אשכנזי שעושה קידוש בבוקר ואוכל רק מיני מזונות ומברך לישב בסוכה, מי שרוצה לצאת יד"ח בקידוש זה, יכול לענות אמן על ברכת לישב בסוכה, או דהוי הפסק (כמו לגבי נשים)?
-
קריאתו של מרן הרב יצחק יוסף: "רבותיי, כולם תסייעו למורשת מרן, הם מחזיקים בדרכו האמיתית של מרן. הוא לא מקבל סיוע משום גורם, הכל מתרומות של האנשים. אתם לא יודעים כמה זה חשוב המרכז למורשת מרן. הוא מחדיר את ההלכה, את הדרך של מרן!"
ועשית ככל אשר יורוך! תורמים עכשיו למרכז למורשת מרן. לחצו כאן לתרומה.
לענות אמן על לישב בסוכה של אשכנזי בקידוש
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
-
- תגיות
- אמן חג הסוכות לישב בסוכה קידוש
עיין שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' ל"א ד"ה ודע.
שעל כל ברכה שלשיטתו לא מברכים, לא יענה אמן אלא יהרהר אמן בליבו
amit26
Well-known member
לכאורה יש את הס"ס גם לגבי נשים,אבל פה יש עוד טעם שבעיקרון גם אנחנו היינו אמורים לברך על מזונות אבל כך המנהג(כמו באשכול שפתחתי) אז לכאורה למה שיהיה בעיה לענות אמן?
אבל אולי יש שאלה יותר חזקה(נתקלתי בה אצל חמי) אשכנזי שבהבדלה מברך לישב בסוכה על יין,האם פה אנחנו יכולים לענות?
לכאורה לא,כי מ"ש בין זה לבין אישה בקידוש?
אולי לא הובנתי, אבל הדגשתי זאת בשאלה.
השאלה היא לא האם לענות "אמן" על ברכת "לישב בסוכה" של אשכנזי כשהספרדי לא מברל על כגון זה. (שזה כבר הבאנו מש"כ בילקו"י שיענה אמן כיון שיש ס"ס וכו').
השאלה כאן היא מצד ההפסק אחרי ברכת הגפן, כמו שציינתי לגבי נשים.
נכון אבל אם אתה לא יכול לענות איך תגיע להפסק.... אתה שואל על בדיעבד?
rafi2391
Active member
מה זה שונה מאישה
לשניכם לא עונים אמן ואם ענו זה הפסק
א. עונה אמן על ברכה של אשכנזי שמברך על פהב"כ, וכמו שכתב במבוא ליקו"י ברכות כרך ב' עמ' ס'.
(ב. אשה לא עונה בלי קשר לחיוב של המברך, אלא קשור לחיוב שלה).
ג. הצד לחלק, שבשונה מאשה שאין לה כלל שייכות בברכה זו, לי כן יש שייכות בברכה זו, רק שבתנאי כרגע אני לא מברך, אבל מי שמברך לא ממש 'טועה' ומברך ברכה שאינו מחוייב בה. [ובפרט בצירוף דעת השערי תשובה (הובא בחזו"ע סוכות עמ' קל"ה) שבקידוש מברכים לישב בסוכה גם אם אוכל מזונות].
rafi2391
Active member
לא ירדתי לסוף דעתך
ביחו"ד ח"ד סימן לא רשם בפירוש במקום שאפילו יש מחלוקת אם לברך או לא לא יענה אמן
ולכן אם אוכל מזונות פחות מ162 לשיטתנו ברכה שאינה צריכה ואין עונים אמן
ולכן ציינתי לילקו"י (ברכות כרך ב' במבוא, עמ' נ"ט) שכתב, שיש מח' ראשונים מתי לברך לישב בסוכה, והש"ע כתב שהמנהג לברך רק בשעת אכילה בסוכה, ודעת רב האי גאון שכ"ז בסוכה שלו, אבל בסוכת חבירו מברך שוב כשנכנס לסוכה.
"והשומע ברכת לישב בסוכה מאותם הנוהגים לברך כשנכנסים לסוכה אף בלא סעודה, נראה שיענה אמן אחר ברכתם, שהרי מעיקר הדין היו צריכים לברך לישב בסוכה בכל פעם שנכנסים לסוכה, וכדעת עמודי ההוראה הרי"ף והרמב"ם ורוב הראשונים".
"נמצא שרק מצד מנהג נהגו בזה שאין מברכים אלא מסעודה לסעודה, וכיון שמעיקר הדין היה אפשר לברך, ממילא רשאי לענות אמן. וכך היה מנהגו של מרן אאמו"ר זיע"א עוד משנת תש"ל, שהיתה באה אליו משלחת של גדולי חכמי תימן, והיו נכנסים לסוכה ומברכים לישב בסוכה, ומרן היה עונה אמן אחריהם, ונימק זאת שמעיקר הדין הכל צריכים לברך ברכה זו בכל פעם שנכנסים לסוכה, ורק שפטרו ברכה זו מסעודה לסעודה, אבל יש מצוה בכל פעם שנכנס לשהות בסוכה, ולכן יש לענות אמן.
