נטל את ידיו ונזכר שאין לחם

[בנימין לוריא]

מי שנטל את ידיו ובירך "על נטילת ידיים" ואז נזכר שאין לו בביתו לחם (או שהוציא את הלחם וראה שהוא מקולקל). מה יעשה?
האם מותר לו לרדת לחנות לקנות לחם ולחזור ולאכול בלי נטילה וברכה?
האם כשיחזור צריך ליטול ידיו שוב? אם כן, האם יברך על נטילה זו?
האם יחזור לברך "המוציא" על הלחם שקנה ולא היה בביתו בשעת הברכה הראשונה?

 

[ציון ש]

על זה מדבר הריטב''א המפורסם שאי''ז ברכה לבטלה, לא?

 

[אהרן כהן]

האם מותר לו לרדת לחנות לקנות לחם ולחזור ולאכול בלי נטילה וברכה?

נראה שמותר, דהרי זה לצורך הסעודה ממש.

האם כשיחזור צריך ליטול ידיו שוב? אם כן, האם יברך על נטילה זו?

ישמור על ידיו ולא יטול.

האם יחזור לברך "המוציא" על הלחם שקנה ולא היה בביתו בשעת הברכה הראשונה?

מדובר שנזכר שלא היה לו לחם (או שהוא מקולקל), לא? אז נמצא שלא בירך המוציא בתחילה ולמה יפטר כעת?

 

[בנימין לוריא]

מדובר שנזכר שלא היה לו לחם (או שהוא מקולקל), לא? אז נמצא שלא בירך המוציא בתחילה ולמה יפטר כעת?

נכון, לא ציינתי זאת, אבל המקרה המקורי הוא שבירך המוציא וטעם מהלחם ואז ראה שהוא מקולקל ולא אכיל, ועל כך השאלה.

 

[בנימין לוריא]

על זה מדבר הריטב''א המפורסם שאי''ז ברכה לבטלה, לא?

אם כוונתך לכגון מי שנטל ידיו כי חשב לאכול שיעור המצריך נטילה ובסוף לא אכל שאין זו ברכה לבטלה - אה"נ.
אבל השאלה היא מי שלא רוצה להסתמך על כך שזו לא ברכה לבטלה, האם זה שילך לחנות זו חומרא כיון שבסוך הוא יאכל לחם, או שזו קולא כיון שהוא מפסיק וכו'.

 

[בדרכי האבות]

מי שנטל את ידיו ובירך "על נטילת ידיים" ואז נזכר שאין לו בביתו לחם (או שהוציא את הלחם וראה שהוא מקולקל). מה יעשה?
האם מותר לו לרדת לחנות לקנות לחם ולחזור ולאכול בלי נטילה וברכה?
האם כשיחזור צריך ליטול ידיו שוב? אם כן, האם יברך על נטילה זו?
האם יחזור לברך "המוציא" על הלחם שקנה ולא היה בביתו בשעת הברכה הראשונה?

אם רק נטל ידים ובירך, ולא בירך המוציא. אין צריך לחזור וליטול ידים שנית.
ואם בירך המוציא נראה שצריך לחזור ולברך המוציא בלי נטילת ידים מכיון שעשה שינוי מקום, ומה שכתוב הרא"ש שאין שינוי מקום בסעודה היינו דוקא במקום שנתחייב ברכת המזון אבל כאן לא אכל כזית ומימלא דינו כדין פירות ושאר הדברים שצריך לחזור ולברך גם לדעת הרא"ש.

 

[בנימין לוריא]

אם רק נטל ידים ובירך, ולא בירך המוציא. אין צריך לחזור וליטול ידים שנית.

למה? למה זה לא נחשב היסח דעת לעניין נטילת ידיים? (לכה"פ בלי ברכה).

 

[בדרכי האבות]

למה? למה זה לא נחשב היסח דעת לעניין נטילת ידיים? (לכה"פ בלי ברכה).

למה שיהיה היסח הדעת כל הפעולה שלא היציאה לחנות היא על מנת לאכול לחם.

 

[בנימין לוריא]

למה שיהיה היסח הדעת כל הפעולה שלא היציאה לחנות היא על מנת לאכול לחם.

כי ידיו התעסקו בדברים אחרים.
כמדומני שנט"י לא תלוי במחשבה אלא במציאות, כמו אחד שיצא מביה"כ ונטל ידיו שיש אומרים שיגע בנעליים ויטול עם ברכה, ואע"פ שבדעתו ליטול עוד רגע ולא מסיח את הדעת, כיון שהמציאות היא שלא שמר ידיו צריך ליטול שוב.

 

[בדרכי האבות]

כי ידיו התעסקו בדברים אחרים.
כמדומני שנט"י לא תלוי במחשבה אלא במציאות, כמו אחד שיצא מביה"כ ונטל ידיו שיש אומרים שיגע בנעליים ויטול עם ברכה, ואע"פ שבדעתו ליטול עוד רגע ולא מסיח את הדעת, כיון שהמציאות היא שלא שמר ידיו צריך ליטול שוב.

אין הכי נמי אם לא שמר את ידיו צריך ליטול שוב כמבואר בשו"ע.

 

[בנימין לוריא]

אין הכי נמי אם לא שמר את ידיו צריך ליטול שוב כמבואר בשו"ע.

ומה בדיוק נקרא "שמר ידיו"? הרי הוא התעסק עם לחם ושקית וכסף וכו'...

 

[בדרכי האבות]

ומה בדיוק נקרא "שמר ידיו"? הרי הוא התעסק עם לחם ושקית וכסף וכו'...

מקומות המכוסים מקום טינופת?
זכור לי שבכמה ראשונים כתבו שאדם נוטל שחרית ויכול להתנות על נט"י לאכילה.

 

[בנימין לוריא]

מקומות המכוסים מקום טינופת?
זכור לי שבכמה ראשונים כתבו שאדם נוטל שחרית ויכול להתנות על נט"י לאכילה.

אבל גם אחד שידיו נקיות חייב בנטילת ידיו לאכילה.
מי שנטל ידיו לפני התפילה ואחרי שחרית אוכל פת שחרית, לא נוטל את ידיו?!

 

[בדרכי האבות]

אבל גם אחד שידיו נקיות חייב בנטילת ידיו לאכילה.
מי שנטל ידיו לפני התפילה ואחרי שחרית אוכל פת שחרית, לא נוטל את ידיו?!

מי שידיו נקיות חייב בנטילה מכיון שצריך כוונה.
מי שנטל לפני התפילה ומכוון על סעודה אינו צריך ליטול שוב.