• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

קדיש קורבנות בפס' דזמרה

rafi2391

Member
זכור לי הרב עובדיה שאם לא אמרו קדיש קורבנות יאמרו אפילו לאחר ברוך שאמר
אך נעלם ממני המקור (הייתי בטוח שהליכוע חלק א מסתבר שלא)
אשמח לעוזרים
 
קשר גודל סימן ז אות לה
לה אם לא היה מנין ולא אמרו קדיש יכולים לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרה ולכתחילה צריך להמתין קודם ב"ש שלא יתחילו עד שיהיה מנין ויאמרו קדיש כנ"ל ודלא כמי שאסר:
 
יש שחילקו שאם היה עשרה קודם ברוך שאמר ממילא היה חובה על הציבור לומר קדיש, וע"כ צריכים לומר קדיש בתוך פסוקי דזמרא, אבל אם לא היה עשרה שלא התחייבו בקדיש שלאחר הקרבנות, ושוב אין מפסיקים לקדיש בתוך פסוקי דזמרא.
 
זכור לי הרב עובדיה שאם לא אמרו קדיש קורבנות יאמרו אפילו לאחר ברוך שאמר
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן י
ד) ואנכי הרואה להגאון החסיד רבי אליהו מני בספר שיח יצחק (דף כה ע"ב) שהביא להלכה דברי החיד"א בקשר גודל, שאם לא היה מנין בבהכנ"ס ולא אמרו הקדיש שלפני הודו, ובא מנין בתוך פסד"ז, יכולים לומר הקדיש בתוך פסד"ז. וסיים אח"כ (באות יג), ונראה לי שאותם יחידים שאומרים קדיש לעלוי נשמת קרוביהם, ופעמים הם עומדים בפסד"ז, ומפסיקים לומר הקדיש, לא יפה הם עושים שמפסיקים בפסד"ז לומר קדיש, מאחר שהקהל אינם צריכים להם, והאומר הקדיש אין לו הבדל אם יאמר בעצמו הקדיש או אם ישמע מהקהל. וכ"ש שאינם יכולים להפסיק בברכות ק"ש של ערבית לומר הקדיש שקודם העמידה של ערבית. ע"כ. ולכאורה כיון שפסק כהחיד"א, שרשאים לומר הקדיש בפסד"ז, כשלא היה מנין קודם ברוך שאמר, הרי שלא חילקנו באמירת הקדיש בין אלה שעומדים באמצע פסד"ז, לאלה שנכנסו עתה שרשאים הם גם להפסיק לכל דבר, ומוכח שאף שאפשר לצאת י"ח הקדיש על ידי אמירתו מאחד הנכנסים (לאחר אמירת ר' חנניה בן עקשיה), מ"מ רשאים העומדים באמצע פסד"ז להפסיק לומר הקדיש, וא"כ גם היחידים העומדים בפסד"ז יהיו רשאים להפסיק לומר הקדיש לעלוי נשמת הוריהם. ובפרט דהוי כשואל מפני היראה והכבוד, וכמ"ש האחרונים הנ"ל. (אלא שרואה אני שהרב שיח יצחק הדר תבריה לגזיזיה, כי להלן דף קט סע"א צדיק עתק דברי הרב בית עובד שחלק על החיד"א, ואסר לומר הקדיש בתוך פסד"ז כשלא היה להם מנין קודם ברוך שאמר. וכן רוב ככל הדינים שם מועתקים מספר בית עובד, כאשר יראה הרואה. ודו"ק) והנה גם הרה"ג ר' יעקב סופר בכף החיים (סימן נג אות יג, וסימן נה ס"ק כב) כ' שאין ליתומים העוסקים בפסד"ז להפסיק לומר הקדיש שאחר ישתבח, אלא שנתן טעם לזה מפני שעיקר הקדיש המועיל למנוחת הנפטרים הוא דוקא קדיש בתרא שאומרים קודם עלינו לשבח, וכמ"ש בשער הכוונות, ולכן אין להם להפסיק לומר הקדיש שאחר ישתבח, כשהם עוסקים עדיין בפסד"ז. ונתן טעם לזה ע"ד הסוד. ולפ"ז י"ל שגם הוא מודה שמותר להפסיק בפסד"ז לומר קדיש יתום כשהגיעו הצבור לפני עלינו לשבח. וכן יש לומר בדעת הגאון ר' אליהו מני הנ"ל. ואפי' נאמר שאין הקדיש יתום אלא ממנהג, מ"מ כיון שיסודתו בהררי קודש במדרשי חז"ל, כבר שויוה עלייהו חובה, וכמ"ש כיו"ב הגאון חיד"א בספר טוב עין (סימן יא) בד"ה ונראה. וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"א (סימן ב אות ז). ע"ש. ודו"ק.
ה) מסקנא דדינא שהעומד בפסד"ז רשאי להפסיק לומר קדיש יתום שלפני עלינו לשבח, לעלוי נשמת אביו או אמו, דהוה ליה כשואל מפני הכבוד, וכמו שאמרו חז"ל מכבדו בחייו ומכבדו במותו, וההפסקה תהיה בין מזמור למזמור. וכמו שכתב הגרי"ח בשו"ת רב פעלים הנ"ל. והנלע"ד כתבתי.

