תוצאות חיפוש

לא מצאתי אפילו פוסק אחד שמתיר לכתחילה

לא ראיתי שמתיר לכתחילה שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן מג ה) והנה מרן הש"ע (ר"ס צו) סתם כדברי האומרים דהיינו דוקא בכלי בן יומו, אבל באינו בן יומו אפילו בדבר חריף מותר. וכ"כ עוד (בסעיף ג). אולם לקמן (בסי' קג ס"ו) כתב: יש מי שאומר שאם שמו פלפלין בקדירה של איסור שאינה בת יומה הכל אסור...

האם הדבר מותר לכתחילה שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צו צנון או סילקא שחתכם בסכין של בשר בן יומו, או שאינו מקונח, אסור לאכלם בחלב עד שיטול ממקום החתך כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע, או שיטעמנו ולא יהא בו טעם בשר, שאז מותר בהדחה. ויש אומרים דהוא הדין לאינו בן יומו והוא מקונח. ואם לא...

מי שעושה מכלי גדול כמה כלים קטנים לא נחשב עושה כלי? כל פעם?

? למה לא צריך, צריך לברך על כל בגד ואם א"א כי על שעת קניה אז גם הראשון אינו יכול למה? כולם קונים את כל הפירות יחד ומביאים אותם לבית

יישר כח עכשו מישהו בכולל הראה לי את כה"ח הזה אך בסברא לא הבנתי את דבריו דהא לפי דבריו האיך מברך על הראשון הרי יש חשש שמברכים בשעת קניה והאם בפירות זה שונה

כיצד עדיף לנהוג לענין הקונה חולצה וחליפה האם ילבש שתיהם יחד ויברך שהחיינו או ילבש החולצה ואחר שעה ילבש החיפה ויברך על כל אחד שהחינו לא הבנתי מה המקורות של התשובה המקור במאמר מרדכי ובא"ח זה שמברכים בשעת קניה

כותב הרב והנכון שלא לעלות הוא לא אומר שזה אסור ממש פעם ראיתי פשקוייל שמשכנע לעלות שציין לחזו"ע זה והנכון של

כתב מרן בחזו"G ולפ"ז אם יעשה כוונה נגדית יברך

שאפשר לחלק בין הברכות שו"ת רב פעלים חלק ב - אורח חיים סימן לב +אכל אורז ושתה מים וחשב שצריך לברך מעין שלש אחר אורז ובירך בנ"ר תחלה לפטור המים ואח"כ מעין שלש, ובאמצע הברכה הרגיש בו חבירו ולא הפסיקו מברכתו אם יפה עשה.+ שאלה. נשאלתי מחכמי המדרש הי"ו, באחד שאכל תבשיל של אורז, ושתה מים על אכילתו...

יישר כח מצרף הריטב"א ששם איירי שמדבר עם חברו חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף מה עמוד ב מיהו כי אמרינן דמברך על הסוכה כל זמן שנכנס בה היינו כשיוצא ממנה מתחלה יציאה גמורה לעשות עניניו ושלא לחזור לאלתר דהוי כחליצה דתפילין אבל לא יצא מתחלה אלא לדבר עם חבירו או להביא דבר לסוכה לצורך שעתו לא הויא יציאה...

אין לי את הילק"י אך כוונתי

אמרו לי שבילקי החדש פסק שיציאה קצרה לא מברך כמו הריטבא [כמו שפסק הלכה ברורה] ואם באמת מברך הרי שביציאתו הוא גורם ברכה שאינה צריכה [ואם כי לדעתי זה נקרא צורך, אמר לי היום מישו בכולל שאם זה לא דחוף שלא יצא]

ומה הדין אם שתה מים וכן קפה האם הברכה אחרונה על המים מחיבת גם שהכל על הקפה או שהקפה לא מתחיב כי הנפשות לא חל עליו

כיון שאם יצא הרי מתחיב לברך שהכל והרי אנחנו לא מברכים מדין סב"ל אכ יוצא שלמרן אוכל בלי ברכה ולכן לכתחילה לא יצא אם זה לא דחוף

זה אף פעם לא ראיתי שנוהגים שכל אוכל לעטוף

אשמח לדעת אם דיבר בזה בילק"י החדש

ראיתי כמה פוסקים שהחמירו וכמה אנשים אמרו לי שכך נוהגים ולדבריהם יש לדון האם גם בכוסכוס ומקרוני וכדומה ומה הדין ביסלי שאין לו תואר פת פסקי תשובות אורח חיים סימן קפ אך מ"מ כתבו פוסקי זמננו16 שאם ברור ששיירי הלחם שוב אינם עומדים לאכילה אפשר להקל להשליכם ע"י עטיפתם בפני עצמם בשקית חתומה היטב. ואם...

הנה מרן מלכא זצוקל כתב השאלה אם ה"ה לענין שקיות מזון שנגמרו

אהבתי את הפירוש לענ"ד קשה להכריע יישר כח