלקה עצמה, ולפיכך מותר להדליק את הנרות אחר הברכה, וכפי שהביא השבה"ל "ואחר שברכו והדליקו" דהיינו קודם מברכות ואח"כ מדליקות וכל הנרות חשובים כנר אחד ורק בסיום ההדלקתם מקבלות שבת. נמצא אם כן שלא לכל הדעות קבלת שבת בהדלקה תלויה בדין ברכה אחר ההדלקה, אלא יתכן מי שיפסוק שמקבלים שבת בהדלקה ועדיין הברכה היא לפני ההדלקה ככל המצוות. וכן פסק מרן בשו"ע שאין קשר בין שני הדינים וגם לדעת בה"ג מברכות ואחר כך מדליקות הנרות אלא שאסור לדעה זו לכבות את הגפרור, כיון שבסיום הנר האחרון כבר קיבלה שבת.
וז"ל מרן בשו"ע:
לבה"ג, כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה. ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה, ואין מכבות אותה.
נמצאת למד שמרן סובר שגם לדעת בה"ג שקבלת שבת נעשית בהדלקת הנר מכל מקום אין הברכה עושה קבלת שבת, שהרי מרן הביא שלדעה זו אין מכבים הגפרור שהדליקו בו הנרות, ואם הן מברכות אחר ההדלקה ורק בברכה מקבלות שבת למה שלא יכבו הגפרור ואח"כ יברכו? אלא על כרחך שהלשון 'בירכו והדליקו' הוא בדוקא בסדר הזה, ולדעת מרן לכל השיטות קודם מברכות ואח"כ מדליקות, כולל דעת בה"ג שקבלת שבת תלויה בהד"נ.

ובסיכום קבלת שבת בהדלקה אינה תלויה בהכרח בברכה אחר ההדלקה.
לחץ כדי להרחיב...
הב"י (וכן הוא בראבי"ה להדיא סי' קצט') בא ליישב את דברי בה"ג לשיטת הספרדים שמברכים לפני ועל פי זה פסק מרן רבינו עובדיה זיע"א
אבל לפי מנהג האשכנזים שמברכים אחרי מה טעמם שכיון שלדעת בה"ג מקבלים שבת בהדלקה לכן תברך אחר זה (שו"ת רבי עקב וייל בחידושי דינים שבסוף הספר אות כט' הביאו הרמ"א בדרכ"מ סי' רסג')
ועכשיו תבין שכל דברי שאמרתי כאן
גלעד יצחקוב אמר:
כל בר דעת יודע שקבלת שבת בהדלקה ולברך אחר ההדלקה זה הא בהא תליא
לחץ כדי להרחיב...
הוא למנהג האשכנזים ואכן באמת אתה צודק דבריהם אינם נכונים כמבואר בב"י הנ"ל ובספרי מרן רבינו זיע"א
 
