תוצאות חיפוש

השיר "חובי אה" ודאי לא היה בית המקדש כי הולחן מלפני כ- 60 שנה ע"י ...הוזכר לעיל

???? איך זה קשור לגאווה ספרדית, זה שירים נטו ערביים [מצריים] טהורים. המלחין- בליג' [בליר] חמדי, הביצוע של אום כולת'ום, והתזמורת של אל חפנאוי. אולי צ"ל גאווה ערבית.

נראה מדבריו, של הפלא יועץ שהובא לעיל בסמוך- דקאי שמזכיר שמות הצדיקים באמירה של לימוד וכד' ולא גבי תפילה, דהא דיבר שם גבי האבות והתנאים ושאר צדיקים, וקבל על כך כשמזכיר אותם לא אומרים ע"ה וכד' כמו בכתיבה וודאי דאיירי על דרך לימוד, וכשם שבכתיבה היינו שכותב דברי תורה ומזכיר צדיק כותב ז"ל וכד', הה"נ...

העלתי שבוע שעבר ונמחק השרשור, וגם שלחו לי הודעה שהשרשור נמחק [ושלא לעלות אותו בפורום הנוכחי]

דעתי מאוד מיושבת ונחה גם בבין השמשות ואין לי ח"ו בעיה עם אלו שמדליקין בצאת הכוכבים, אלא שאני נוהג בזה אחרת

לענ"ד- דחוק מאוד, ועדיין השארת את הגג שבור. אבל איה"נ אם זה מיושב לך "יהי לך אשר לך"

היא גופא מה שהתכוונתי, דיודעים בדיוק מתי הוא בין השמשות, ויודעים בדיוק עד מתי לעשותה. וכלשון השו"ע יור"ד סי' קצ"ו "ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות". וכן גבי סעודה מפסקת בסי' תקנ"ג דשרי לאכול עד בין השמשות, דיודעים בדיוק מתי זה בין השמשות, ומתי צריך להפסיק. ועוד כהנה וכהנה מקומות לרוב- דכן...

דבריך מרפסין איגרא דאם אין בקיאין מתי הוא בין השמשות יכולים למחוק הרבה הלכות שתלויים בבין השמשות [וכגון הפסק טהרה, וספירת העומר בבין השמשות ועוד, דכאן פתאום כן בקיאים?]. ועתה לנקודה שלא בקיאים- עיין להדיא בשו"ע סי' רס"א דכותב את הזמן שצריך לפרוש ממלאכה בער"ש, דזה בעצם בין השמשות, ומיד מוסיף...

עיין בספר פאר הדור [להרב אליהו פנחסי] שהביא בשם מרן שליט"א שאם זה מחזק ביר"ש יכול להוציא מצורף בזה הציטוט.

כוונתי אם יש עוד ראיות ומקורות חוץ מהנ"ל [כמדומני שהיה כאן בפורום בתחילת שבוע] ועליהם להשיב

הכותרת- מה להשיב על הראיות של הטוענים בבין השמשות. קודם כל צריך להביא את הראיות שלהם ואח"כ להשיב על דבריהם, הלא כן?.

יותר נכון לומר, השאלה אם הוא נוהג להאכיל בהמות, דאף אם יש במקומו, אם אינו רגיל להאכילן גם אז הסיח דעתו הוי

ייש"כ עצום על הבאת המאמר ממש מרתק ומקיף ויסודי

מה שמזוייף זה עם פירוש "נחל אשכול" אבל יש הוצאה מקורית של "אלביק" ונראה עכ"פ שהמזוייף הוא בנוי על המקורי אלא שהוסיף ושינה כאוות נפשו

ע"ז נאמר דתי לפי דעתי ;)

וכי חדש בעיניך מאי דקיי"ל ומצוי הרבה, דאם היה רואה סברא פלונית או ספר פלוני היה חוזר בו [האת ביום זה דתך זה שוכח] כ"ש דכ"ש אם היה רואה את הנסיונות והרחוב שיש היום....

מסתבר ומסתבר הוא, שאם הרב עזרא עטייה היה בדורינו ורואה את הנסיונות ואת הרחוב שיש היום, היה מורה אחרת [ואפי' לאברכים]. אינו דומה קדושת האויר והאוירה והרחוב שהם חיו ונשמו, והנסיונות שהיה בזמנם, ולבין דידן. דאם עושה כן מחמת זה, ודאי דאין פה מוציא לעז על הראשונים, אלא איפכא, הוא מראה שאנו לא יכולים...

ודאי ודאי שראיתי מה שכתבו ועל זה אני בעצם דן כאן כי לענ"ד העיקר הטעם ועיקר המאכל הוא החטיף הוא הבוטן ברור שעברתי וראיתי ועיינתי אלא שלענ"ד נראה שעיקר הטעם ועיקר המאכל הוא הבוטן והתירס הוא חיוור לעומתו גם בטעם וגם במאכל איה"נ- מי שעיקר בשבילו הוא התירס שיהיה לענ"ד- העיקר הוא הבוטן, והוא...

עיין ברכיבים הבאתי לעיל את הכמות שיש בכו"א באוסם, ותראה שהרוב הוא הבוטן 54- אחוז בוטן וכל השאר זה תירס ושמן ומלח וכו' עיין ברכיבים ובנוסף- כתוב "חטיף בוטנים", אפי' הייצרן מבין מה העיקר שהוא מייצר

זהו ההבדל שבבמבה, זה לא סתם ציפוי אלא הוא נעשה לשם אכילה והפוך- התירס נעשה רק להחזיק, ולא למאכל, כי כאן עיקר המאכל והטעם והוא גם הרוב שנעשה למאכל הוא הבוטנים אלא מאי שמים תירס שיחזיק את הבוטנים ואין זה דומה לדבר שהוא עיקר המאכל ואני מצפה אותו דאז לא מסתכלים על הציפוי, כי כאן שאני שעיקר המאכל...