ברכת פירות יבשים או מסוכרים

[יי"ש ס"ט]

האם יש לברך שהכל משום שיצא מהם כבר כל טעמם ונותנים בהם טעם ממקום אחר או שהמציאות שונה?
ראיתי דעות לכאן ולכאן מה נראה להלכה?

 

[ישועה ורחמים]

ואם יצא הטעם, מה זה משנה?
אם אתה אוכל מלפפון שנגמר לו הטעם, לא תברך עליו אדמה?

 

[בנימין לוריא]

ואם יצא הטעם, מה זה משנה?
אם אתה אוכל מלפפון שנגמר לו הטעם, לא תברך עליו אדמה?

ראה כאן (וכאן).

 

[ישועה ורחמים]

ראה כאן (וכאן).

אדרבה, כמו שהבאתם דעת הרב זמיר לברך כברכתו

 

[בנימין לוריא]

אדרבה, כמו שהבאתם דעת הרב זמיר לברך כברכתו

לא ראיתי מה הכריע, אבל באתי להבהיר שיש נידון בעניין אם יצא הטעם וכו', וגם בהודעה בפורום נכתב שיש דעות נוספות.

 

[יי"ש ס"ט]

ואם יצא הטעם, מה זה משנה?
אם אתה אוכל מלפפון שנגמר לו הטעם, לא תברך עליו אדמה?

הרי הוא כעץ בעלמא

 

[ישועה ורחמים]

הרי הוא כעץ בעלמא

ואם תשים עליו מלח ותאכל?

 

[יי"ש ס"ט]

ואם תשים עליו מלח ותאכל?

כמו בעץ

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ עמ' תתקמ"א כתב: "פירות מסוכרים, כגון דובדבן, קיווי, מנגו וכדו', שעברו תהליך כימי ומאבדים את טעמם, ואחר כך מוסיפים להם סוכר וחומרים שונים, ברכתם "בורא פרי העץ" דסוף סוף הפרי עצמו קיים לפנינו. וכן פרי מסוכר כגון אננס שברכתו האדמה, יברך האדמה".