תוצאות חיפוש

ישר כח זכורני שאכן לפני שנים קראתי את מאמרו בנושא הזה. אך אינני זוכר מה תירץ שם. תוכל להזכיר לי היכן זה נמצא.

הסיבה היא שהמשפט השני הוא פסוק מפורש בדניאל (ט, ט) ושם חסרה האות יו"ד, לכן לא רצו לשנות: לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִח֑וֹת כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בּֽוֹ׃

את הקונטרס יהיה ניתן להשיג בשבוע השני של בין הזמנים במוקדי המכירה של בלוי. אין צורך בהרשמה כלל.

ישר כח גדול. מאמר חשוב מאד.

אמנם זה רק לשיטת הרמב"ם, אך כאשר שומעים שיש שיטה שאכן אין הבדל בין הלשונות זה מכהה מעט את הקושיה. שאפשר לומר שאלו שפסקו שאין הנוסח מעכב בדיעבד (שו"ת התעוררות תשובה, בני ציון, יבי"א) סמכו על דעת הרמב"ם בזה. ורק נשאר להבין מדוע סמכו בזה על שיטת יחיד כנגד רבים שאינם סוברים כך. ואמנם זה קושיה, אבל...

ראוי היה להביא גם את דברי הבית יוסף (ס' רכד) שכתב לבאר את ההבדל בנוסח הברכה שהוא מפני שנפשות ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד והרי הם כחלק מהשם, אבל נפשות אומות העולם רחוקים ממנו יתברך, והם כמי שנותן מתנה מנכסיו שאינם חלק ממנו. וכן את דברי הב"ח שלאחר שהביא דברי הב"י כתב: עוד ניראה קרוב לומר שבישראל...

חומש מאור התורה. יש ביפה נוף

כן. גם הוא מסכים שם שיש קושי גדול להבין את טעם זה. והנה היום בבקר מצאתי ברש"י ראיה נוספת לכך שהבטוי 'מעשה ידי' מתייחס לישראל ולא למצרים, ואפשר לצרפה לשאר הראיות: הנה בכל מקום בו הקב"ה משתמש בבטוי 'מעשה ידי', הוא לשון כינוי חיבה למי שה' חפץ להשגיח עליו. כמ"ש: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם...

מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה יום טוב שביעי של פסח שונה מכל שאר החגים בכך שהוא החג היחיד שאין אומרים בו הלל שלם. וכך פסק הטור (ס' ת"צ סעיף ד) "כל הימים של חוה"מ ושני ימים אחרונים של יו"ט קורין ההלל ואין גומרין אותו". ומצאנו בדברי רבותינו ז"ל ובראשונים כמה טעמים לכך: הטעם העיקרי מוזכר...

המאמר עודכן, כך שנוספו כמה ראיות חשובות חדשות

חשיבות מצוות קרבן פסח פסוקי התורה העוסקים בקרבן הפסח מלמדים כי קרבן פסח מיוחד הוא בהלכותיו ושונה מכל שאר הקרבנות. כך גם מדויק מלשון המשנה בפרק איזהו מקומן המסווג את הקרבנות ומונה את הלכותיהם העיקריות ולבסוף מציין את הפסח כחריג מכולם: הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל...

נכון מאד. אני מתייחס לזה במאמר הבא שאפרסם בעז"ה.

'פָּסַח' לשון דילוג או הגנה 'פסחתי עליכם' – שני פירושים בחז"ל מקור שמו של חג הפסח נעוץ בארוע המרכזי של סיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל במכת בכורות וכך ניצלו בכוריהם, וכמו שמפורש קשר זה בתורה: "וַַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל...

הרב מאזוז כתב להדיא שזו טעות (ראה הציטוט לעיל). וכן כתב לי הרב אהרן ירחי, וכן הרב צבי וובר (רבה של שכונת נווה יעקב). לגבי הכוונה ההכרחית, אין הלכה למשה מסיני לגבי הניסוח המדויק, אלא רק צריך לדעת שהעיקר הוא שבשם זה טמון כל היסוד של בחירת עם ישראל, שהוא אלוה שלנו ולא אלהי האומות. כמ"ש כי חלק ה'...

ממש לאחרונה מצאתי שהרב מאזוז כבר העיר בעניין זה בסדור שלו בהקדמה, ואני מצטט: עוד ראיתי להעיר במה שכתבנו בפנים לכוון בשם 'אלהינו' - אלוה שלנו שהוא תקיף וכו', ולא ככתוב בסדורים אחרים 'אלהינו' תקיף בעל היכולת. וטעות הוא, כי מרן כתב כן לגבי שם 'אלהים', אבל בשם אלהינו אם תכון תקיף ובעל הכוחות וכו'...

אם תשימו לב תראו שכמעט כל הסידורים החדשים של האשכנזים שיוצאים לאחרונה מכניסים את יסוד ההשגחה בכוונת שם אלוהינו, וכן בסדור עוז והדר בנוסח עדות מזרח העתיקו בדיוק את הכוונה כלשונה מסדור כוונת הלב. ושמחתי לראות שכך עשו. לגבי הסדורים הוותיקים, הסיפור קצת יותר מורכב. יצא לי לדבר כמעט עם כל המו"ל של...

זהו מאמר ארוך יחסית, ולכן אנני מאמין שרבים יטרחו לקרוא אותו. וגם כאשר קוראים רק חלק נשארים עם שאלות, ומקשים קושיות. לכן העדפתי לשלוח רק למי שמוכן לקרוא את כולו. אולם כדי שלא יהיה חשד כלשהוא שכביכול אני חושש לפרסם את זה, אז שלחתי אותו כעת.

לכל המעוניין ניתן לשלוח בקשה למייל דלהלן: DORONRONEN@GMAIL.COM

צריך לדעת שרק לפני 35 שנה בערך החלו לשים כוונה זו בסידורים, וזאת בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית של תוכנות העימוד אשר אפשרו לעשות דברים שבעבר לא יכלו לעשות. בעקבות כך נוצרה תחרות, וכל אחד ביקש לשפר את מקחו יותר עם הוספות מיוחדות שלא היו עד היום, וכך נוסף גם שיפור זה של כוונת השמות סמוך לשמות הקודש...

את המאמר שכתבתי בנושא הראתי להרבה גדולי תורה. לרובם העניין היה מחודש, והודו שאף פעם לא התעמקו בנושא זה. לאחר קריאת המאמר כולם הודו שחייבים לומר שהכוונה של אלוהינו עיקרה הוא השגחה פרטית, ויסוד זה חסר אם מכוונים רק תקיף וכו'. רק יש שבכל זאת בקשו לשלב את הכונה של השו"ע. לדעתי אין צורך וגם לא רצוי...