למה ציטטת את מחצית דבריו, שזה עלול להטעות את הקורא שגם בעניין השוק סיים רק ש"קשה להכריע בדבר", ולא כפי שסיים שם שהשוק הוא החלק התחתון?
וגם לשאלות פרטיות השיב לכסות בגרביים שאינן שקופות, ותו לא!
נתן את הרע במיעוטו, דהיינו לפי הנוהג העגום שהולכות הרבה נשים עם חצאיות קצרות שלא עד הקרסול, יש להם עכ"פ ללכת עם גרביים אטומות (והיינו שלא בצבע הדומה לרגל, וכמו שהתבאר בבגדי קודש פ"ב באורך), ובפרט שזה הרי היה נידון השאלה שם "האם ילבשו גרביים שחורות או חומות", ולזה אמר שלאלו שהולכות עם חצאית שלא עד הקרסול חייבות לכסותו עם גרביים ואין נפק"מ אם זה שחורות או חומות (כהה, שרחוק מצבע הרגל, אך עי' מה שכתבתי בזה בבגדי קודש עמ' סג שגם בזה יש לפקפק), אבל אה"נ מעיקר הדין יש לילך עם חצאית עד הקרסול ולא להסתפק בגרביים.
ועוד, ששים לב לניסוח השאלה שם: "האם ילבשו גרביים שחורות או חומות?". הנידון שם היה בעניין הגרביים בכלל, ולאו דווקא על השוק כאיבר בפני עצמו. יתכן, ואף מסתבר ביותר, שהשאלה כוונה גם לכפות הרגליים, כפי שמבואר ב"ילקוט יוסף" (אוצר דינים עמ' תשפה בהערה) בשם מרן אביו: "ולכאורה בזמנינו שנהגו שלא לילך יחפים יש להחמיר בכפות הרגלים מגולות. ובתשובה בכתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה והעלה דבודאי ראוי ונכון לכתחלה ללבוש גרבים בכל אופן ומכל מקום המקילות בזה מסיבה שהיא יש לדן על מה לסמוך, אך הנכון להחמיר מאד בכל כיוצא בדברים הללו. עכ"ל. כלומר, גם בעניין "כפות הרגליים" יש להחמיר מאד ללבוש גרביים. ואם כן, הנידון ב"מעיין אומר" לא היה דוקא בעניין השוק עצמו כשהוא מכוסה בגרב צמודה, אלא ענה באופן כללי על עצם הצורך בגרביים, ועל העדפת שחורות/חומות כהות על שקופות.
ובעל כרחנו לבאר כן בדעתו, דאל"כ נמצא חוכא ואיטלולא, דבתחילה ביבי"א הנ"ל כתב להתיר דסגי בגרביים (שחורות ואטומות, כנ"ל), ואילו אח"כ בשנת תשל"ט חזר בו לאסור ולהצריך חצאית וכדכתב במכתב הראשון הנ"ל לרב גולדברג, ושוב אח"כ חזר בו בשאלה בעל פה שהבאת להתיר, ואח"כ בשנת תשמ"ז שוב חזר בו לאסור, וכן אח"כ בעוד מכתבים. אתמהה? האם נראה לך שהגרע"י זצ"ל שינה את דעתו הלוך ושוב, כמעט כל כמה שנים?! וודאי שאין לסמוך על תשובה בעל פה, שנאמרה בחטף ובקיצור, כנגד דברים ברורים, מפורשים שכתב במכתבים , שבהם הוא מצהיר במפורש "חזרתי בי" ו"הגעתי למסקנא" שהדבר אסור מדינא.
הניסיון שלך להיתלות ב"מעיין אומר" כדי לסתור את פסיקת מרן המאוחרת, הוא לא יותר מניסיון נואש להכחיש את דבריו הברורים.
כפי שהבאתי לעיל מהספר "מעין אומר", הוא לא ענה כך לשואלים, אלא בדיוק כפי שכתב בספריו, שהביא את שני הצדדים והסיק שיש להחמיר בגרביים.
אתה מתעלם מהמכתבים שהוא כתב בהדיא שזה מדינא, ונתלה בדברים שבעל פה? וראה לעיל בסמוך מה שכתבתי בעניין זה.
ומה שכתבת על דבריו ב"טהרת הבית" אינו נכון, והמעיין בכל מהלך דבריו יראה שמדבר על הלובשות גרביים שקופות וכמאן דליתא דמי, והביא את הפמ"ג וכתב שאם נלך לשיטתו, יש להן על מה לסמוך, אך לאחר מכן הביא את המצדדים שהשוק הוא החלק התחתון, והסיק שיש להחמיר (בתורת חומרא בעלמא לחוש לדעת האוסרים) והיינו בגרביים השקופות שהזכיר לעיל ועל זה קאי בכל דבריו.
ביארתי היטב את מהלך דבריו, ואיני רואה צורך לחזור שוב.
לדעתך, הגרע"י שינה את דעתו הלוך ושוב? (הרי יש מכתבים גם בשנת הוצאת הטה"ב ולאחר מכן).
גם זה אינו נכון, כי דן על הנשים עצמן אם יש להן על מה לסמוך או לא, וכאשר כתב במפורש ("ואם נאמר שהשוק הוא למעלה מן הארכובה יש להן על מי שיסמוכו"), ולא על איסור הסתכלות של הבעל.
זה כתב בתוך דבריו באגב, שלפי הפמ"ג יש להם על מה שיסמוכו, אבל עיקר הנידון שלו שם הוא בעניין ההסתכלות של הבעל באשתו נדה כמובן, ולכן כשסיים דבריו ששוק הוא התחתון - קאי בעיקר בעניין ההסתכלות, ולכן לא חש להאריך יותר מידאי האם צריך גם חצאית או לא. [ויתכן גם משיקולים נוספים שהובאו לעיל, ובוודאי שא"א לסמוך על דיוקים כנגד דברים מפורשים].
