שאלה: כיום מצוי בחנויות חטיף צי'פס אמריקאי הנקרא 'פרינגלס' שעשוי מתפוחי אדמה חתוך לחתיכות דקות מאוד, ומטוגן בשמן (מגיע בדרך כלל בכשרות (>ENG<U.O<HEB>). האם יש לחוש בו לבישולי גויים?
תשובה: ראשית יש להבהיר המציאות כפי שנאמר לי על ידי רב מגוף הכשרות(>ENG<U.O<HEB>). תהליך היצור הוא כך: תחילה עושים מהתפוחי אדמה שבבים על ידי בישול והוא על ידי שהדליק היהודי את האש ולאחר שנעשו שבבים, אופים את אותם שבבים בתנור וגם זה על ידי שיהודי הדליק את האש, ומוסיפים תבלינים וכו', עד שיוצא צורת ה'פרינגלס' (ובדרך אגב נאמר לי על מאותו רב מגוף הכשרות הנ"ל ששאר הרכיבים עשויים מחומרי גלם ברמה מהודרת). והנה יש ב' תנאים כדי שיחול על כל מאכל בישולי גויים והם: א. דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי ב. עולה על שלחן מלכים. ואם חסר אחד מהתנאים האלו, אין לחוש בתבשיל משום בישולי גויים (ש"ע סי' קיג ס"א). והנה חטיף זה עשוי מתפוחי אדמה שלא נאכלים חיים וגם תפוח אדמה עולה על שלחן מלכים ולכאורה יש לחוש בו לבישולי גויים. ואמנם לדעתי אין לחוש בנדון דידן לבישולי גויים מכמה טעמים. א. על פי מה שכתב מרן החיד"א (שיורי ברכה סי' קיב ס"ק יב) בשם המהר"י זיין (בשו"ת שערי ישועה כתיבת יד) שכל מאכל שאין מלפתין בו את הפת אין בו משום בישולי גויים. וקדמו כבר הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ב אות יט), והסביר שם הרב המוציא לאור דהסברא בזה שלא גזרו בישולי גויים על הנאכל כפרפרת. וכ"כ עוד כמה פוסקים (ודעת מרן הש"ע יו"ד סי' קיג ס"א אינה כן. ראה הליכות עולם ח"ו בבאו' עמ' קח). ב. אם היהודי הדליק את האש (או את המכונה שמייצרת את החטיף הנ"ל) יש לצרף דעת הרמ"א (יו"ד סי' קיג ס"ז) שמועיל היסק התנור על ידי יהודי בבישולי גויים. ואם כן יש כאן ספק ספיקא להתיר, שמא בדבר שאינו מלפת הפת אין בישולי גויים ושמא מועיל היסק האש על ידי יהודי ואף ששני הספיקות הם נגד מרן הש"ע, כתב מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' נג) דשרי לעשות ס"ס אף נגד מרן הש"ע דיש לומר שבהצטרף שני הספיקות מרן יודה להקל. וכ"כ בהליכות עולם (ח"ו עמ' קט בבאו'). ג. יש לצרף הסוברים שבתפוח אדמה אין בו משום בישולי גויים משום שהוא מאכל רוב ההמון והוא מאכל פשוט מאוד ולא שייך על זה עולה על שלחן מלכים, ולא כפעם שהיה עולה על שלחן מלכים ולכן בעבר אסרוהו האחרונים [ערוך השלחן (סי' קיג ס"ק יח). והסכים עימו בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז חיו"ד סי' ו). וסמך על זה בשו"ת חלקת יעקב (ח"ב סי' עא), ע"ש. ועי' ביביע אומר (ח"י חיו"ד סי' ז עמ' רעח) שהביא דברי הערוך השלחן ונשאר בצ"ע, ע"ש. ועי' בספר 'רבנו' עמ' עו מש"כ בזה]. וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' קכד) אודות המקילים במאכל המכונה צ'יפס שהוא תפוחי אדמה שנחתך דק דק כמין עלים, ומטוגנים בשמן בבתי חרושת גוים, שכיון שאינם עולים על שלחן מלכים, אין בו משום בשולי גויים, ואעפ"י שחתיכות תפו"א מבושלות אסורות משום בישולי גויים כיון שעולים על שלחן מלכים, מ"מ בצ'יפס מטוגן המקילים בזה סוברים שאינו עולה על שלחן מלכים, והו"ל כמו אפונים קלוים שאין בהם בשולי גויים, ע"כ. וע"ע בשו"ת התעוררות תשובה (יו"ד סי' ס).
ובר מן דין הרי כתב ביביע אומר (ח"י חיו"ד סי' ז) לדון לגבי שבבי תפוח אדמה שנתבשלו על ידי גוי ולאחר מכן יבשו אותם ונעשו שבבים והשבבים אינם ראוים לאכילה אלא רק על ידי בישול שני שהוא על ידי ישראל והעלה שאין בזה בישולי גויים, ע"ש. וק"ו כאן שהבישול של השבבים נעשה על ידי שיהודי הדליק את האש ולאחר מכן אופים אותם והאפיה היא גם על ידי הדלקת התנור על ידי יהודי שמועילה לכל הדעות (ש"ע יו"ד סי' קיב ס"ט). אם כן אין לאסור את ה'פרינגלס' מדין בישולי גויים (אבל צריך לדעת שה'פרינגלס' החלבי עשוי מאבקת חלב נכרי למי שמחמיר בכך). לכן להלכה, אין ב'פרינגלס' דין בישולי גויים (ו'פרינגלס' חלבי, עשוי מאבקת חלב נכרי לידיעת המחמירים באבקת חלב נכרי).