נכון שבקריאה מדוייקת בדברים הגרי"ב לא כתב שיש לברך אחר ההדלקה, אבל מבין ריסי עיניו ניכר שבביתו מדליקים ואח"כ מברכים, שכן אינו כותב "ואף לדידן שמברכות ואח"כ מדליקות ישתדלו לקבל את השבת בסיום ההדלקה". וכנראה על זה יצא עליו הקצף.
ומה שכתב "להחזיר עטרה ליושנה" כוונתו בפשיטות, שאחר שנתפרסמו ונתקבלו דברי מרן זצ"ל בדור האחרון כמעט בכל קהילות הספרדים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר, כדאי להחזיר הדבר לקדמותו וכן להתכוין לקבל שבת בהדלקת הנר אפילו שמברכים עליו קודם.
וסוף דבריו הם דברי טעם, כי עינינו הרואות שכיום בהרבה מקומות בינינו בימי ששי אשה שואלת את רעותה ואיש את חבירו "מתי שקיעה היום?" ולא "מתי הדלקת נרות?" וכן רואים רכבים שועטים ביעף ברחובות אחר זמן הד"נ שבתוכם לפעמים אפילו משפחה שלימה. וכל זאת מפני שהתרגלו בדורנו לעשות מלאכה אחר הדלקת נרות וכמעט שאין גבול להפסקת מלאכה, ולכן בודאי שטוב שיפסיקו ממלאכה כעשרים דקות לפני השקיעה כנהוג בעבר ולא שתי דקות בקושי לפני השקיעה כשהלשון בחוץ, ומוקצים עדיין מפוזרים בבית. ובעיני ראיתי אשה חרדית ספרדיה נוסעת כמה דקות אחר השקיעה כי לא ידעה מתי השקיעה ממש (גם ראיתי מישהי דתיה מבית מעשנת את הסיגריה האחרונה לשבוע אחר השקיעה), ואצלי בבית היו "מלחמות" עם אחת הבנות שלא תתתאפר אחר השקיעה או קרוב לה. ובפירוש ניתן לומר שפרסום הפסק הזה הביא לנו הנהגה קלוקלת זו, ובפרט בירושלים שהספרדים לא נוהגים להתייחס לזמן הד"נ המפורסם בלוחות כיון שהוא 40 דק' קודם לשקיעה אז למי שאין לוח אור החיים אין לו דד ליין להפסקה ממלאכה חוץ מהשקיעה. זהו מצב ממש לא טוב בלשון המעטה. וזה גם מה שהביא את הר"ב לכתוב "להחזיר עטרה ליושנה", כי במנהג הישן היה זמן קצוב להפסקה ממלאכה זמן רב קודם השקיעה וכך נמנעו מכשולות.
ומכל מקום נר שבת נתקן משום שלום בית, ולא חייב ולא צריך לריב עם כל מי שאינו נוהג לפסוק כמותנו, וכמו שאמרו חז"ל באבות "ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה". ובדרך כלל גם מדובר ברבנים עם מעט תלמידים ואין קבע לתורתם שתמשך לדורות (כמה כבר קוראים "ויען שמואל"? כמה תפוצה יש לספר הזה?), ומהפכה כפי שעשה מרן זצ"ל לא היתה מאז ימי השו"ע, וכבר אמר לי אחד מהמוצי"ם (שהוא עצמו היה תימני ולא היה נוהג דוקא ע"פ פסקי הראש"ל זצ"ל), כשאני שואל את הפונה "כמו מי אתה רוצה שאפסוק לך?" 95% משיבים "כמו הרב עובדיה". אז ברור שזו המגמה ובעוד דור שניים לא ברור אם יישאר זכר לפסיקות אחרות בצורה רחבה. כך שחבל על הזמן והמאמץ לריב ולהתווכח לכתוב ולדוש. צריך לזכור: על פי דין תורה מותר לכל מי שהגיע להוראה לכתוב את דעתו. כל אחד יעשה את שלו, ובשמים כבר קבעו כמו מי תיפסק ההלכה.
דבר נוסף, כבר יש "שם" בעולם שחצר בית יוסף כופים את דעתם ומשתיקים בכח הזרוע כל מי שלא מיישר איתם קו. מי צריך את הבזיון הזה? למה חילול ה' שנגרם מזה? צריך לזכור שכעת הרב הספרדי המפורסם ביותר בעולם, עם הפלטפורמה הכי נצפית בעולם, עם תפוצת הספרים הרחבה ביותר הוא הראש"ל. לא צריך לעשות מעבר. (מה שכן, דוקא בפנים מאחורי הקלעים צריך לבטל את בעלי הזרוע שלא יאיימו עליו מלגלות דעתו כרצונו.)
 
