• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

שורשי וגלגולי השירה הפיוטית מאז ועד הנה

מחילה אבל כנראה שאינך בקי כלל בהיסטוריה של השירה החסידית , אמנם זה נראה יותר אותנטי וכמו כן בדור אחרון רבו המלחינים היהודים וכמו שמנית חלקם ,
אבל עד לא מזמן הם היו שרים הרבה שירים בלחנים גויים ממש ובתחילת החסידות זה היה אצלם "עבודה" של העלאת ניצוצות וכו'
קראתי פעם ראיון עם המפיק של מוטי שטיינמיץ (לא זוכר שמו) שאביו היה אחראי על מקהלה של אחת החסידויות (לא זוכר במדוייק שמה נראה לי ויז'ניץ או צאנז) וסיפר שפעם ניגנו בטיש איזה ניגון ולפתע האדמו"ר ביקש להפסיק את השיר , ולאחר מכן הסביר לו האדמו"ר שזה היה מחמת שאז נכנס חסיד מבוגר שכנראה מכיר את המילים המקוריות של השיר ...
המפיק שלו זה בנט, בנו של חיים בנט מסערט ויז'ניץ.
 
מצורף לך קישור, של המוסקאי "דוד מנחם" [אחיינו של נז"י משה חבושה]
[הנקרא איך הפיוטים נהפכו למילים]

גבי הפיוטים הידועים ששרים, מבחינה תחבירית [היינו מילולית]
וזה כהשלמה לנושא שדיברנו שזה שירים ערביים נטו, עתה נדבר גבי "חולשת המילים", שאין בכל השירים האלו שום רמה של כתיבה
אלא רמה רדודה מאוד.

וזה גם כהמשך לרב "מים עמוקים" שליבנו את הסוגייא של "הלחנים", בין ספרדים ולבין אשכנזים.
עתה התווסף- גם גבי מילות השיר הבדלים בין המוזיקות, שאצלם [היינו אשכנזים] רובא דרובא משיריהם הם מילות מהקודש מהסידור ומהמקורות וכד', ואילו אצלינו ב "הכל בשקל"

https://www.google.com/search?q=דוד+מנחם+איך+נהפכו+המילים+לשירים&oq=דוד+מנחם+איך+נהפכו+המילים+לשירים&gs_lcrp=EgZjaHJvbWUyBggAEEUYOdIBCTExMDQyajBqN6gCALACAA&sourceid=chrome&ie=UTF-8
בנוגע לרמה התחבירית של הפיוטים יתכן מאד וכבודו צודק, אינני מבין בזה מאומה
ואגב עתה ראיתי בהודעות דלעיל שהיה פשוט לכבודו ולחכם יעקב הבבלי שר"י נג'ארה הלחין מעצמו את שיריו ואינם לחנים ערביים,אמנם זה אינו שבפירוש כתב שהלביש את פיוטיו על לחני ישמעאל, וכמו כן לגבי שירי הבקשות שנראה מדברי כבודו שחשב שהם לחנים יהודיים וגם זה אינו שרבים מהם נתייסדו על ניגוני העורב,
ואגב ראיתי להוסיף שניגוני "ההורה" המפורסמים ונן ניגוני מירון מקורם בלחנים ערביים ודרוזים
(אפשר להשים לב שהקצב מזרחי )
 
שהיה פשוט לכבודו ולחכם יעקב הבבלי שר"י נג'ארה הלחין מעצמו את שיריו ואינם לחנים ערביים,
ממש וממש לא היה לי אפי' צל צלו של הו"א לומר כזה דבר.
אלא שסך הכל היה לי בראש שני נושאים- א' המנגינות שהכל מהערבים, ב' גבי רמה של המילים.
ואולי למעלה היה שהכנסתי בחלק של המנגינות גם את החלק המילולי, אבל זה שני נושאים שונים.
ואנו לצערנו ובושתנו לוקים בחסר בשני הנושאים, גם בלחנים וגם במילים
 
דיברתי ספציפי על השיר שהעלתם "חובי אה", [אחכה], השיא הזה ועוד הרבה שירים ששרים הם מקורם בשירה הערבית.
זה שיש שירת הבקשות ושירי ר' ישראל נג'ארה ובן איש חי, זה משהו אחר.
אני דיברתי על השיר הזה ודומיו [קרי, בתי צאי, יפרח וירבה, יה רצני רחם עליה, יה עזרתי, ועוד ועוד ועוד] שהם שירה ערבית טהורה שהולחנה בשנות ה- 60 לערך ע"י המלחינים [עבדל ווהב, זכריא אחמד, סייד דרויש, עבדל מוטאלב, ורייאד איל סונבאטי, ועוד ועוד]
זה מה שהבנתי מדברי כבודו אלו
ואם טעיתי עמי תלין משוגתי
ועכ"פ דעתי הקצרה שאין בזה צער ובושה לפחות לגבי הלחנים וכבר אמרו חכמינו ז"ל חכמה בגויים תאמין
 
כב' בטוח שזה ביאת?! זה נראה לי לאמי
וכבדרך אגב, מקאם לאמי אין בו רבע טון
וכאן כל ההוואי והזרימה וההלך היא עם רבע טון, ולכן זה ביאת.
עוד חילוק קטן- שהלאמי מקורו בסולם "לה" ו- "מי" ואילו השיר הנ"ל הוא מסתיים על תחילת הסולם ולכן הוא ביאת ולא לאמי
 
