זה לא מתיישב כלל שזה לא שייך לכתיבה וחתימה בספר של הצדיקים – הרי כותבים על מה שעשה השנה ולא על מה שעתיד לעשות בשנה הבאה
אלא התשובה
תלמוד בבלי במסכת ראש השנה דף טז עמוד ב
אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה. אמר רבי אבין: מאי קרא - ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר - זה ספרן של רשעים גמורין, חיים - זה ספרן של צדיקים, ועם צדיקים אל יכתבו - זה ספרן של בינוניים.
הרי שכותבנו בספר צדיקים הכוונה שיכתוב אותנו בספר חיים
ולפי דעת הרמב"ן שחיים לאו דוקא רק חיים אלא כל הטובות בשם חיים והצרות בשם מיתה
יש הוספה לפירוש
ספרן של רשעים – נכתבין ונחתמין למיתה וצרות
ספרן של צדיקים – נכתבין ונחתמין לחיים טובים וברכות וישועות
כתוב אותנו עם הצדיקים מה שצריך לבוא על הצדיקים יבוא אלינו זאת אומרת כל הברכות שצריכות לבוא על הצדיקים יבואו גם עלינו
עוד פירוש לפי התוס' שם שנכתבין לחיים היינו לחיים בעוה"ב מבקש שגם הוא יכתב לחיים בעוה"ב עם הצדיקים
יעקב יוסף
Active member
אתה רק סותר את מה שאמרת!
מזה שכתוב "כותבנו בספר חיים טובים"
"כותבנו בספר צדיקים וחסידים"
"כותבנו בספר ישרים ותמימים" וכו'
מוכח שהכוונה שיזכה להיות כך ולא שאומר שרוצה שיכתבו אותו בספר צו"ח וכו' ולא שחוזר על אותו דבר בכמה לשונות.
הראייה שהבאת מקדיש לא במקום, משום ששם לכל מילה יש משמעות אחרת. "שזבא" זה הצלה, ומה שחוזר אח"כ "ורווח והצלה" זה בגלל "רווח" ע"ש הפס' במגילה "רווח והצלה יעמוד ליהודים" וכו'
מזה שכתוב "כותבנו בספר חיים טובים"
"כותבנו בספר צדיקים וחסידים"
"כותבנו בספר ישרים ותמימים" וכו'
מוכח שהכוונה שיזכה להיות כך ולא שאומר שרוצה שיכתבו אותו בספר צו"ח וכו' ולא שחוזר על אותו דבר בכמה לשונות.
הראייה שהבאת מקדיש לא במקום, משום ששם לכל מילה יש משמעות אחרת. "שזבא" זה הצלה, ומה שחוזר אח"כ "ורווח והצלה" זה בגלל "רווח" ע"ש הפס' במגילה "רווח והצלה יעמוד ליהודים" וכו'
מבקש שיכתב עם כל הדרגות של הצדיקים
זה טעות כנ"ל.
מה זה משנה עם כתוב בפסוק או לא זה חוזר על אותו דבר במילים שונות ומה תענה על בחייכון וביומכון שבקדיש?
שו"ת הרשב"א חלק ה סימן נד
וע"כ אנו מבקשים מאתו ית' שיהיה זה בימינו ובחיינו ובחיי דכל בית ישראל בחייכון וביומיכון כפל לשון בשתי לשונות לחזק הענין. וכאלה רבים בכתובים הנה בשמים עדי וסהדי במרומים.
לכאורה התירוץ פשוט,
אנו מבקשים שימחל על חטאותינו וממילא נהיה צדיקים ונכתב בספר צדיקים.
אז מה זה כותבנו בספר ישרים ותמימים?
כותבנו בספר זכויות? - אלא שזה אפשר לפרש שיזכור את הזכיות שלנו
אין תפילה יוצאה מידי פשוטה
צדיקים היינו שיצאו צדיקים בדינם. כך כותב הרמב"ן ז''ל .
והיינו מי שנגזר לחיים ואע"פ שיתכן שהוא רשע בחיי היום יום.
ורשעין היינו מי שהורשע בדינו ואע"פ שבחיי יום יום הוא צדיק.
ומדוע אין קשה לך על כל תפילת יח', ג' פעמים ביום, בברכת על הצדיקים שאנו מבקשים "ותן חלקנו עמהם"
דאם אנו צדיקים מה צריכים לבקש ואם איננו צדיקים מה תועיל הבקשה וכמו שהק' וצ"ע
