תוצאות חיפוש

בסוף דבריו כתב לצרף את עניין סכנת דרכים בדרך בינעורנית, הואיל ואורח משפט דיבר על סכנה בים. והיא גופא מצרף את עניין סכנת דרכים בדרך בינעורנית לתוכן דבריו של האורח משפט, שתקנה לא בטלה וכו׳ ומכ״ש היכא שיש עדיין סכנה וכו׳.

עיקר דבריו הם בטור הימני, שאע״פ שבטל הטעם לא בטלה התקנה. בטור שמאלי הוא מגיב לטענת האול״צ ועולת יצחק שלדבריהם תקנו חכמים את הברכה דווקא לסכנת הולכי דרכים, ומעיר על דבריהם שהתקנה הייתה על סכנת הדרכים, וסכנה זו עשויה להשתנות מדור לדור. אך אין זה עיקר טעם הפסק אלא להגיב על טענותיהם. עריכה: ואפילו...

נשמח שיביאו כאן

אתה צודק במה שאתה אומר שיש כעין ״מחלוקת נוספת״, שמרן לכתחילה לא מצריך מים מועטים על פי הפשט והבא״ח מצריך על פי הסוד. אך על דבר זה לא השיג מרן כלל ועיקר, ואפילו כתב שע״פ הסוד מים אחרונים אינם שטיפת ידיים ממש, כך שודאי שלא על זה טענת מרן. טענת מרן, כמבואר בהליכו״ע וכפי שהבאתי, היא שלפי הבא״ח (כפי...

אני לא אומר זאת, אני מביא מה שהאתר אומר

השהייה ממושכת על הסימלון מכחיש

לא מדויק. נכון שהוא כותב בתחילת דבריו שעיקר מים אחרונים נתקן עבור מלח סדומית וא״כ מה יועיל מעט, אך בסוף דבריו בהליכו״ע כתב שע״פ הסוד יש לעשות מים אחרונים בפנ״ע, ודהיינו לאו דווקא לשם נקיון, וכהבא״ח ממש שצריך שיהיה מועט.

לענ״ד כל פעם בשנה כשמגיע הזמן הזה צריך לנעוץ את הנושאים הרבים שנפתחו בזה כבר בראש הפורום.

(בד״כ כשאני מוצא שם נושאים בלי תגובות זה בשעת פתיחתן, ודו״ק) (וכפי שכתבת, אכן אני לא תמיד מוצא מה להגיב, אך לפחות אני משתדל לכבוד ה׳)

אני מסכים איתך שגברא הגברא קא רמית וכו׳. אך היה לי תירוץ יפה וחשבתי לשתף. אתה לא חייב לאהוב את החידוש בהכרח כמו שלא הייתי חייב להקשות ולחדש. (ודרך אגב, גברא הגבא קא רמית מקשים כשאין יישוב)

כמובן. מעולם לא באתי להתרעם על מעלת ואיכות הפורום. כל טענותיי הן רק למען דברים שכבר מתוקנים ונאים, וניתן לשפרם יותר. אענה בעיקר למודגש כי אני מסכים בעיקר דבריך. אך בהרבה פעמים, הן כאן והן בפורום לתורה, כשאני רואה נושא שאין בו תגובות, אני תמיד מנסה לפחות מאמץ מועט לעיין בספרים וכיו״ב לראות איך...

כיוון שכבר פירסמתי הודעתי, לא רציתי להוסיף תוכן מאד גדול בעריכה בזמן שמאן דהוא יקרא את דבריי ויפספס. אך אבוא ואומר שדרך זו ניסיתי לא מעט בפורום, למעט מאד הצלחה. אני יכול להביא מספר נושאים שפתחתי בהערות/הארות על הראשל״צ וכדומיו, אך רק מעטים מאד מהם התפתח לכדי דיון ממשי. יש לזה מספר סיבות, אך...

אם כבר תוך כדי כתיבה עלה לי, שהגדר ״ידיעה״ שכתוב כאן, הוא לומר שלא תחשוב שיש מצוה קלה ויש מצוה חמורה מלכתחילה. וכאמור, אין זה שייך למי שלא מחשב את שכר המצוות מלכתחילה. והדברים ברורים.

אתה לא סותר את הקושיא בכדהוא זה. ואם כבר אתה מחזק אותה יותר. העובד על מנת שלא לקבל פרס, לא עובד כי הוא יודע שבעקבות כך השכר יהיה יותר גדול. אלא השכר יותר גדול בגלל שהוא לא חושב על השכר בזמן שהוא עובד. ולכן באותה מידה אין להזהיר אותו על מצוות קלות כחמורות. ועוד להבטיח לו ״שאין אתה יודע מתן שכרן...

יש לציין שאע״פ שאני מסכים ברמת העיקרון לנקודה ש״צריך לפתוח אופקים״, צריך למצוא את דרך האמצע ולא ללכת לצד הקיצון. שילוב של הרבה השקפות וקהילות אף פעם לא מטיב. צא וראה בפורום לתורה כמה פעמים נושאים נגררים ל-10 עמודים ויותר בגלל מחלוקת בהשקפה בין חסידים וליטאים, והן בתוך הליטאים עצמם והן בתוך...

מחילה אך לענ״ד לא קלעת היטב לקושיתי בפ״א מ״ב כתוב אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס דהיינו, פשוט שיש ״פרס״ גם לעובד את ה׳ שלא על מנת לקבל פרס, אלא שהוא לא עובד בשביל זה...

וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. ולכאורה נתקשיתי, הלא אמרינן בפ״א הוו כעבדים שלא על מנת לקבל פרס. ורציתי ליישב, שבאופן הרגיל, העובד את ה׳ שלא על מנת לקבל פרס, לעולם לא ייתן עדיפות של מצוה אחת על פני חברתה, כי בוודאי שכל המצוות...

א. לא פוסקים כמותם. ב. כתבתי שיש להתנות בברכת אהבת עולם משום הפוסקים הללו

לא נשמע כמו מרן עבורי.

אני באמת מופתע מחברי הפורום ה״מופתעים״. ודאי שמרן לא פרסם שלא למד קבלה, כיוון שלא מפרסמים זאת. (אלא״כ אתה ראש ישיבת מקובלים או תלמיד מובהק שלו) אך כמדומני שאין אחד מגדולי רבני הספרדים (וכנראה שה״ה לאשכנזים) של דורנו שלא עוסק בקבלה.