• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

שינוי מקום כשהמאכל בידו, האם הוי שינוי מקום לעניין ברכה.

איש חיל

Well-known member
מי שהוא באמצע לאכול או לשתות ויוצא מביתו עם המאכל למכונית, האם צריך לחזור לברך, האם כיון שלוקח את האוכל עמו לא הוי שינוי מקום או אזלינן בתר המקום והרי שינה את מקומו.
ראיתי פעם שדנו בזה, האם יש מי שיודע אם יש בזה בתורת מרן זיע"א ובניו שליט"א.
תודה
 
ראיתי בעבר כמדומה בס' מנחת תודה מהגרח"ק, שפעם אחת היה עם החזו"א בביו והיה לו סוכריה בפה, וכשיצאו מהבית אמר לו החזו"א להוציאה ולברך עליה בגלל שינוי מקום. הוא חידוש גדול, וכמדומה שאין שאר הפוס' מסכימים לזה.
 
מי שהוא באמצע לאכול או לשתות ויוצא מביתו עם המאכל למכונית, האם צריך לחזור לברך, האם כיון שלוקח את האוכל עמו לא הוי שינוי מקום או אזלינן בתר המקום והרי שינה את מקומו.
ראיתי פעם שדנו בזה, האם יש מי שיודע אם יש בזה בתורת מרן זיע"א ובניו שליט"א.
תודה
ראה בעלון אור השבת גיליון 23. (מצורף).
 

קבצים מצורפים

  • 23 עלון אור השבת - מצורע תשפב.pdf
    720.1 KB · צפיות: 19
מי שהוא באמצע לאכול או לשתות ויוצא מביתו עם המאכל למכונית, האם צריך לחזור לברך, האם כיון שלוקח את האוכל עמו לא הוי שינוי מקום או אזלינן בתר המקום והרי שינה את מקומו.
ראיתי פעם שדנו בזה, האם יש מי שיודע אם יש בזה בתורת מרן זיע"א ובניו שליט"א.
תודה
ראה בהלכה ברורה ח"ט קעח הלכה טו שכל הפוסקים ס"ל שאינו מועיל מה שאוחז בידו את המאכל, עיי"ש.
ויש שטעו לחשוב שהרב כף החיים ס"ל שאינו חשיב שינוי מקום כשהולך והמאכל בידו ממה שכתב בס"ק א ובס"ק כ. אבל הרואה יראה שאין זו כוונתו, ואדרבא משם מוכח להיפך. כי דיבר שם רק על מי שאכל דבר שקובע ברכה במקומו כגון פת או מזונות שלדעת הרמ"א אין שינוי מקום אלא אם כן גם הסיח דעתו מלאכול שאז חוזר ומברך. והרב אבן העוזר סובר שאפילו אם הסיח דעתו ושינה מקומו אינו חוזר לברך, כי אין הסיח הדעת לגבי אכילה כמבואר בסי' קעט ס"א. ועל זה כתב כף החיים שנוהגים לקחת את המאכל ביד כדי "שלא יסיחו דעתם" ואז לא יברכו מטעם שאוכלים דברים שקובעים ברכה במקומם (כדעת הרמ"א שגם הספרדים חוששים לו מחמת סב"ל)
אבל מעולם לא אמר שום פוסק שבדברים שברכתם נפשות (שאינו קובע ברכה במקומו) אין דין שינוי מקום כשלוקח המאכל בידו. ולכו"ע חייב לחזור ולברך.
 
ראיתי בעבר כמדומה בס' מנחת תודה מהגרח"ק, שפעם אחת היה עם החזו"א בביו והיה לו סוכריה בפה, וכשיצאו מהבית אמר לו החזו"א להוציאה ולברך עליה בגלל שינוי מקום. הוא חידוש גדול, וכמדומה שאין שאר הפוס' מסכימים לזה.
בס' מעשה איש ח"ב עמ' צט וח"ה עמ' יד ובספר נזר החיים להרב אורן טיגר (עמ' קעח) אמר שכשהיה ילד הלך לטייל עם החזו"א והיתה לו סוכריה בפה וכשיצא מהבית אמר לו החזו"א להוציא את הסוכריה מהפה ולחזור ולברך שוב, וכשחזרו מהטיול ונכנסו הביתה א"ל החזו"א לשוב ולהוציא את הסוכריה ולברך שנית. וכ"ה בס' דולה ומשקה (עמ' קט).
אולם חמיו הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק בשו"ת וישמע משה ח"ב (עמ' עז) שהמסתובב עם סוכריה ממקום למקום אין זה בכלל שינוי מקום. והוסיף לחדש, שיכול לאכול גם שאר מאכלים על סמך הברכה שבירך על הסוכריה אף אחר שגמר הסוכריה וכל זמן שלא הסיח דעתו מהברכה הראשונה פוטר את כל המאכלים שברכתם שהכל. ע"ש.
 
ומומלץ לעיין בתשובה ארוכה ומקיפה בנושא הזה שהעלה לכאן בעבר הרב המחבר
 
במחילה כבודו יעיין שם בכה"ח שדיבר להדיא גם על פרי, ולא יוציא לעז על חכמים.
ועוד, דאם כשיטת הרמ"א דווקא, מה צריך שיהיה בידו והרי לעולם אין ש"מ בפת ומזונות אף שאינו בידו...
עיינתי שוב
ובמהדורה שבידי בכף החיים ס"ק א' וס"ק כ' כתוב "פת" ולא מוזכר פרי. (אולי כבודו מתכוון למקום אחר בכף החיים שאני לא ראיתי ואדרבא יודיעני)
והקושיא שכתבת ועוד דאם כשיטת הרמ"א דוקא וכו'
במחילה לק"מ שהרי מדובר באופן ש"הסיח דעתו" וגם "יצא ממקומו" שבזה הרמ"א כתב שצריך לברך ואילו אבן העוזר חולק, ועל זה כתב כף החיים שכדי לצאת ידי חובת הרב אבן העוזר יקח "פת" בידו כדי שלא יהיה היסח הדעת. עיין שם ותבין.
 
במחילה מכת"ר,
כן כתב להדיא באות טו, עיין שם
תודה רבה
צודק, טעיתי.
נעלם ממני הס"ק הזה בכף החיים.
ועכשיו ראיתי גם בס' ברכת ה' (ח"ג פי"א הט"ז עמוד תס) שהביא כן בשם זכרונות אליהו ובס' אוהל מועד. ופסק שם דבדיעבד סב"ל.
 
חזור
חלק עליון