וכבדרך אגב, מקאם לאמי אין בו רבע טון
וכאן כל ההוואי והזרימה וההלך היא עם רבע טון, ולכן זה ביאת.
עוד חילוק קטן- שהלאמי מקורו בסולם "לה" ו- "מי" ואילו השיר הנ"ל הוא מסתיים על תחילת הסולם ולכן הוא ביאת ולא לאמי
יען כבודו נראה חו"ב ברזי המקאמת אשאלו לפשוט לי ויכוח שהיה לי עם חברי על השיר חביבי אלי תמכת בי המתחיל במקאם נהוונד ואז עובר לראשט ונתווכחנו על הקטע האחרון המתחיל מהר חביבי בנה ביתך וכו שאני טוען שהוא במקאם שיגא או על כל פנים ממשפחת השיגא והוא שולל זאת בתוקף , יפשוט לן מר הספק ושכמ"ה
 
יען כבודו נראה חו"ב ברזי המקאמת אשאלו לפשוט לי ויכוח שהיה לי עם חברי על השיר חביבי אלי תמכת בי המתחיל במקאם נהוונד ואז עובר לראשט ונתווכחנו על הקטע האחרון המתחיל מהר חביבי בנה ביתך וכו שאני טוען שהוא במקאם שיגא או על כל פנים ממשפחת השיגא והוא שולל זאת בתוקף , יפשוט לן מר הספק ושכמ"ה
הוא ממשפחת השיגא, אך נקרא בלשון מקצועית "שיגא בלדי"
השיגא הזו ישנה גם בשיר "ארוח לימין" של אומכלתום, בקטע השני.
וגם בשיר של עבדול ווהב "אלכרנכ" השיגא שם הוא "בלדי"
וכדי להבין את השיגא הזו צריך ללמוד את המרחקים של הסולם על כלי, [כוונתי את ההבדל בין השיגא הרגילה לבין הבלדי]
 
הוא ממשפחת השיגא, אך נקרא בלשון מקצועית "שיגא בלדי"
השיגא הזו ישנה גם בשיר "ארוח לימין" של אומכלתום, בקטע השני.
וגם בשיר של עבדול ווהב "אלכרנכ" השיגא שם הוא "בלדי"
וכדי להבין את השיגא הזו צריך ללמוד את המרחקים של הסולם על כלי, [כוונתי את ההבדל בין השיגא הרגילה לבין הבלדי]
יעבדוך עמים
רק שכחתי לציין שעיקר הויכוח היה על חלק הניגון שקודם לקטע הזה שמתחיל גבוה
זה גם שיגא בלאדי ?
 
מצורף לך קישור, של המוסקאי "דוד מנחם" [אחיינו של נז"י משה חבושה]
[הנקרא איך הפיוטים נהפכו למילים]

גבי הפיוטים הידועים ששרים, מבחינה תחבירית [היינו מילולית]
וזה כהשלמה לנושא שדיברנו שזה שירים ערביים נטו, עתה נדבר גבי "חולשת המילים", שאין בכל השירים האלו שום רמה של כתיבה
אלא רמה רדודה מאוד.

וזה גם כהמשך לרב "מים עמוקים" שליבנו את הסוגייא של "הלחנים", בין ספרדים ולבין אשכנזים.
עתה התווסף- גם גבי מילות השיר הבדלים בין המוזיקות, שאצלם [היינו אשכנזים] רובא דרובא משיריהם הם מילות מהקודש מהסידור ומהמקורות וכד', ואילו אצלינו ב "הכל בשקל"
יישר כח גדול על דבריו הנפלאים, ומה שמעניין שהוא קצת מבקר גם את דודו ששר את אל בעוני ואלפן...
ממש היום שרנו שיר עתיק ואמרתי לבחורים בואו תראו מה קורה שנצמדים לערבית בלי קשר, אני מעתיק כמה מילים מהשיר, ואשמח אם מישהו יוכל להסביר לי מה כתוב
שר לי צו צו אנא מיכאל ואליה אש ושלהבת יה : אל קומי אלי אל דום באויבי קום תקום וכל צרי תכלה אל תחשה אל תינום אש ושלהבת יה
 
יישר כח גדול על דבריו הנפלאים, ומה שמעניין שהוא קצת מבקר גם את דודו ששר את אל בעוני ואלפן...
ממש היום שרנו שיר עתיק ואמרתי לבחורים בואו תראו מה קורה שנצמדים לערבית בלי קשר, אני מעתיק כמה מילים מהשיר, ואשמח אם מישהו יוכל להסביר לי מה כתוב
שר לי צו צו אנא מיכאל ואליה אש ושלהבת יה : אל קומי אלי אל דום באויבי קום תקום וכל צרי תכלה אל תחשה אל תינום אש ושלהבת יה
איזה בחורים?
 
וכבדרך אגב, מקאם לאמי אין בו רבע טון
וכאן כל ההוואי והזרימה וההלך היא עם רבע טון, ולכן זה ביאת.
עוד חילוק קטן- שהלאמי מקורו בסולם "לה" ו- "מי" ואילו השיר הנ"ל הוא מסתיים על תחילת הסולם ולכן הוא ביאת ולא לאמי
לצערי לא למדתי את המקאמים לפי טונים אלא בקבלה מדור הקודם, כך שאין לי דוקטורת בצד של הטונים
 
חזור
חלק עליון