קורא אמר:
סוף דבריו הם דברי טעם, כי עינינו הרואות שכיום בהרבה מקומות בינינו בימי ששי אשה שואלת את רעותה ואיש את חבירו "מתי שקיעה היום?" ולא "מתי הדלקת נרות?" וכן רואים רכבים שועטים ביעף ברחובות אחר זמן הד"נ שבתוכם לפעמים אפילו משפחה שלימה. וכל זאת מפני שהתרגלו בדורנו לעשות מלאכה אחר הדלקת נרות וכמעט שאין גבול להפסקת מלאכה, ולכן בודאי שטוב שיפסיקו ממלאכה כעשרים דקות לפני השקיעה כנהוג בעבר ולא שתי דקות בקושי לפני השקיעה כשהלשון בחוץ, ומוקצים עדיין מפוזרים בבית. ובעיני ראיתי אשה חרדית ספרדיה נוסעת כמה דקות אחר השקיעה כי לא ידעה מתי השקיעה ממש (גם ראיתי מישהי דתיה מבית מעשנת את הסיגריה האחרונה לשבוע אחר השקיעה), ואצלי בבית היו "מלחמות" עם אחת הבנות שלא תתתאפר אחר השקיעה או קרוב לה. ובפירוש ניתן לומר שפרסום הפסק הזה הביא לנו הנהגה קלוקלת זו, ובפרט בירושלים שהספרדים לא נוהגים להתייחס לזמן הד"נ המפורסם בלוחות כיון שהוא 40 דק' קודם לשקיעה אז למי שאין לוח אור החיים אין לו דד ליין להפסקה ממלאכה חוץ מהשקיעה. זהו מצב ממש לא טוב בלשון המעטה. וזה גם מה שהביא את הר"ב לכתוב "להחזיר עטרה ליושנה", כי במנהג הישן היה זמן קצוב להפסקה ממלאכה זמן רב קודם השקיעה וכך נמנעו מכשולות
לחץ כדי להרחיב...
אין גוזרין גזירות מדעתינו
קורא אמר:
ומכל מקום נר שבת נתקן משום שלום בית, ולא חייב ולא צריך לריב עם כל מי שאינו נוהג לפסוק כמותנו, וכמו שאמרו חז"ל באבות "ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה". ובדרך כלל גם מדובר ברבנים עם מעט תלמידים ואין קבע לתורתם שתמשך לדורות (כמה כבר קוראים "ויען שמואל"? כמה תפוצה יש לספר הזה?), ומהפכה כפי שעשה מרן זצ"ל לא היתה מאז ימי השו"ע, וכבר אמר לי אחד מהמוצי"ם (שהוא עצמו היה תימני ולא היה נוהג דוקא ע"פ פסקי הראש"ל זצ"ל), כשאני שואל את הפונה "כמו מי אתה רוצה שאפסוק לך?" 95% משיבים "כמו הרב עובדיה". אז ברור שזו המגמה ובעוד דור שניים לא ברור אם יישאר זכר לפסיקות אחרות בצורה רחבה. כך שחבל על הזמן והמאמץ לריב ולהתווכח לכתוב ולדוש. צריך לזכור: על פי דין תורה מותר לכל מי שהגיע להוראה לכתוב את דעתו. כל אחד יעשה את שלו, ובשמים כבר קבעו כמו מי תיפסק ההלכה.
לחץ כדי להרחיב...
לא קשור לזה עצם הדבר שאתה בא ואומר על הלכה שמרן רבינו זיע"א מסר עליה את נפשו (עד כדי כך שאמר פעם שאם לא בא לעולם אלא בשביל הלכה זו דיינו) וכותב להחזיר עטרה ליושנה זה כבר בושה בלי קשר אם זה מפורסם הספר או לא עצם כתיבת הדבר הזה היא בושה וראוי למחות עליה
 
גלעד יצחקוב אמר:
אין גוזרין גזירות מדעתינו
לחץ כדי להרחיב...
זה לא גזירות מדעתנו אלא לחשוש לדעת הבה"ג והמנהג הישן (אם כי השתרבבה לו הטעות לברך אחרי הדלקה וטעות זו בודאי צריך לשרש), וגם מרן השו"ע חשש לדעת בה"ג כמו שרואים בב"י סי תרע"ט, כי מה יש להפסיד בזה, רק ריוח יוצא מזה ולא אמר על הבה"ג 'אין גוזרים גזירות'.
 
