תוצאות חיפוש

אמונה וביטחון לרמבן ושער הביטחון לרבי אברהם בן הרמב"ם

בסיכומים שלי כתוב ככה ואמנם ענין הביטחון והוא לבטוח בבורא בביטחון גמור שיעזור לו לקיים מצוותיו וללכת בדרכיו ובדרכי היושר הנה עיקרו כך הוא שלא רק אדם הרוצה לקיים המצוות ידע שלא ימנע ממנו מצד הטבע לקיים המצוות אלא אף אדם הרוצה להגיע למעלה יגיע אליה מעל הטבע ונאמר וידעת כי אני השם אשר לא יבושו קווי...

מחילה מכבודו לקרוא ראשונים זה לא נקרא ללמוד לעומק בלי להשוות את זה לכל שאר התנ"ך!!! ולדברי רבותינו האחרים וללמוד מה היא בדיוק נקודת המחלוקת

אני למדתי את זה לעומק וראיתי את כל הראשונים שהזכרת ומי שמתבונן בהם אין בהם שום ראיה לדבר זה לעומת ראשונים אחרים מפורשים לא ככה כמו הרמב"ם ובנו רבי אברהם והרמב"ן ועוד

אפיקומן?

אין מה להתוכח יותר מידי יש את השיטה הפופולארית בשוק שביטחון זה להתרפק על הבורא האוהב ולהרגיש בכל ליבו שהוא יעשה לו חפצו (אין לזה ראיה משום ראשון שאני מכיר) ומי שהבין ככה לא יזוז מזה מהר יש את השיטה הפשוטה והעמוקה המפורשת ברוב הראשונים וזה להגדיר את הביטחון של החזו"א אמונה ברמה גבוהה ואת הביטחון...

כל התולה תקוותו בנסים בלבד ללא התכשרות נאותה, ללא התגלות, ללא הרגשה אלוקית לאמיתה וללא סייעתא דשמיא, הריהו מתאווה למה שאיננו מתאים לו, וחוטא בחוצפה המביאה לחילול ה', ואין ספק שיבוא על עונשו (רבי אברהם בן הרמב"ם)

אור לציון (ח"ג פ"ט אות ד)

חזק וברוך על היוזמה (בעיקרון ראוי לקבע את פרק קא במקום פרק ק והלוואי מישהו שיש לו השפעה יחדד את זה)

הרב עובדיה יוסף בן הרב יעקב יוסף בשיעור אתמול

הבבא סאלי כל ימיו לא היה אוכל בשר ובגיל 90 עשה התרה השם יזכה את כולנו לאריכות ימים בבריאות

ככה הוא הבין

החזו"א היה שותה מיץ ענבים והסטייפלער היה שותה ערבוב של חצי יין יבש וחצי מיץ ענבים בשו"ת חזו"ע משמע שזה דיעבד תמיד בכל קידוש כי יש רי"ף ורמב"ם לשתות רק יין ראוי למזבח הרב יעקב יוסף בשנה האחרונה שתה במאמצים מרובים ארבע כוסות יין וכן משמע מזה שרבי יהודה בר עילאי היה קושר ראשו מפסח עד עצרת מרוב שהיה...

עיין בסמ"ע חו"מ ג יג

כל התולה תקוותו בנסים בלבד ללא התכשרות נאותה, ללא התגלות, ללא הרגשה אלוקית לאמיתה וללא סייעתא דשמיא, הריהו מתאווה למה שאיננו מתאים לו, וחוטא בחוצפה המביאה לחילול ה', ואין ספק שיבוא על עונשו (רבי אברהם בן הרמב"ם)

בזמן הגאונים אחרי קריאת התורה בית יוסף קמב ב כתוב בא"ח מנהג ספרד אחר קריאת התורה בשבת לומר והוא רחום יכפר עון לכפר על שגגת הטעיות במקרא עכ"ל והיום אין זכר למנהג זה

כל הראשונים מודים שעל בהמה או שאין השגחה או שיש השגחה בנוגע לאדם או שיש השגחה כללית אבל ודאי לא משווים את ההשגחה על כל הבריאה (יש חילוק בסיסי בין הידיעה הכוללת כל הפרטים בשווה בשלמות ובין ההשגחה ולא לערב בניהם)

תיקנתי עכשיו יותר טוב?

מול כל הראשונים ???

לא נגזר על האדם לא מתי ימות ולא איך ימות אלא בעקבות חטא והשגחה פרטית לפי מעשיו השיכת רק באדם וכפי שכן דעת כל הראשונים מה שאין כן בבהמה משום שאין עליה אלא למות ואין בה חטא או גזירה איך ומתי וזה החילוק בין אדם לבהמה וגם האדם לא משנה למלאך המות היכן להמיתו ובכל מקום ששם יגזר עליו למות ובאיזה אופן...