התכוונתי שכת"ר סתם דבריו.
מדבריו דלעיל מובן כאילו זה לא מנהג כל ארצות הספרדים, אלא סתם איזה מנהג של ערבים, והוא בכלל לא מבוסס וכו' וכו'.
לכן ביקשתי, ואחזור ואבקש, אולי כת"ר יבהיר וירחיב כוונתו.
תודה
הרב לוריא הביא כמה שיעורים של מרן זצ"ל שעורר על חשיבות הענין, ובודאי לא נעלמו ממך.
בפרט מעניין הסרטון עם בנו רבי אברהם.
מרן היה מדבר כפי שנכון לדבר, ולכן לא הוצרך לייחד לתפילה מבטא שונה.
אבל אנן יתמי דיתמי דאחסור דרא, צריכים לדקדק לפחות בתפלה כפי שמרן דיבר ברגיל.
ולצערנו זה לא קורה.
איני יודע אם יש משהו ברור כיצד מרן זצ"ל נהג.
יש ראיות לכאן ולכאן.
מה שבטוח, שזה לא מבטא של תונסאים, אלא של רוב ככל עדות הספרדים בתפוצות הגולה וכן הזקנים שעלו ארצה [זן שכמעט נכחד כיום...].
טרם ראיתי
אבל אני מאמין שזה תמצות של התמצות מהתשובה הארוכה בשו"ת בית נאמן
[באופן כללי אני תמיד מייחס חשיבות לדברים שחכם כותב, יותר ממה שדורש במקהלות. ואכמ"ל].
מה יהיה הדין אם בבית כנסת ספרדי-ישיבתי, קרא הקורא הרגיל, ולא ביטא שום אות כספרדים, אלא כמו בקריאת כל התורה כולה, במבטא הישראלי המצוי.
יצאו יד"ח?
צריכים לחזור לקרוא שוב כהוגן?
תודה!
הם משמעותיים מאד בהכרעות הנוסח בכל התורה כולה.
יש למישהו צילום מדבריהם?
ומה לגבי "ולהרוג"?
האם כת"ר מצא סתירה או סיוע לדברי הגרמ"מ שליט"א?
יישר כח לכבודו על הבירור והליבון!
אגב: מעניין לבדוק מהו המקור הראשון לקריאה פעמיים? אין לי חזו"ע כעת.
אבל אם הוא מנהג מאוחר, מהגאון החת"ס וכיו"ב, מובנת...
שפיל לסיפיה דקרא, שכן מי שתמהת עליו, כתב בסו"ד:
שו"ר שבילקוט יוסף (סי' כח סט"ז) ס"ל שלא ינשק בין תפלין של ראש בין תפלין של יד לתפלין של ראש (ואיני יודע אם ס"ל דזה אסור או רק אינו ראוי דשם רק כתב כן אגב נסבה). וע"ע בהלכה ברורה (סי' כה אות יג) ובשו"ת אוצרות יוסף (שם סי' ב סוף ד"ה אולם) שכתב דנכון...