א.א
Well-known member
אדם שנטל בכלי פסול וחוזר ליטול מכלי כשר האם יברך שוב
הנה נידון זה מתפרס על כמה דוגמאות מהתורה
ברכת הנהנין- מרן הש"ע בסימן רו ס"ו כתב
נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך אף על פי שהיה מאותו מין לפניו יותר כשברך על הראשון. ע"ש. ולכאורה הכא נמי מברך פעם נוספת על הנטילה. אולם יש לדחות דהתם כוונתו בברכה רק על פרי אחד, והכא כוונתו על עצם המצוה של נטילת ידים
תפילין- מי שהניח תפילין ולוקח תפילין אחרות מברך עליהם וכמו שכתב באוצרות יוסף (חלק ב סימן ו) [ולא כמו שכתוב בילק"י (ח"א עמוד לה) דלא לברך, ואינו ברור דהא זה תפילין אחרות]. אולם יש לחלק דהתם מברך על חפץ הנמצא בעולם והיינו התפילין משא"כ כאן מברך על עצם מצות הנטילה [והכלי והמים הם סיוע לטהרת הידים ועיקר המצוה היא טהרת הידים]. וע"ע בפוסקים ובהערות איש מצליח לענין נפסק הקשר של תפילין.
טלית – מי שהניח טלית ולוקח טלית אחרת עיין יביע אומר (חלק ח סימן ב אות ז), ועוד פוסקים דמברך ע"ש. אולם מלבד שיש לחלק כמו שכתבנו לענין תפילין. עוד יש לדחות דטלית אין חובה על האדם לשים, א"כ פקע המצוה אחר שהוריד הטלית.
שופר- שופר שנמצא פסול בשו"ת בנין עולם (סימן לא) מדמה כן לס"ת דאם התחיל לתקוע לא יברך,ואם לפני שהתחיל לתקוע מברך וכ"פ המ"ב (תקפה ד) [אא"כ היה לפניו וכמו שכתב בס"ק יח].
וכה"ח (תקפה לז) כתב דלא יברך דהברכה היא על קול שופר ולא על השופר עצמו ע"ש ועיין ילק"י (ימים נוראים סימן תקפה עמוד שכה).
ולענין דינא בשופר צ"ע.
ס"ת- ס"ת שנמצא בו טעות שפוסלת הספר, לא מברך כיון שהברכה היא ברכה כללית על התורה עיין הלכה ברורה (חלק ז עמוד רלב).
מזוזה- אם לוקח לבדיקה יש דיון גדול באחרונים. ומ"מ כתב ביבי"א (ח"ג יו"ד יז) דהמנהג לברך ע"ש. וביחו"ד (ח"ג סימן פ) הביא לברך ושכ"כ בספר האשכול ובאוצרות יוסף (שם) נסמך סמיכה בכל כוחו על האשכול ושכן מוכח מתרומת הדשן ע"ש. אולם יש לדחות דלא דמי לנידון דידן לפי דכתב ספר האשכול (ח"א עמוד קצד) דשמניח מזוזה אחרת הלכה המצוה הראשונה, עכת"ד מה שאין כאן אין חפץ מסוים שתחול עליו הברכה [ועיין מה שהאריך ביבי"א (ח"ג יו"ד סימן יז) לענין מזוזה נפלאות מתורתו].
לולב- מצא אחר הברכה מין אחד פסול עיין במ"ב (תרנא נו) וע"ש בכה"ח (אות קכג) ובהערות איש מצליח. וגם למי שמברך שם הברכה היא על הלולב וכאן היא על טהרת הידים.
וע"ע בשו"ת חלק לוי (סימן סג) ובספר פסקי תשובות (סימן קנט א) ובשו"ת מחזה אליהו (פולק ח"ג סימן ג) וע"ע מאיר עוז (עמוד 104).
ולמסקנא נראה דשוא"ת ולא יברך והנטילה הבאה תהיה על סמך הברכה הראשונה.
