שאפשר לחלק בין הברכות
שו"ת רב פעלים חלק ב - אורח חיים סימן לב
+אכל אורז ושתה מים וחשב שצריך לברך מעין שלש אחר אורז ובירך בנ"ר תחלה לפטור המים ואח"כ מעין שלש, ובאמצע הברכה הרגיש בו חבירו ולא הפסיקו מברכתו אם יפה עשה.+ שאלה. נשאלתי מחכמי המדרש הי"ו, באחד שאכל תבשיל של אורז, ושתה מים על אכילתו, וחשב שהדין הוא שצריך לברך על תבשיל אורז על המחיה, ואינו נפטר בברכת בנ"ר =בורא נפשות רבות=, ולהכי בירך בתחלה בנ"ר על דעת לפטור מים ששתה אחר אכילתו בלבד, ואח"כ התחיל לברך על המחיה בשביל תבשיל האורז שאכל, וכשהגיע לאמצע הברכה הרגיש בו איש אחד שלא יפה עשה, אך לא הפסיקו מברכתו, ורק כאשר סיים אמר לו שיאמר בשכמל"ו =ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד= ולימדו הדין, ועל כן נפשינו אותה לדעת אם יפה עשה אותו האיש שראה המעשה הנז' שלא הפסיקו באמצע הברכה, או לא יפה עשה וצריך להפסיקו, יורינו המורה ושכמ"ה.
אבל בנ"ד אכוון להדיה שלא לפטור, מאחר דחשב ברכתו על המחיה, ובדעתו היה לברך על המחיה, וגם לפי חילוק שכתבתי ומצאתיו בדברי הגאון פרי מגדים, ג"כ שפיר עבד, מאחר דקי"ל מצות צריכות כונה גם בכה"ג דברכות, וא"כ למ"ד זה לא נפטר האורז בברכה של בנ"ר, ולפי החילוק דהסביר לנו הרב שער אשר ז"ל הנז', בין היכא דעכ"פ בירך על אותו הדבר עצמו, לבין היכא דלא בירך על הפירות האלו כלל, אלא בירך על המים וכנז"ל, הנה גם בנ"ד לא בירך בנ"ר על האורז, אלא בירך על המים, על כן הלכה זו עולה דשפיר עבד אותו האיש שלא הפסיקו, מפני שהאורז לא נפטר בברכה שבירך בנ"ר על המים, וצריך לברך עליו ברכה אחרונה, ונפיק י"ח בברכה מעין שלש זו שבירך אותה עתה, וכאמור לעיל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר.
