הישן על הכסא בליל שבועות מה דינו בברכת ענט"י
- Thread starter א.א
- תאריך התחלה
- צופים 4
-
- תגיות
- נטילת ידיים
תלמיד מר"ן
Well-known member
דעת מרן שליט"א
פותח הדיון
פותח הדיון
א.א
Well-known member
בשמחה
קבצים מצורפים
לכאורה לחנם השיג על האליה רבה בהבנת דברי הבית יוסף בדעת הרא"ש
כי המעיין היטב בבית יוסף יראה נכוחה כדברי האליה רבה שהבית יוסף לא כתב כן לדעת הרא"ש. ואין הוכחה מדברי הזוהר.
בבית יוסף יש שני נידונים.
נידון א'. אם בשינת עראי בלילה או שלא ישן בכלל בלילה, אם צריך ליטול ידיו. שכתב שנראה שגם בשינת עראי שייך שמפקיד ביד הקב"ה ומחזירה לו חדשה, ונראה שגם אם היה נעור כל הלילה צריך ליטול דלא פלוג רבנן, אבל להרא"ש שאינו צריך ליטול רק משום שנגע במקומות המכוסים משמע שלא תקון.
נידון ב' אם ישן ביום אם צריך ליטול ידיו . ולפי זה, אפשר דאפילו אם ישן ביום, צריך ליטול ידיו, דהא סתם אמרו: "כל דנאים שיתין נשמי שלטא ביה סטרא דרוח מסאבא", ולא חילקו בין יום ללילה. ואף על פי שבמאמרים שכתבתי דאיתא בפרשת וישלח כתוב: "דלית לך מאן דנאים בליליא על ערסיה דלא טעים טעם דמותא", וכיוצא בזה כתב במאמר שבפרשת וישב, אפשר דלאו דווקא, אלא אורחא דמילתא נקט, שדרך בני אדם לישן בלילה. ותדע, דעל כרחך "על ערסיה" שכתב בפרשת וישלח לאו דווקא, דכיוון דטעמא כיוון דנשמתא נפקת מיניה שריא רוח מסאבא, אפילו כי נאים בלא ערסא נמי. ואם כן, הוא הדין דליליא דקאמר, לאו דווקא, אלא אורחא דמלתא נקט, והוא הדין ליום. ובהכי אתי שפיר הא דאמרינן בפרק הישן (סוכה כו ב), אסור לישן ביום יותר משינת הסוס, שהוא שיתין נשמי. ומיהו יש לדחות ולומר, דדווקא בישן בלילה אמרו, לפי שאז הוא זמנו של סטרא מסאבא, אבל ביום אין לו כוח לשרות על האדם.
בהלכה ברורה כותב שמב"י בסוף דבריו מוכח להדיא שמבאר בלשון הזוהר שאף בשינת עראי שורה רוח רעה וצריך לברך על נטילת ידיו. הזוהר הוא המוזכר כאן "דלית לך מאן דנאים בליליא על ערסיה דלא טעים טעם דמותא", וכיוצא בזה כתב במאמר שבפרשת וישב, אפשר דלאו דווקא, אלא אורחא דמילתא נקט, שדרך בני אדם לישן בלילה. ותדע, דעל כרחך "על ערסיה" שכתב בפרשת וישלח לאו דווקא, דכיוון דטעמא כיוון דנשמתא נפקת מיניה שריא רוח מסאבא, אפילו כי נאים בלא ערסא נמי.
ההל"ב מדקדק מדברי הבית יוסף שכתב דעל ערסיה לאו דוקא ה"ה שינת עראי. וקשה, אם כדבריו למה לא הביא הב"י דברי הזוהר הללו למעלה כאשר דן במפורש על שינת עראי, והביאם לגבי אם יש צורך לנטילת ידים בשינת היום. ועוד דמנ"ל לדקדק דעל ערסיה לאו דוקא - היינו שינת עראי. יותר נראה שכוונתו על שינת קבע אלא שלא ישן על ערסיה אלא ע"ג ספסל או ע"ג קרקע, וחשיב שינת קבע. אבל אה"נ על שינת עראי אין דקדוק מהב"י כלל.
גם מ"ש ההל"ב לדחות דברי האליה רבה וז"ל וקודם לכן כתב הבית יוסף דאף הרא"ש שסבירא ליה דטעמא משום ידים עסקניות, אפילו היה ניעור כל הלילה צריך ליטול משום רוח רעה ע"כ.
והנה בבית יוסף דחה זה על אתר ע"פ דברי הזוהר. וז"ל הב"י ומיהו משום רוח רעה השורה על הידיים נראה דגם להרא"ש, אפילו היה ניעור כל הלילה צריך ליטול ידיו, דרוח רעה השורה על הידיים בלילה משמע דלא תלי בשינה כלל. אבל בספר הזוהר פרשת וישלח נראה שאין רוח רעה שורה על הידיים אלא בשעת שינה, שכתוב שם על פסוק (בראשית לב כה) "ויותר יעקב לבדו": דהא לית לך מאן דנאים בליליא בערסיה, דלא טעים טעמא דמותא ונפקת נשמתיה מיניה; וכיוון דאשתאר גופא בלא נשמה קדישא, רוחא מסאבא זמין ושריא עלוי ואסתאיב. והא אוקימנא דלית ליה לבר נש לאעברא ידוי על עינוי בצפרא, בגין דהא רוח מסאבא שריא עלייהו, עד כאן לשונו.