גלעד יצחקוב אמר:
לא קשור לזה עצם הדבר שאתה בא ואומר על הלכה שמרן רבינו זיע"א מסר עליה את נפשו (עד כדי כך שאמר פעם שאם לא בא לעולם אלא בשביל הלכה זו דיינו) וכותב להחזיר עטרה ליושנה זה כבר בושה בלי קשר אם זה מפורסם הספר או לא עצם כתיבת הדבר הזה היא בושה וראוי למחות עליה
לחץ כדי להרחיב...
תדייק! הגרי"ב לא כתב על ההלכה שמרן זיע"א מסר עליה נפשו - "להחזיר עטרה ליושנה", הוא כתב זאת על קבלת שבת בהדלקת הנר ועם ברכה לפני (גם לדעת מרן זיע"א מי שהוצרכה להדליק לפני חצי שעה קודם השקיעה צריכה לקבל שבת, ועם זאת מברכת לפני ההדלקה. לדידן אין קשר בין שני הדברים). כך שאין ענין למחות ולהזדעק. אם על כל דבר קטן נתריע ונמחה, ערך הקול שלנו ירד ויישחק, צריך לשמור את הזעקות לדברים גדולים באמת.
דבר נוסף, אם מרן זיע"א מסר נפשו לפרסם הלכה מסויימת, היכן כתוב בתורה שאסור למורה הוראה לחלוק עליו? אין מה לעשות, לפי התורה, לפי הכללים, כל מי שיודע הש"ס וארבעה טורים ושו"ע והגיע להוראה - יכול לומר את דעתו. הבן איש חי היה נחשב לגדול הדורות האחרונים ובא אברך צעיר בן יח או יט וחלק עליו, ובסוף גם נתקבלו דבריו, למה? כי בשורה התחתונה הוא הגיע להוראה ומעבר לכך ובזה נגמר הסיפור, אף אחד לא יכול להגיד לו אל תאמר רק הקנאים לרבם אמרו כן ושלא כהוגן, אולי בבגדאד לא היה יכול כי שם הרי"ח היה מרא דאתרא, כאן בארץ עם קיבוץ הגלויות אין לנו מרא דאתרא שיוכל לכוף את דעתו. נוצר כאן מצב קשה שבו כל אחד בוחר לו את רבו, החכם יבין מיהו הגדול בחכמה ויידע לבטל דעתו, ומי שלא - לא, אין לנו מה לעשות.
 
קורא אמר:
זה לא גזירות מדעתנו אלא לחשוש לדעת הבה"ג והמנהג הישן (אם כי השתרבבה לו הטעות לברך אחרי הדלקה וטעות זו בודאי צריך לשרש), וגם מרן השו"ע חשש לדעת בה"ג כמו שרואים בב"י סי תרע"ט, כי מה יש להפסיד בזה, רק ריוח יוצא מזה ולא אמר על הבה"ג 'אין גוזרים גזירות'.
לחץ כדי להרחיב...
דעת בה"ג הייתה לא בגלל החשש שכתבת
קורא אמר:
תדייק! הגרי"ב לא כתב על ההלכה שמרן זיע"א מסר עליה נפשו - "להחזיר עטרה ליושנה", הוא כתב זאת על קבלת שבת בהדלקת הנר ועם ברכה לפני (גם לדעת מרן זיע"א מי שהוצרכה להדליק לפני חצי שעה קודם השקיעה צריכה לקבל שבת, ועם זאת מברכת לפני ההדלקה. לדידן אין קשר בין שני הדברים). כך שאין ענין למחות ולהזדעק. אם על כל דבר קטן נתריע ונמחה, ערך הקול שלנו ירד ויישחק, צריך לשמור את הזעקות לדברים גדולים באמת.
דבר נוסף, אם מרן זיע"א מסר נפשו לפרסם הלכה מסויימת, היכן כתוב בתורה שאסור למורה הוראה לחלוק עליו? אין מה לעשות, לפי התורה, לפי הכללים, כל מי שיודע הש"ס וארבעה טורים ושו"ע והגיע להוראה - יכול לומר את דעתו. הבן איש חי היה נחשב לגדול הדורות האחרונים ובא אברך צעיר בן יח או יט וחלק עליו, ובסוף גם נתקבלו דבריו, למה? כי בשורה התחתונה הוא הגיע להוראה ומעבר לכך ובזה נגמר הסיפור, אף אחד לא יכול להגיד לו אל תאמר רק הקנאים לרבם אמרו כן ושלא כהוגן, אולי בבגדאד לא היה יכול כי שם הרי"ח היה מרא דאתרא, כאן בארץ עם קיבוץ הגלויות אין לנו מרא דאתרא שיוכל לכוף את דעתו. נוצר כאן מצב קשה שבו כל אחד בוחר לו את רבו, החכם יבין מיהו הגדול בחכמה ויידע לבטל דעתו, ומי שלא - לא, אין לנו מה לעשות.
לחץ כדי להרחיב...
לא אמרתי שאסור לחלוק
רק נגיד ודבריו נכונים שיגיד לכן לענ"ד צריך כך וכך למה צריך להתבטא בלשון כזאת להחזיר עטרה ליושנה כאליו מרן רבינו זיע"א ח"ו קלקל את כל העם ועכשיו אני בא להחזיר עטרה ליושנה (וממילא לברך אחר ההדלקה)
 
