תוצאות חיפוש

גם לעבדיך אין דוקטורת, אבל קצת יש ידע בסיסי, ובפרט את הבדלי הטונים והמרחקים יותר קל לקלוט עם כלי, ואת הבסיס של הכלי כן עשיתי [כדי להבחין בין ....]

תראה דודו עושה זאת לשם "לחם לאכול" אבל בטוח שהוא ג"כ מזדהה שם עם כל מילה ובפרט שהם בקשר גם משפחתית וגם מוזיקלית ודאי שלבם שוה

חבל זה הורס את הרצף [12 ועוד 12 זה לא 24]

אכן כן, גם המוזיקה

הוא ממשפחת השיגא, אך נקרא בלשון מקצועית "שיגא בלדי" השיגא הזו ישנה גם בשיר "ארוח לימין" של אומכלתום, בקטע השני. וגם בשיר של עבדול ווהב "אלכרנכ" השיגא שם הוא "בלדי" וכדי להבין את השיגא הזו צריך ללמוד את המרחקים של הסולם על כלי, [כוונתי את ההבדל בין השיגא הרגילה לבין הבלדי]

וכבדרך אגב, מקאם לאמי אין בו רבע טון וכאן כל ההוואי והזרימה וההלך היא עם רבע טון, ולכן זה ביאת. עוד חילוק קטן- שהלאמי מקורו בסולם "לה" ו- "מי" ואילו השיר הנ"ל הוא מסתיים על תחילת הסולם ולכן הוא ביאת ולא לאמי

זה בדיוק דברי, וברוך שכיוונתי לדבריך [דעת גדולים] שזה לא מוזיקה שלנו אלא של...., וזה מה שטענתי מתחילה והנה בסוף יישרנו ההדורים והגענו לאותו מסקנה [את והב בסופה]

ממש וממש לא היה לי אפי' צל צלו של הו"א לומר כזה דבר. אלא שסך הכל היה לי בראש שני נושאים- א' המנגינות שהכל מהערבים, ב' גבי רמה של המילים. ואולי למעלה היה שהכנסתי בחלק של המנגינות גם את החלק המילולי, אבל זה שני נושאים שונים. ואנו לצערנו ובושתנו לוקים בחסר בשני הנושאים, גם בלחנים וגם במילים

מצורף לך קישור, של המוסקאי "דוד מנחם" [אחיינו של נז"י משה חבושה] [הנקרא איך הפיוטים נהפכו למילים] גבי הפיוטים הידועים ששרים, מבחינה תחבירית [היינו מילולית] וזה כהשלמה לנושא שדיברנו שזה שירים ערביים נטו, עתה נדבר גבי "חולשת המילים", שאין בכל השירים האלו שום רמה של כתיבה אלא רמה רדודה מאוד. וזה...

א. ברור שזה רק פה ושם אין בעיה, אבל באופן שזה רובא דרובא זה אחרת. ב. לא דיברתי על בעיות אלא סה"כ אמרתי את המציאות, ושנשים את הזרקור, שזה לא שירה שלנו אלא של בני דודינו, זה הכל. זה שהדיון התפתח וכו', זה כבר משהו אחר

ברור שהיו זליגות פה ושם אבל ה- 80 אחוז הם שלהם מהמלחינים שלהם לרוב בכל דור ולנו זה איפכא- 80 אחוז מהגויים, ו- 20 אחוז שלנו

כנראה לאור האמור לעיל אין זה נכון וכמדומני שאפי' כבודו בעצמו [רבינו יצחק משען] הגבת שם בהע' לסימון "לייק" [גבי עיוות שעושים לדוד המלך בפרק הזה עם המנגינה הזו] "ומודה ועוזב"

עיין כאן ולפיכך- בטוח שהלחן ששרים אצלינו הספרדים הוא לא המקורי אלא איפכא הוא מעוות את רצון דוד המלך, שמה שדוד המלך עשה סוף פסוק, אנו [לצערינו] עושים זאת כחיבור למשפט הבא [בשני מקומות בפרק הזה לפחות]

אין הדברים דומים כלל וכלל, אצל יהודי אשכנז, גם אם זה מושפע מאירופה אבל הלחן הוא יהודי [יוסי גרין, מונה רוזנבלום, לאופר, פנקי וובר, גולדמן, קרליבך, לוין, ועוד רבות רבות, ועוד לא אמרתי מלחיני בעלז וויז'ניץ מודז'יץ וכו'. אבל אצלינו הלחנים עצמם היא של הערבים. אם היו מלחינים יהודים בסגנון המזרחי זה...

כל שירי דוד שירו ומנחם מוסטאקי זה שירה ערבית טהורה, אם שאלת "השבת בחרתי לעם" זה של "כארים מחמוד", וכן הלאה. ועוד הרבה ממלחיני סוריה ולבנון שדוד שירו ומוסטאקי מוציאים [מלחם ברכאת, פיירוז, וואדי אסהפי ועוד] אם תרצה הכי קל- תשיג את האלבומים המקוריים של דוד שירו, וכתוב ליד כל שיר מאיפה הוא לקח את זה...

אין לי בעיה עם זה שגאים במוזיקה הזו [וגם אני נמנה ביניהם]. אבל אני יודע להדגיש שזה מוזיקה ערבית ולא יהודית נפק"מ- שבשולחן שבת אני לא ישיר דברים כאלה כי זה לא קשור כלל לשבת ולא ליהדות. לא חסר שירי שבת- כי אשמרה שבת, יודוך רעיוני, אשיר לאל אשר שבת, יום זה לישראל, כל מקדש שביעי, יום זה מכובד מכל...

מצורף לך קישור.- הוא נקרא קורס המקאם, אורח אריאל כהן חלק 2 https://www.google.com/search?q=קורס+המקאם+אורח+אריאל+כהן+חלק+2&oq=ק&gs_lcrp=EgZjaHJvbWUqBggAEEUYOzIGCAAQRRg7MgYIARBFGDsyBggCEEUYOzIGCAMQRRg5MgYIBBBFGDwyBggFEEUYPTIGCAYQRRg90gEIMTQyNmowajeoAgCwAgA&sourceid=chrome&ie=UTF-8 שיסביר לך את...

כנ"ל גם אצליך

דיברתי ספציפי על השיר שהעלתם "חובי אה", [אחכה], השיא הזה ועוד הרבה שירים ששרים הם מקורם בשירה הערבית. זה שיש שירת הבקשות ושירי ר' ישראל נג'ארה ובן איש חי, זה משהו אחר. אני דיברתי על השיר הזה ודומיו [קרי, בתי צאי, יפרח וירבה, יה רצני רחם עליה, יה עזרתי, ועוד ועוד ועוד] שהם שירה ערבית טהורה...

אתה רציני??? אתה לא רואה מבין שורותיי איך אני כ"כ בקי, עד כדי שאני כותב לך את המלחין של השיר ואת המבצע ואת התזמורת המקורית? איך לא עלית על זה