ראה בעלון אור השבת גיליון 23. (מצורף).
ראה בהלכה ברורה ח"ט קעח הלכה טו שכל הפוסקים ס"ל שאינו מועיל מה שאוחז בידו את המאכל, עיי"ש.
ויש שטעו לחשוב שהרב כף החיים ס"ל שאינו חשיב שינוי מקום כשהולך והמאכל בידו ממה שכתב בס"ק א ובס"ק כ. אבל הרואה יראה שאין זו כוונתו, ואדרבא משם מוכח להיפך. כי דיבר שם רק על מי שאכל דבר שקובע ברכה במקומו כגון פת או מזונות שלדעת הרמ"א אין שינוי מקום אלא אם כן גם הסיח דעתו מלאכול שאז חוזר ומברך. והרב אבן העוזר סובר שאפילו אם הסיח דעתו ושינה מקומו אינו חוזר לברך, כי אין הסיח הדעת לגבי אכילה כמבואר בסי' קעט ס"א. ועל זה כתב כף החיים שנוהגים לקחת את המאכל ביד כדי "שלא יסיחו דעתם" ואז לא יברכו מטעם שאוכלים דברים שקובעים ברכה במקומם (כדעת הרמ"א שגם הספרדים חוששים לו מחמת סב"ל)
אבל מעולם לא אמר שום פוסק שבדברים שברכתם נפשות (שאינו קובע ברכה במקומו) אין דין שינוי מקום כשלוקח המאכל בידו. ולכו"ע חייב לחזור ולברך.
בס' מעשה איש ח"ב עמ' צט וח"ה עמ' יד ובספר נזר החיים להרב אורן טיגר (עמ' קעח) אמר שכשהיה ילד הלך לטייל עם החזו"א והיתה לו סוכריה בפה וכשיצא מהבית אמר לו החזו"א להוציא את הסוכריה מהפה ולחזור ולברך שוב, וכשחזרו מהטיול ונכנסו הביתה א"ל החזו"א לשוב ולהוציא את הסוכריה ולברך שנית. וכ"ה בס' דולה ומשקה (עמ' קט).
אולם חמיו הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק בשו"ת וישמע משה ח"ב (עמ' עז) שהמסתובב עם סוכריה ממקום למקום אין זה בכלל שינוי מקום. והוסיף לחדש, שיכול לאכול גם שאר מאכלים על סמך הברכה שבירך על הסוכריה אף אחר שגמר הסוכריה וכל זמן שלא הסיח דעתו מהברכה הראשונה פוטר את כל המאכלים שברכתם שהכל. ע"ש.
דברי שלמה (אחראי הפצה)
New member
מצרף מה שכתב בזה בשו"ת דברי שלמה ח"א סימן ז
אשרי אחראי הפצה הבקי בספרים שמפיץ...
דברי שלמה (אחראי הפצה)
New member
ומומלץ לעיין בתשובה ארוכה ומקיפה בנושא הזה שהעלה לכאן בעבר הרב המחבר
דיני שינוי מקום בברכות הלכה למעשה במשנת מרן זיע"א ויבדלח"ט מו"ר מרן הראשל"צ שליט"א
שבוע טוב, דין שינוי מקום בברכות הוא מעשי ביותר, ומאידך גם סתום מאד בפוסקים בפרטי הדינים, ומן הראוי לברר נושא חשוב זה, ובפרט בתורת מרן רבנו הגדול הגר"ע יוסף זיע"א, ויבדלחט"א מו"ר מרן הראשון לציון שליט"א ומאחר ובס"ד זכיתי לעסוק רבות בנושא זה ואף העליתי על הכתב בספרי הקט שו"ת דברי שלמה (ח"א חאו"ח...
forum.moreshet-maran.com
מתוך קובץ בית יוסף גיליון מט (תשפ"ד)
עיינתי שוב
ובמהדורה שבידי בכף החיים ס"ק א' וס"ק כ' כתוב "פת" ולא מוזכר פרי. (אולי כבודו מתכוון למקום אחר בכף החיים שאני לא ראיתי ואדרבא יודיעני)
והקושיא שכתבת ועוד דאם כשיטת הרמ"א דוקא וכו'
במחילה לק"מ שהרי מדובר באופן ש"הסיח דעתו" וגם "יצא ממקומו" שבזה הרמ"א כתב שצריך לברך ואילו אבן העוזר חולק, ועל זה כתב כף החיים שכדי לצאת ידי חובת הרב אבן העוזר יקח "פת" בידו כדי שלא יהיה היסח הדעת. עיין שם ותבין.
אינו עניין לנידון המקורי הנ"ל...
תודה רבה
צודק, טעיתי.
נעלם ממני הס"ק הזה בכף החיים.
ועכשיו ראיתי גם בס' ברכת ה' (ח"ג פי"א הט"ז עמוד תס) שהביא כן בשם זכרונות אליהו ובס' אוהל מועד. ופסק שם דבדיעבד סב"ל.