תוצאות חיפוש

יותר פשוט במקום כל פעם להבליח שורה. תרכז לך בראש את כל מה שאתה רוצה לכתוב ואחר כך תכתוב ותעלה. מ"מ- מה שכתבתי הוא מסתדר עם מה שאתה כתבת [קרי, הזמנים שבהם היה הרב יהודה עדס "בכולל קול יעקב" ו"בפורת יוסף" ו"בקול תורה"]

עיין בספר הכנסייה הגדולה עמ' 350. וכן עיין ב"המכלול", [או ויקיפדיה אם יש לך] דשם להדיא נכתב שפתח את הכולל בשנת תשכ"ד לאחר פטירת אביו שנפטר בסוף תשכ"ג. וזה היה כערך שנה לאחר חתונתו

מה, לא הבנת?. מאחרי החתונה היה תקופה של כמה שנים ר"מ בקול תורה וכמה שנים בפורת יוסף, עד שפתח את ישיבתו. ובמקביל בזמן הזה גם פתח את הכולל. בזמן הזה של העשור [היינו 10 שנים] שמחתונתו עד פתיחת ישיבתו, עשה חיל בכל הנ"ל, מה לא ברור

לייתר דיוק תשל"ג- שזה היה המחזור הראשון של ישיבת קול יעקב. ויש להוסיף עוד כמה נקודות- שעשור לפני שהקים את ישיבת קול יעקב, הוא הקים "כולל קול יעקב", [עוד בשנת תשכ"ג] מיד אחרי פטירת אביו, ובזמן הזה הוא היה ממש כשנה אחרי הנישואין בערך [בין אברכי הכולל היה גם בנו של מרן זיע"א הרב יעקב יוסף זצ"ל]...

מוזר- כאן כתב מרן שליט"א שמרן זיע"א עשה זאת מטעמי נוחות. וכמדומני- אם זכרוני אינו מטעה אותי שאמר פעם ששאל את אביו ואמר לו סבה אחרת והרי- מה שנכתב כאן זה מהילקוט יוסף המהדורה החדשה אודה מאוד- למי שיאיר עיני בזה

אתה צודק בגלל זה בשלטון של רבין ופרס ושריד [שיא השמאל הכי מקורי ואמתי], היינו חברים ושותפים בממשלה וקבלנו מהם תקציבים לעולם הישיבות הכי טוב שהיה מקום המדינה

אמת ויציב. אך מ"מ בהמשך מיד מוסיפים [בנוסח המקורי כמובן] "וכל המינים וכל המלשינים כרגע יאבדו" כך שבין הכי ובין הכי הגענו לאותו תוצאה. [ואולי אפי' יותר חמור, כי בנוסח המקורי מתפללים שהמלשין יאבד, ואילו בנוסח המצוי אומרים שלא יהיה לו תקווה]

כבודו מדברים על ביצת תרנגולת, ולא של בת יענה לחמניה הכי פשוטה המצוייה זה כביצה וחצי, א"כ לשיטתך אוכלים פחות מחצי לחמניה וגם זה בקושי?

אתה צודק בגלל זה לכל פיוט יש כמה מנגינות "ירושלמית" "מרוקאית", ו"בבלית" כנראה שהמחברים הלחינו לפיוטיהם כמה מנגינות שיוכלו לנגן זאת גם בבלים ומרוקאים וחלאבים

אוסיף לתשומת הלב שהדוגמאות שנתתי זה לא טעיות של פיוטים וכד' אלא של עיוות פסוקים

אם כבר הועלה הנושא הזה אתן כמה דוגמאות קיצוניות שנהוגות בגלל המנגינה לשנות ולעוות הכתוב א- כשמחזירים את ס"ת במוסף נהוג לומר מזמור כ"ט בתהילים ושם נהוג לנגן "אל הכבוד הרעים ה'"- על מים רבים והשיבוש כבד מנשוא- כי בטעמים זה מפוסק "אל הכבוד הרעים", "ה' על מים רבים". [אם כי במנגינה של ער"ש בקבלת שבת...

ושיטתך תקשי מידי, שהיה צריך לכתוב לעטרה שבטליתו, ולא לעטרה בטליתו ולכן נראה לי הביאור לעטרה היינו לקשט ולעטר, וכאילו כתב לעטר בטליתו מ"מ כדכתבתי קודם והבוחר יבחר, ואלו ואלו דברי...

על זה נאמר והבוחר יבחר, לי נראה כדביארתי, ואין ה"נ מי שנראה לו אחרת אפשר

לא צריך להיות חבר שלו בשביל להבין את דבריו הבאתי לך את הלשון, ומה שכתב "לעטרה בטליתו" היינו לקשט, ולא עטרה מה שהיום קוראים לעטרה של הטלית, אלא כוונתו לעטר בטליתו במשי שצבוע תכלת וכבר ביארתי דבריו מקודם, אלא שנראה מדבריך שלא קראת את כל מה שכתבתי אלא רק עיינת בלשונו בלבד בלא הביאור בדבריו

עיין ב"לקט יושר" לתלמיד תרומה"ד דכותב על טלית של רבו [היינו תרומה"ד] וזכורני דהוה מהדר [התרומה"ד] לעטרה בטליתו אחר משי שהוא צבוע תכלת שקורין הימל בלויא או שאר בלוא. דנראה מדבריו- שהנושא הוא זכר לתכלת, ואע"פ שכתב מהדר לעטרה, דמשמע עיטור הוא לשון יופי, אלא דמההמשך מובן כוונתו דהעיטור הוא מפני...

שמועה לא נכונה כלל המקור היה לעשות פסי תכלת וכפי שהוזכר לעיל בשם תרומה"ד שכתב זכר לתכלת עושים פסים בלו"א שזה כידוע כתכלת שלנו המדוברת וכך כתבו גם הפמ"ג וא"ר וכפי שיעויין לעיל הביאו את זה בשרשורים בהתחלה כמה וכמה חברים בפורום [גם אני הקטן ביניהם] אלא שזה עבר שינוי בעקבות דגל הציונים שכידוע לקחו...

אז מרן זיע"א שיכנז את בניו בזה שקנה להם טלית עם פסים שחורים?

והטלית שקנה לבנו ר' יעקב זצ"ל לבר מצווה גם לא שלו? וכן עיין לעיל דהביאו תמונה מהבר מצוה של בנו מרן ר' יצחק

האדמור ממכנובקא זה שעומד מאחורה עם הפאות הארוכות המסולסלות לא זה שלוחץ את היד של מרן [זה שלוחץ את היד הוא נראה ליטאי בכלל]