אני זוכר שבמ"ב אור המזרח דיברו בזה ואמ"א
 
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן י
ד) ואנכי הרואה להגאון החסיד רבי אליהו מני בספר שיח יצחק (דף כה ע"ב) שהביא להלכה דברי החיד"א בקשר גודל, שאם לא היה מנין בבהכנ"ס ולא אמרו הקדיש שלפני הודו, ובא מנין בתוך פסד"ז, יכולים לומר הקדיש בתוך פסד"ז. וסיים אח"כ (באות יג), ונראה לי שאותם יחידים שאומרים קדיש לעלוי נשמת קרוביהם, ופעמים הם עומדים בפסד"ז, ומפסיקים לומר הקדיש, לא יפה הם עושים שמפסיקים בפסד"ז לומר קדיש, מאחר שהקהל אינם צריכים להם, והאומר הקדיש אין לו הבדל אם יאמר בעצמו הקדיש או אם ישמע מהקהל. וכ"ש שאינם יכולים להפסיק בברכות ק"ש של ערבית לומר הקדיש שקודם העמידה של ערבית. ע"כ. ולכאורה כיון שפסק כהחיד"א, שרשאים לומר הקדיש בפסד"ז, כשלא היה מנין קודם ברוך שאמר, הרי שלא חילקנו באמירת הקדיש בין אלה שעומדים באמצע פסד"ז, לאלה שנכנסו עתה שרשאים הם גם להפסיק לכל דבר, ומוכח שאף שאפשר לצאת י"ח הקדיש על ידי אמירתו מאחד הנכנסים (לאחר אמירת ר' חנניה בן עקשיה), מ"מ רשאים העומדים באמצע פסד"ז להפסיק לומר הקדיש, וא"כ גם היחידים העומדים בפסד"ז יהיו רשאים להפסיק לומר הקדיש לעלוי נשמת הוריהם. ובפרט דהוי כשואל מפני היראה והכבוד, וכמ"ש האחרונים הנ"ל. (אלא שרואה אני שהרב שיח יצחק הדר תבריה לגזיזיה, כי להלן דף קט סע"א צדיק עתק דברי הרב בית עובד שחלק על החיד"א, ואסר לומר הקדיש בתוך פסד"ז כשלא היה להם מנין קודם ברוך שאמר. וכן רוב ככל הדינים שם מועתקים מספר בית עובד, כאשר יראה הרואה. ודו"ק) והנה גם הרה"ג ר' יעקב סופר בכף החיים (סימן נג אות יג, וסימן נה ס"ק כב) כ' שאין ליתומים העוסקים בפסד"ז להפסיק לומר הקדיש שאחר ישתבח, אלא שנתן טעם לזה מפני שעיקר הקדיש המועיל למנוחת הנפטרים הוא דוקא קדיש בתרא שאומרים קודם עלינו לשבח, וכמ"ש בשער הכוונות, ולכן אין להם להפסיק לומר הקדיש שאחר ישתבח, כשהם עוסקים עדיין בפסד"ז. ונתן טעם לזה ע"ד הסוד. ולפ"ז י"ל שגם הוא מודה שמותר להפסיק בפסד"ז לומר קדיש יתום כשהגיעו הצבור לפני עלינו לשבח. וכן יש לומר בדעת הגאון ר' אליהו מני הנ"ל. ואפי' נאמר שאין הקדיש יתום אלא ממנהג, מ"מ כיון שיסודתו בהררי קודש במדרשי חז"ל, כבר שויוה עלייהו חובה, וכמ"ש כיו"ב הגאון חיד"א בספר טוב עין (סימן יא) בד"ה ונראה. וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"א (סימן ב אות ז). ע"ש. ודו"ק.
ה) מסקנא דדינא שהעומד בפסד"ז רשאי להפסיק לומר קדיש יתום שלפני עלינו לשבח, לעלוי נשמת אביו או אמו, דהוה ליה כשואל מפני הכבוד, וכמו שאמרו חז"ל מכבדו בחייו ומכבדו במותו, וההפסקה תהיה בין מזמור למזמור. וכמו שכתב הגרי"ח בשו"ת רב פעלים הנ"ל. והנלע"ד כתבתי.