אשמח לקבל מקורות נוספים
הנה נידון זה מתפרס על כמה דוגמאות מהתורה
ברכת הנהנין- מרן הש"ע בסימן רו ס"ו כתב
נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך אף על פי שהיה מאותו מין לפניו יותר כשברך על הראשון. ע"ש. ולכאורה הכא נמי מברך פעם נוספת על הנטילה. אולם יש לדחות דהתם כוונתו בברכה רק על פרי אחד, והכא כוונתו על עצם המצוה של נטילת ידים
תפילין- מי שהניח תפילין ולוקח תפילין אחרות מברך עליהם וכמו שכתב באוצרות יוסף (חלק ב סימן ו) [ולא כמו שכתוב בילק"י (ח"א עמוד לה) דלא לברך, ואינו ברור דהא זה תפילין אחרות]. אולם יש לחלק דהתם מברך על חפץ הנמצא בעולם והיינו התפילין משא"כ כאן מברך על עצם מצות הנטילה [והכלי והמים הם סיוע לטהרת הידים ועיקר המצוה היא טהרת הידים]. וע"ע בפוסקים ובהערות איש מצליח לענין נפסק הקשר של תפילין.
טלית – מי שהניח טלית ולוקח טלית אחרת עיין יביע אומר (חלק ח סימן ב אות ז), ועוד פוסקים דמברך ע"ש. אולם מלבד שיש לחלק כמו שכתבנו לענין תפילין. עוד יש לדחות דטלית אין חובה על האדם לשים, א"כ פקע המצוה אחר שהוריד הטלית.
שופר- שופר שנמצא פסול בשו"ת בנין עולם (סימן לא) מדמה כן לס"ת דאם התחיל לתקוע לא יברך,ואם לפני שהתחיל לתקוע מברך וכ"פ המ"ב (תקפה ד) [אא"כ היה לפניו וכמו שכתב בס"ק יח].
וכה"ח (תקפה לז) כתב דלא יברך דהברכה היא על קול שופר ולא על השופר עצמו ע"ש ועיין ילק"י (ימים נוראים סימן תקפה עמוד שכה).
ולענין דינא בשופר צ"ע.
ס"ת- ס"ת שנמצא בו טעות שפוסלת הספר, לא מברך כיון שהברכה היא ברכה כללית על התורה עיין הלכה ברורה (חלק ז עמוד רלב).
מזוזה- אם לוקח לבדיקה יש דיון גדול באחרונים. ומ"מ כתב ביבי"א (ח"ג יו"ד יז) דהמנהג לברך ע"ש. וביחו"ד (ח"ג סימן פ) הביא לברך ושכ"כ בספר האשכול ובאוצרות יוסף (שם) נסמך סמיכה בכל כוחו על האשכול ושכן מוכח מתרומת הדשן ע"ש. אולם יש לדחות דלא דמי לנידון דידן לפי דכתב ספר האשכול (ח"א עמוד קצד) דשמניח מזוזה אחרת הלכה המצוה הראשונה, עכת"ד מה שאין כאן אין חפץ מסוים שתחול עליו הברכה [ועיין מה שהאריך ביבי"א (ח"ג יו"ד סימן יז) לענין מזוזה נפלאות מתורתו].
לולב- מצא אחר הברכה מין אחד פסול עיין במ"ב (תרנא נו) וע"ש בכה"ח (אות קכג) ובהערות איש מצליח. וגם למי שמברך שם הברכה היא על הלולב וכאן היא על טהרת הידים.
וע"ע בשו"ת חלק לוי (סימן סג) ובספר פסקי תשובות (סימן קנט א) ובשו"ת מחזה אליהו (פולק ח"ג סימן ג) וע"ע מאיר עוז (עמוד 104).
ולמסקנא נראה דשוא"ת ולא יברך והנטילה הבאה תהיה על סמך הברכה הראשונה.
אשמח לקבל מקורות נוספים