וע' בירחות יתד המאיר (תשרי תשס"ז) שהביאו מכתב ממרן אאמו"ר בז' חשון תשל"ז, שכתב: רואה אני כמה מרבני האשכנזים שנהגו כדעת הגר"א שדברי הרי"ף והרמב"ם עיקר, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואני נוהג ג"כ לענות אחריהם אמן, שמצד הדין נראה שהעיקר כהרי"ף והרמב"ם, ואין בזה חשש ברכה שא"צ".
וסיים בדברי המאמ"ר שביאר דר"ת פליג מדינא ומעולם לא תיקנו לברך על אכילה, ומש"כ השו"ע שתלה הדבר במנהג היינו שאע"פ שלפי רוב המחברים צריך לברך בכל פעם שנכנס, מ"מ נהגו העולם כר"ת שאין לברך אלא בשעת אכילה דווקא אף מדינא דתלמודא, ולכן יש לחוש לברכה לבטלה, אך לא חיישינן לברכה לבטלה בעניית אמן.
rafi2391
Active member
אלף המחילות
גם הלל ברח זה מנהג כן לברך ובמיוחד אצל האשכנזים אז מה שנא
סוף כל סוף זה מחלוקת הפוסקים ולכן לפי היחוד אין היתר לענות
אלא אם כן אתה רוצה להגיד שיש פה ספק ספקא שאז עונים
אתה כבר שואל שאלה חדשה.
למה על ברכת ההלל בר"ח לא עונים אמן, ועל ברכת לישב בסוכה של אשכנזי כן עונים אמן.
זה כבר דיון אחר, ואולי כדאי לפתוח נושא חדש בעניין.
כאן הדיון הוא אחרי שלהלכה כן עונים אמן אחרי סתם ברכה של אשכנזי, האם יכול לענות גם בקידוש או דהוי הפסק.
חשבתי ע"כ שאולי בלא"ה יש מקום לשאול אם בכלל יוצא יד"ח בקידוש זה, כיון שסו"ס לשיטתנו שלא מברכים, הדבר מהווה הפסק בין הברכה לשתיה.
אמנם לכאו' נראה שמצד זה אין לחשוש:
א. כמו שמישהו יכול להוציא אותי יד"ח בברכת "על המחיה" אע"פ שהוא מוסיף לעצמו גם "על הגפן" או "על העץ" (ואני איני מחוייב בזה).
ב. כמו שיכול לצאת יד"ח קידוש מאשכנזי המקדש על יין שאינו כשר לספרדים].
אמנם לכאו' נראה שמצד זה אין לחשוש:
א. כמו שמישהו יכול להוציא אותי יד"ח בברכת "על המחיה" אע"פ שהוא מוסיף לעצמו גם "על הגפן" או "על העץ" (ואני איני מחוייב בזה).
ב. כמו שיכול לצאת יד"ח קידוש מאשכנזי המקדש על יין שאינו כשר לספרדים].
rafi2391
Active member
לאחר שהתיישבתי על זה קצת
פשוט שאין לענות אמן על מי שמוסיף ברכה שלא שייכת לי בקידוש שאני מכוון לצאת
שאעפ שמותר לי לענות אמן על הברכה שלו, בכל זאת שאני מכוון לצאת זה כאילו אני מברך ומשום הפסק אני לא יכול לענות
ולא דומה למה שהבאת שהוא מוסיף הוספות שאינן קשורות אלי כי שם אני לא עונה אחריהם אמן שזה הפסק אלא אני עונה על מה ששייך לי
הלכה למעשה אי אפשר לענות אמן על הוספות שמוסיפים שאינם קשורות אלי ( וזה בדיוק הנידון שאישה לא עונה אמן על לישב בסוכה בקדושה משום הפסק ודו"ק)
א. גבי אשה, גם אם ענתה אמן יצאה ידי חובה.
ב. כבר כתבתי שלאשה זה יותר בעייתי שכלל אינה שייכתב בברכה, משא"כ כאן שכ שייך בברכה רק שיש מח' בעניין.
rafi2391
Active member
כל דבר הוא מחלוקת וזה לא שייך בו כי הוא לא אוכל שיעור קביעות סעודה
לגבי אישה, בהלכה נאמנה קצת החמיר בזה לשיטתו זה בכלל לא חלק וזה לא רק שאם היא לא תשתה הכל בסדר
אבל אפשר לתרץ שהאישה לדעת רת זה שייך הברכה
נושאים דומים בפורום
