האם חייב להיכנס למקלט כשיש שם פריצות?

[י"ג נפה - בקרה]

בפורום יש ב' דברים האחד הוא הלכה למעשה והשני הוא דיון כמו בית מדרש ודו'ק

כל הדיונים לא מתקדמים אלא כל אחד ממשיך להתבצר.

אתם עוסקים בנושאים רגישים ודיני נפשות לפה ולפה

לעני"ד דבר זה נתון להכרעת גדו"י בלבד.

 

[רוצה בחיי]

אני חושב שאפשר כבר לסגור את האשכול

 

[שילה אפרהימי]

נראה שחשוב לחדד כלל חשוב ויסודי בפורום, אין לדבר כלל לגופם של אנשים אלא לגופם של דברים, ק"ו כשמדובר בתלמידי חכמים שלא יתכן להפוך את הנושא לדבר שכל בעל מקלדת יכול לפטפט עליו עצמו לדעת כאוות נפשו. מי שלא יציית לכללים המערכת תאלץ לנקוט נגדו באמצעי הרחקה.

 

[ג'פרי]

בכל מקרה נקוה שההלכה הזאת לא תהיה עוד למעשה, לדעתי אסור לרדת למקלט או לממ"ד

 

[גלעד יצחקוב]

כאן המקום לעורר על אודות הרצים אל המקלטים בזמני אזעקה בשם “שמירת הנפש”, ופעמים שיש שם נשים בחוסר צניעות, וקלות ראש ואוירה שלילית היפך קרבת ה’, ונמצא שהולך בשביל “להציל”, ומקיים בעצמו “ושב מאחריך” והולך למקום שהשכינה מסתלקת. וקצרתי מפני הטרדה במקום שאמרו להאריך, תן לחכם ויחכם עוד.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

מועתק מאתר עץ חיים הרב דוב קוק שליט"א

 

[ג'פרי]

יפה מאוד ושיהיה לבריאות הרב דב בן שושנה, אבל יש כאן בעיה מאוד חמורה שגרמה לי להעלות את כל הנושא, אחד הטענות שאמרו לי שהרב מבריסק זצ"ל למרות שמאוד לא רצה לרדת למקלט ואחר כך כשנפל פגז על מיטתו הוא חייב את האנשים לשלם על הנזק שנגרם למיטתו כי הוא טען שאם הוא היה נשאר לא היה קורה כלום, אבל בכל זאת הוא ירד בתקופה שלנו שאינשי דלא מעלי מערערים על שמירת התורה אסור לנו ללכת לממ"ד או למקלט כי אנחנו חייבים להראות שהתורה שומרת

מהמקלט - להושטת יד​

כשם שברור: "שֶׁנָּמוּת אִם לַמִּקְלָט לֹא נִכָּנֵס" כך חייב להיות ברור: "שֶׁנָּמוּת אִם לַצָּבָא לֹא נִתְגַּיֵּס". זו ההלכה.​

חגי לובר
פורסם: כ"ג בסיוון תשפ"ה, 19.06.25, 8:03
לכן היה אסור ללכת לממ"ד או למקלט

 

[אד יעלה]

יפה מאוד ושיהיה לבריאות הרב דב בן שושנה, אבל יש כאן בעיה מאוד חמורה שגרמה לי להעלות את כל הנושא, אחד הטענות שאמרו לי שהרב מבריסק זצ"ל למרות שמאוד לא רצה לרדת למקלט ואחר כך כשנפל פגז על מיטתו הוא חייב את האנשים לשלם על הנזק שנגרם למיטתו כי הוא טען שאם הוא היה נשאר לא היה קורה כלום, אבל בכל זאת הוא ירד בתקופה שלנו שאינשי דלא מעלי מערערים על שמירת התורה אסור לנו ללכת לממ"ד או למקלט כי אנחנו חייבים להראות שהתורה שומרת

מהמקלט - להושטת יד​

כשם שברור: "שֶׁנָּמוּת אִם לַמִּקְלָט לֹא נִכָּנֵס" כך חייב להיות ברור: "שֶׁנָּמוּת אִם לַצָּבָא לֹא נִתְגַּיֵּס". זו ההלכה.​

חגי לובר
פורסם: כ"ג בסיוון תשפ"ה, 19.06.25, 8:03
לכן היה אסור ללכת לממ"ד או למקלט

אם אתה מצטט מבריסק תצטט מדויק
אם הגרא''י היה רואה מה שכתבת היה אומר הכל שקר
הסיפור היה שאחרי ששכנעו אותו לרדת נפל טיל במקום מושבו על מיטתו וכולם אמרו איזה נס
ואמר להם להיפך אם היתי שם לא היה נופל
אבל לא עלה על דעתו לחייב ממון.