גלעד יצחקוב אמר:
דעת בה"ג הייתה לא בגלל החשש שכתבת

לא אמרתי שאסור לחלוק
רק נגיד ודבריו נכונים שיגיד לכן לענ"ד צריך כך וכך למה צריך להתבטא בלשון כזאת להחזיר עטרה ליושנה כאליו מרן רבינו זיע"א ח"ו קלקל את כל העם ועכשיו אני בא להחזיר עטרה ליושנה (וממילא לברך אחר ההדלקה)
לחץ כדי להרחיב...
צודק, להחזיר עטרה ליושנה זה נשמע כעין עקיצה בשימוש בסלוגן של ש"ס נגד העומד בראשה. אם כי לא בהכרח כוונתו לעקוץ, מי שמכיר אותו יודע שזה ממש לא הטיפוס שלו (בנערותי שמעתי אותו מוסר שיעור בנר יוסף ברמת שלמה כשהיה עוד בקרוואנים, אדם מאד נח וכבר אז ראו אצלו את ההערכה הרבה למרן זצ"ל), אלא שהמונח הזה נעשה בו שימוש רב לכל נוהג טוב שרוצים להחזיר, היום כותבים זאת על הרבה דברים, והוא לא שם לב לאיזו יורה רותחת הכניס את עצמו.
אולם מה שהוספת "וממילא לברך אחר ההדלקה" זה שוב עצימת עיניים מדברי הכותב שכתב בפירוש שזהו גם לאלו המברכות לפני ההדלקה, והוא לא נחת לנושא הזה כלל, וכפי שציינתי לעיל גם לדעת מרן זצ"ל המדליקה נרות אחר פלג המנחה צריכה לקבל שבת, האם נאמר שלדעתו ז"ל צריכה במקרה כזה לברך אחרי ההדלקה? הס כי לא להזכיר, אאע"כ שאין קשר בין השניים והרב הכותב שם הדגיש זאת.
נראה לי שזה ממש עוול ושלא כדת של תורה להכניס לו בפה "וממילא לברך אחר ההדלקה" ולפרסם זאת בשמו וגם למחות בו על כך...