מבואר יוצא דמהב"י אין שום ראיה שסובר שבשינת עראי צריך ליטול ידיו לדעת הרא"ש דאז לא חיישינן וכמ"ש הא"ר, וגם מהזוהר אין ראיה כמשנ"ת
כי המעיין היטב בבית יוסף יראה נכוחה כדברי האליה רבה שהבית יוסף לא כתב כן לדעת הרא"ש. ואין הוכחה מדברי הזוהר.
בבית יוסף יש שני נידונים.
נידון א'. אם בשינת עראי בלילה או שלא ישן בכלל בלילה, אם צריך ליטול ידיו. שכתב שנראה שגם בשינת עראי שייך שמפקיד ביד הקב"ה ומחזירה לו חדשה, ונראה שגם אם היה נעור כל הלילה צריך ליטול דלא פלוג רבנן, אבל להרא"ש שאינו צריך ליטול רק משום שנגע במקומות המכוסים משמע שלא תקון.
נידון ב' אם ישן ביום אם צריך ליטול ידיו . ולפי זה, אפשר דאפילו אם ישן ביום, צריך ליטול ידיו, דהא סתם אמרו: "כל דנאים שיתין נשמי שלטא ביה סטרא דרוח מסאבא", ולא חילקו בין יום ללילה. ואף על פי שבמאמרים שכתבתי דאיתא בפרשת וישלח כתוב: "דלית לך מאן דנאים בליליא על ערסיה דלא טעים טעם דמותא", וכיוצא בזה כתב במאמר שבפרשת וישב, אפשר דלאו דווקא, אלא אורחא דמילתא נקט, שדרך בני אדם לישן בלילה. ותדע, דעל כרחך "על ערסיה" שכתב בפרשת וישלח לאו דווקא, דכיוון דטעמא כיוון דנשמתא נפקת מיניה שריא רוח מסאבא, אפילו כי נאים בלא ערסא נמי. ואם כן, הוא הדין דליליא דקאמר, לאו דווקא, אלא אורחא דמלתא נקט, והוא הדין ליום. ובהכי אתי שפיר הא דאמרינן בפרק הישן (סוכה כו ב), אסור לישן ביום יותר משינת הסוס, שהוא שיתין נשמי. ומיהו יש לדחות ולומר, דדווקא בישן בלילה אמרו, לפי שאז הוא זמנו של סטרא מסאבא, אבל ביום אין לו כוח לשרות על האדם.
בהלכה ברורה כותב שמב"י בסוף דבריו מוכח להדיא שמבאר בלשון הזוהר שאף בשינת עראי שורה רוח רעה וצריך לברך על נטילת ידיו. הזוהר הוא המוזכר כאן "דלית לך מאן דנאים בליליא על ערסיה דלא טעים טעם דמותא", וכיוצא בזה כתב במאמר שבפרשת וישב, אפשר דלאו דווקא, אלא אורחא דמילתא נקט, שדרך בני אדם לישן בלילה. ותדע, דעל כרחך "על ערסיה" שכתב בפרשת וישלח לאו דווקא, דכיוון דטעמא כיוון דנשמתא נפקת מיניה שריא רוח מסאבא, אפילו כי נאים בלא ערסא נמי.
ההל"ב מדקדק מדברי הבית יוסף שכתב דעל ערסיה לאו דוקא ה"ה שינת עראי. וקשה, אם כדבריו למה לא הביא הב"י דברי הזוהר הללו למעלה כאשר דן במפורש על שינת עראי, והביאם לגבי אם יש צורך לנטילת ידים בשינת היום. ועוד דמנ"ל לדקדק דעל ערסיה לאו דוקא - היינו שינת עראי. יותר נראה שכוונתו על שינת קבע אלא שלא ישן על ערסיה אלא ע"ג ספסל או ע"ג קרקע, וחשיב שינת קבע. אבל אה"נ על שינת עראי אין דקדוק מהב"י כלל.
גם מ"ש ההל"ב לדחות דברי האליה רבה וז"ל וקודם לכן כתב הבית יוסף דאף הרא"ש שסבירא ליה דטעמא משום ידים עסקניות, אפילו היה ניעור כל הלילה צריך ליטול משום רוח רעה ע"כ.
והנה בבית יוסף דחה זה על אתר ע"פ דברי הזוהר. וז"ל הב"י ומיהו משום רוח רעה השורה על הידיים נראה דגם להרא"ש, אפילו היה ניעור כל הלילה צריך ליטול ידיו, דרוח רעה השורה על הידיים בלילה משמע דלא תלי בשינה כלל. אבל בספר הזוהר פרשת וישלח נראה שאין רוח רעה שורה על הידיים אלא בשעת שינה, שכתוב שם על פסוק (בראשית לב כה) "ויותר יעקב לבדו": דהא לית לך מאן דנאים בליליא בערסיה, דלא טעים טעמא דמותא ונפקת נשמתיה מיניה; וכיוון דאשתאר גופא בלא נשמה קדישא, רוחא מסאבא זמין ושריא עלוי ואסתאיב. והא אוקימנא דלית ליה לבר נש לאעברא ידוי על עינוי בצפרא, בגין דהא רוח מסאבא שריא עלייהו, עד כאן לשונו.
מבואר יוצא דמהב"י אין שום ראיה שסובר שבשינת עראי צריך ליטול ידיו לדעת הרא"ש דאז לא חיישינן וכמ"ש הא"ר, וגם מהזוהר אין ראיה כמשנ"ת
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הרב יוסף חיים עדני
Member
היכן נמצא המקור הזה
תלמיד מר"ן
Well-known member
ילקו"י ספירת העומר עמ' תרצג
הרב יוסף חיים עדני
Member
תודה רבה
נושאים דומים בפורום
