תוצאות חיפוש

זה בעיה שלו. הוא הזמין את האורחים, והוא צריך להתמודד עם ההשלכות שיהיו לו מזה. משא"כ בני הבית.

עי' בהלכה ברורה חלק יד באוצרות יוסף שבסוה"ס סימן ו (קונטרס תוספת שבת) פרק ח', שהאריך להוכיח מהראשונים דבעינן דוקא לקבל בפה. ע"ש.

אז תכתוב קודם את הסקרים ה׳מעניינים׳ ואז נדע אם אכן יש נפק״מ.

בבית הורי נוהגים שכל אחד מבני המשפחה קורא את הנוסח של הזמנת האושפזין, כל לילה ולילה מלילות חג הסוכות. וכן כשאנו מגיעים להוריי, אז גם אנחנו קוראים את הנוסח הזה. אולם, לכאורה אין צורך בזה, ודי במה שהאבא קורא ומזמין את האושפזין ואין צורך שכל בני הבית יזמינו אותם. אשמח לשמוע דעתכם, בפרט אם יש מקור...

???

השיבו לי: גליונות 7 -10 טרם נערכו מחדש, ההוצאה הקודמת פנימית.

דבר יעקב או באר יעקב? כנראה המדובר הוא על ספר של הרב יעקב עדס?

לשון מרן בחזון עובדיה (ימי"נ עמ' קצו): והטעם לזה, משום דלא שייך לומר ספק ברכות להקל אלא כשהוא נשאר בשב ואל תעשה, אבל בתפלה שיש לו ספק אם יצא ידי חובת ברכה אחת מהברכות של התפילה, והוא ממשיך בקום ועשה בתפילתו, הרי הוא נכשל בספק ברכה לבטלה, שהרי כל י"ח הברכות מעכבים זה את זה. עכ"ל. משמע קצת שעיקר...

אני רוצה לייצא שרשור זה ולהראות לרב שלום מנחם הנ"ל, וזה מראה לי כך: מה זה אומר?

להלן תשובה של הרה"ג שלום מנחם מח"ס שאלת שלום ג"ח ועוד לו בכתובים: לכבוד מזכה הרבים תהילתו בקהל חסידים הרה"ג רבי גלעד בן ברוך נר"ו בדבר שאלתך כו"כ פעמים מבני קהילתך בדבר אדם שאוכל בסוכה תבשיל מחמשת מיני דגן כגון כוסכוס פסטה וכדומה וקובע עליו או שקובע על פת הבאה בכיסנין האם רשאי לשתות מחוץ...

אני עימדתי בס"ד את ספרי "בגדי קודש" על ידי התוסף של יעקובוב. ונראה לי שיצא מצויין בס"ד, אלא שכידוע אין אופה מעיד על עיסתו...

יפה. עיינתי שם. יישר כח. וכנראה טעמו הוא כמו שכתב ר' @ישראל לעיל, אי נמי מצד שלא רצה להחסיר מהעניים שהיו אמורים לקבל סכום פלוני אילו היה עושה בתרנגולת ממש, ולכן כתב שיתן סכום מכובד כמו אילו היה עושה על תרנגולת. אבל אה"נ עיקר השיעור הוא אפילו על פרוטה וכמשנת"ל. אך מ"מ קצת צ"ע מה כוונתו "כפי ערך...

השאלה אם יש לזה מקור. זה שאפשר להגיד כל מיני רמזים - הכל טוב ויפה, אבל לא נראה לי שיש טעם לאומרם אם אין לזה מקור. כי מן הסתם גם אתה מודה שבפשטות אפילו פרוטה סגי, ומה שכתבת לתת טעמים ורעיונות - זה מחודש, וא"כ מנין לאומרם אם אין בכלל מקור לכך. ואה"נ שכל המרבה הרי זה משובח, אבל זה לא קשור לשווי של...

ייש"כ. אך במחילה לא הבנתי מה ראית בתשב"ץ הזה. מי שעושה את הכפרות על התרנגול/תרנגולת - איה"נ (דאל"כ על מה יעשו? על ציפור?). אבל מי שעושה על מעות, מה העניין של "שווי תרנגול"? אין מצוה בעצם התרנגול.

בעניותי לא זכיתי להבין מהיכן נולד עניין זה שמי שעושה כפרות בכסף - צריך לעשות כן בסכום של "מחיר עוף"? בשלמא אם עושה את הכפרות עצמם על עוף ורק אחר כך רוצה "לפדות" את העוף לכסף - בזה אכן בודאי צריך מעות בסכום של תרנגול - שהרי כל התרנגול נתפס כמעות צדקה, ואת זה צריך לפדות למעות לפי שווי התרנגול שעשה...

אותו הדבר.

לכאורה התירוץ פשוט, אנו מבקשים שימחל על חטאותינו וממילא נהיה צדיקים ונכתב בספר צדיקים.

ביקשתי מהם. טרם שלחו. כשישלחו אעלה בע"ה.

אכן.

(זכריה יב יב): "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד, ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד, ונשיהם לבד".