זה גם ממש לא חכם לפרסם כל מה שנאמר ונכתב בהעלם ולמחות על כך, כי אם זה נעלם מהציבור, אז פרסום הדברים הוא הוא הבזיון למורשתו של מרן זצ"ל, הרבה יותר כבוד לרב היה, שלא ידעו הציבור שיש פה ושם חלוקים עליו. והדברים אמורים גם לגבי מרן הראש"ל שליט"א, ככל שמרבים לפרסם המחלוקות בינו ובין הרבנים, ממעיטים מכבודו כי מדגישים ומראים בפרהסיא שהרבה מהמפורסמים חלוקים איתו. תבינו, זה לא חכם למחות ברב עמאר וברב בוארון ולהתעמת עם הרב מאזוז, ועם תלמידי חכם ב"צ, ועם הרב סופר, ועם הרב ברכה, ועם הרב ברדא, ועם הרב תופיק, ועם אחיו הרב דוד ועוד ועוד הרשימה ארוכה, ככל שתמחה יותר ותתעמת יותר הפסדת נקודות בכוחך ובמעמדך. צריך לפתח עור של פיל, ולא להתרגש מכל ציוץ. ברגע שלא מתייחסים לשום בריה משדרים כח ועוצמה. יש את הגלימה, יש את הלוויין, יש את הספרים, יש תלמידים רבים מורי הוראות וראשי קהילות, זה די והותר, כל פעולה נוספת במגמה מלחמתית רק מחלישה. מאויבי תחכמני, תראו את החמאס ימ"ש מנצלים את ההפגנות נגדם והופכים אותם באלגנטיות כמופנים כלפי אויביהם. נהיה אלגנטים מכובדים זה מה שיתן את הכבוד ולא ההתבכיינות והצעקות "תראו ההוא אמר ככה ההוא כתב ככה". למחות יוצאים ידי חובה כשהולכים ישירות לכותב/האומר ומוחים בו בכתב או פנים אל פנים, רק אם הדברים פורסמו באופן ניכר ומוחלט כך שממש הרבה מהציבור יודעים, צריך לתת התייחסות וגם זה בצורה מכובדת שלא תוריד את המעמד. הדוגמא של ויען שמואל היא ממש לא מתאימה, אפילו שם בישיבה המו"ל בקושי קוראים אותו, אצלם זה בבחינת "שגר ושכח", נראה לי שאצלנו קוראים אותו יותר מהם כדי למצוא על מה למחות...
ובקיצור נהיה חכמים ולא רק צודקים
גם כמה שפחות מחאות = פחות מלחמות, פחות מלחמות = אהבה ושלום, דבר שיביא לקירוב הגאולה, ובימות משיח ממילא כבר יידעו את הפסקים הנכונים ולא יהיה על מה לריב, אז חבל לעכב את זה עם מריבות על פסקים, הגאולה היא גם קיצור דרך להנחלת מורשת מרן.
גלעד יצחקוב אמר:
דעת בה"ג הייתה לא בגלל החשש שכתבת
לחץ כדי להרחיב...
לא ירדתי לסוף דעת כב', וכי אני כתבתי שבה"ג חשש שיעשו מלאכות אחר השקיעה או סמוך לה? אני כתבתי שלחשוש אנחנו לדעת הבה"ג זה לא נקרא גזירה חדשה. וציינתי שגם מרן חשש (רק חשש! אך לא פסק כמותו) לדעת בה"ג שבהדלקת הנר מקבלים שבת עד שהעדיף לוותר על הדין של תדיר (וכמובן שמברכים לפני ורק בנר האחרון מקבלים שבת כפי שכבר הבאנו לעיל בשם הב"י), ושזה טעם להחמיר לקבל שבת עם סוף הדלקת הנרות, וא"כ זה לא גזירות מדעתנו, יש מקומות הרבה שנחלקו הפוסקים ואע"פ שנפסקה הלכה כצד המתיר, כשאפשר ואין קושי חוששים לצד השני, האם זה נקרא גזירות מדעתנו? לחשוש לדעה מסויימת זו לא גזירה חדשה.
ואחר שאין בזה גזירה לחשוש לדעות אחרות (יש גם דעת הרא"ם שכניסת שבת היא כעשרים דק' קודם השקיעה), מוסיפים בזה טעם לשבח שע"י כן גם נרויח מניעת מכשולות. ואה"נ אם לא היתה לנו דעה של הפוסקים בנושא - לא היינו יכולים לכתוב כזה דבר, מקסימום היינו נותנים עצה טובה ותו לא.
 
קורא אמר:
אולם מה שהוספת "וממילא לברך אחר ההדלקה" זה שוב עצימת עיניים מדברי הכותב שכתב בפירוש שזהו גם לאלו המברכות לפני ההדלקה, והוא לא נחת לנושא הזה כלל, וכפי שציינתי לעיל גם לדעת מרן זצ"ל המדליקה נרות אחר פלג המנחה צריכה לקבל שבת, האם נאמר שלדעתו ז"ל צריכה במקרה כזה לברך אחרי ההדלקה? הס כי לא להזכיר, אאע"כ שאין קשר בין השניים והרב הכותב שם הדגיש זאת.
נראה לי שזה ממש עוול ושלא כדת של תורה להכניס לו בפה "וממילא לברך אחר ההדלקה" ולפרסם זאת בשמו וגם למחות בו על כך...
לחץ כדי להרחיב...
גם אני הקטן כבר כתבתי כן לעיל בקצרה כמה פעמים, אבל לצערי נראה לי שחבל על זמנך, כי ישנם פה המתעקשים להכניס דברים בפי הרב הכותב הי"ו כדי למחות בו...
 
חזור
חלק עליון