אני זוכר שבמ"ב אור המזרח דיברו בזה ואמ"א
זה אני מכיר
הרב לא הכריע לגבי קדיש קורבנות אלא רק קדיש יתום
 
מתוך גוף התשובה ביבי''א הנ''ל נראה שדעתו לצדד שלא לומר קדיש דקרבנות באמצע פסוד''ז ובפרט שרבי אליהו מני בספרו שיח יצחק הדר תברי לגיזיה כלשון מרן מלכא שם, וכן מזה שפסק שרק לגבי קדיש יתום שלפני עלינו לשבח יש להפסיק, מכלל הן אתה שומע לאו שרק בזה התירו שזה קדיש חשוב יותר, ועוד ששם הציבור לא נמצא באמצע פסוד''ז ורק הוא עומד שם אבל בקדיש דקרבנות מן הסתם גם הציבור נמצא באמצע פסוד''ז ואיך יענו אמן על סוף הקדיש (על ישראל יהא שלמא וכו') לפי מה שהביא בהלכו''ע ח''א את דברי הבא''ח שלא יענו אמן באמצע פסוד''ז אם זה לא חמשה אמנים ראשונים ורק המקל אין מוחין בידו שיש לו על מה לסמוך, אבל לכתחילה ודאי שמורין לא לענות שם אמן על אמנים אחרונים של קדיש, ולכן טוב נהגו בבתי הכנסת לומר את קדיש קורבנות לפני ברוך שאמר ולא אחרי זה, ומנהג ישראל תורה הוא. (וכל זה דלא כמש''כ בספר אין למו מכשול ובחוברת סדר היום של הרב דוד נקי שליט''א)
 
אבל לכתחילה ודאי שמורין לא לענות שם אמן על אמנים אחרונים של קדיש
לא כך הורה הראשל"צ בילקו"י סימן נא' סעיף י' ובהערה למטה, ע"ש שכתב שמותר לכתח' לענות ושכן דעתו של מרן זצ"ל בהליכו"ע
מכלל הן אתה שומע לאו שרק בזה התירו שזה קדיש חשוב יותר
לפני כמה שנים עבדכם הנאמן חיפש התייחסות למקרה הספציפי הזה בכתבי מרן זצ"ל ומצאתי את שאהבה נפשי בספר שיעורי הראשון לציון ושם אמר בשיעור מפורשות שמותר לומר קדיש של קורבנות באמצע פסד"ז אם יש שם יתום, ולצערי לא רשמתי המקור אך אחפש אותו שוב, בל"נ, ואעלה אותו כאן.
 
נערך לאחרונה:
הבטחתי ואקיים.
מצורף צילום מספר שיעורי הראשון לציון ח"ג בשיעור פרשת תולדות שנת תשנ"ח (שיעור קכד', עמ' קסב' בספר) שם הרב ע"ה הורה מפורשות שאם לא היה מניין והגיעו לפסד"ז ואז הגיעו מניין, יאמרו קדיש בין פרק לפרק.
 

קבצים מצורפים

  • קדיש בתוך פסדז.jpg
    קדיש בתוך פסדז.jpg
    2.1 MB · צפיות: 14
נערך לאחרונה:
ראו תשובה בנ"ד שקיבלתי ממר"ן שליט"א בדיוק בשאלה זו

הצג קובץ מצורף 33730
לא הבנתי תשובה ברורה לנידון דידן
לגבי קדיש יתום שיגיד בפס' זדמרה של תשובה של הרב יביא ח"ז
השאלה אם הוא הדין של קדיש קורבנות
בתשובה למעלה הביא מהילקוי גם שיגיד
 
אז ברשותכם בואו נעשה סיכום העניין: אין לומר קדיש של קורבנות באמצע פסוקי דזמרה אלא רק לפני ברוך שאמר (אם לא היה מנין כשסיימו את הקורבנות) כפי שמשמע מתוך התשובה ביבי''א וכפי שהורה מרן שליט''א במכתבו הנ''ל (יישר כוח לרב השולח מנהריה...), ומה שהתיר בשיעורי הראשון לציון ח''ג מפורש בדבריו שזה רק בדיעבד לפועלים שלא יכולים להמתין, (וגם מה שמפורש בכתובים אין לסתור מחמת מה שנמסר בשיעורים בע''פ, ואכמ''ל), אבל אם הקהל נמצא לפני עלינו לשבח והיתום נמצא באמצע פסוד''ז יכול לומר קדיש יתום שם, שמעלתו גדולה ונשגבה עד מאוד
 
לא כתב לא לומר, כתב בח"ז סימן י' הערה 2 שהגר"ח נאה פסק לומר ולא זכר שהדבר לא מוסכם. אך מה נעשה שבעל פה הרב הורה כן לומר..
וכן מתבאר מדברי מרן הראשל"צ שליט"א כאן שהעיקר כדברי החיד"א לומר.
1748337200599.png
 
חזור
חלק עליון