 

[ג'פרי]

כך שמעתי וכך כתבתי אם יש לך ראיות אחרות, אשמח לשמוע, זה לא כל כך נפקא מינה, מה שחשוב להחדיר שהתורה שומרת ורבנן לא צריכי נטירותא

 

[אד יעלה]

כך שמעתי וכך כתבתי אם יש לך ראיות אחרות, אשמח לשמוע, זה לא כל כך נפקא מינה, מה שחשוב להחדיר שהתורה שומרת ורבנן לא צריכי נטירותא

אצל הרב מבריסק זה לא קשור לת''ח
אלא קשור לאמונה חזקה
וצרף לעניין את הסיפור שכאשר הוא עבר את הגבול הוא חישב בדעתו ללא הרף את הסגולה מרבינו חיים מוואלוזין דאין עוד מלבדו ואמר שברגעים שנחלש בסגולה הוא הסתכן והכל עניין של אמונה.
ובוודאי שאינו ענין לת''ח א''צ נטירותא וכמו שהעירו לעיל לנכון

 

[ג'פרי]

אולי גם זה וגם זה, ואני חולק על מה שהעירו פה

 

[בניהו שמש]

לא חייבים לערב את ענייני הגיוס והצבא ואמונה וביטחון ומדינה ושאר ירקות, בשאלה פשוטה (לענ''ד אין כאן שלאה והדין פשוט שאין שום צד בעולם שאסור, זו דעתי) האם מותר להיכנס למקום שיש שם פריצות ולעצום עינים במקרה של חשש רחוק של פיקו''נ
בינתים, חוץ מהרבה וורטים, אויר ורוח וקצת 'קנאות', לא ראינו כאן טענות הלכתיות לענין לצד שלכם.

 

[ג'פרי]

על נושא הפריצות במקום של ספק או ודאי פקוח נפש בלי קשר לגיוס וצבא זה לשון
ר"ן (על הרי"ף) פסחים ו' ע"א מדפי הרי"ף
וקשה קצת בעיני כיון דאמרי' דבהני עבירות וכל אביזריהו פי' הנמשך אחריהם נמי יהרג ואל יעבור אמאי לא הוי נכרי הבא על בת ישראל אביזרא דגלוי עריות כי היכי דתעמוד לפניו ערומה מאביזרה דעריות וכי היכי דלא ידבק בידך מאומה מן החרם מאביזרה דע"ז ואלו הקושיות שהקשו על הר"ז הלוי ז"ל דמשמע מהנהו דבג' עבירות הללו אפי' להנאת עצמן יהרג ואל יעבור אפשר לדחותן משום דכי אמרינן הנאת עצמן שאני ה"מ כגון אסתר שהיתה מתרצה בגלוי עריות ולא מחמת גלוי עריות אבל אלו שהביאו אינם כן אלא הרי הם רוצים ליהנות באותו דבר (עד) שאסרה אותו תורה מחמת ההנאה שבו שהוא עיקר האיסור כגון המתרפא בעצי אשרה שהתורה אמרה שלא ליהנות ממנה והוא רוצה אותה כדי ליהנות ממנה וכן מי שהעלה לבו טינא שהתורה אמרה שלא ליהנות מן הערוה והוא רוצה אותה מחמת הנאה שבה אבל אסתר לא היתה מתרצת בגלוי עריות מחמת ענין גלוי ערוה אלא להנצל ממיתה ולפיכך אפשר דאליבא דרבא בנערה המאורסה לא אמרינן תהרג ואל תעבור אלא היכא שאין האנס מתכוין להנאת עצמו כגון שאמר לה נכרי שתבעל לפלוני שאין עושה אלא להעביר בכי האי גונא מצינן למיגרס תהרג ואל תעבור

 

[ע"ה ס"ט]

מצורפת תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א: