עלה לי בעקבות אשכול סמוך.
כידוע מרן זצ"ל ראה רק תורה, ולא נמנע מלצטט את האמת ממי שאמרה, אפי' אם השקפתם לא היתה הכי מקובלת.
אני לא מדבר על חכמי הדור הקודם (כגון הגראי"ה קוק, או הרב קפאח), אלא על אלו שחיו בדור האחרון, כמדומני שגם מהם הביא מעט בספריו.
אתחיל עם אחד:
שו"ת בני בנים (בחיפוש מצאתי רק...
בהדגשה על המתעניינים בספרי הלכה ובדרכו של מרן
אתחיל במצוה, ואם כולם יוכלו להוסיף מי שהם מכירים, עם פרטי יצירת קשר. וכמובן אפשר גם להוסיף תורמים קטנים יותר שלכל הפחות מעוניינים להנציח את שמם היכן שהו בספר
הרב צבי רייזמן z-ryzman@aiibeauty.com (אמנם לא נראה לי שהוא מוכן ליטול פורייקטים נוספים...
מרן זצ"ל מרבה להביא מספר האשכול מהדורת נחל אשכול, בפרט בטהרת הבית, והדבר משפיע על פסיקת ההלכה.
האם באיזה מקום התייחס לכך שיש טוענים שהוא מזוייף? [וכיום התברר כודאי].
ראיתי כעת מאמר של הרב יחיאל אומן בירחון האוצר (גיליון פו) שכותב ככה:
דהיינו הוא רוצה לטעון שכל הקולא זה רק על הגזירה של מחיאת כפיים, אבל בגזירת כל שיר כלול גם תיפוף על השלחן ובזה אין היתר גם בזמן הזה.
למעשה הרבה הרבה נוהגים בזה קולא, בפרט בשמחת תורה.
יש מי מאחרוני זמננו שדן בזה?
זכור לי שכתבו טעם למה אין להתיר שימוש באינטרנט לא מסונן, אפילו במצב שאין אפשרות אחרת, מהטעם באינרנט יש פריצות הרבה יותר גרועה מבדרכים, היש מי שזוכר מקור מפורש שכתב זאת?
[זכור לי שכתבו כן אף בשם מרן הראש"ל שליט"א אבל לא מצאתי בקונ' האייפון בהלכה]
בס"ד
בקונטרס מנוחת נתנאל בסעיף קנו צריך להסביר שמדובר כשאינו רואה את חלונות המכונית, אחרת רואה את מקומו ואין לברך.
בסעיף ריט מניין ההיתר לבנות לרכוב על אופניים במקום שאין גברים? ראיתי הרבה אוסרים, האם יש לזה מקור בתורת מרן זצ"ל? (לא הבנתי מה מצאו בשו"ע שצויין שם)
וכמובן חזק וברוך על הקונ'...
לעניין אכילת סעודת פורים בער"ש שאסור לאכלה לכתחלה סמוך למנחה [וטוב לאכלה לפני חצות], מפני שהיא סעודה גדולה. מה הדין אם רוצה לאכול מיני מזונות יותר מכביצה אחר זמן המנחה, האם יש להקל בזה מעיקר הדין כמו בכל ער"ש, או שכל סעודה שאוכל בפורים מעיצומו של יום נחשבת סעודה גדולה?