תוצאות חיפוש

צלולית השמן לא קובעת כל עוד שהבשר לא נראה לעין..הליכות עולם לא חולק אדרבא הסברתי אותו..וכתבת בתחילת דברים שאם השמן נקי לא צריך שש שעות, ולמי שמחמיר נ"ט בר נ"ט באוכלין צריך לדבריי..על מה נסמכת?

עם הפסטה כתבת שהטעם לפגם ופה לשבח..נראה שהתערבב לך המושגים נ"ט בר נ"ט אינו לפגם אלא זהו טעם לשבח קלוש, ובשניהם יש את זה, והכוונה לא קובעת כפי שכבר הערתי לך..

מהברכי יוסף הבאתי ראיה להקל בדימוי ממש שזהו מילתא דלא שכיחא, וגם צירפתי לסניף סברתי סברא ישרה ואין בכך כלום לצרפה לסמך להקל.. לגבי הגע בעצמך שהתחלת לדבר לעניין, לא הייתה צריך ללכת רחוק..היה מספיק לצייר ציור פשוט של מים שאני מבשל בהם בשר גרידא על מנת לזורקם לאשפה, ואין הכי נמי מה בכך שזה מעשה...

כבודו נראה שלא ירד לעומק הסוגיא של טעם כעיקר, אבל בשביל שיהיה טעם כעיקר לא מספיק שיהיה הבדל בטעם כמו כתבת בציניות..צריך שיהיה טעם של בשר ממש שאני טועם אותו, תעשה אתה ניסוי בבית טגן נקניקיות ואחר כך צ'יפס, תן אותם לאדם שלא ידע מזה ולאחר שאכל תשאל אותו האם הוא טעם טעם עוף, לא טעם משונה, "טעם עוף...

נראה לי להפך, כבודו יעיין היטב בדבריי שהוכחתי שהבנת האחרונים בב"י שאסר שאר משקין גם לא משקרים בדעת הרי"ף ואהאי קאי מנהגא ואין זה דומה למנהג שהביא הטור רק ליין על פי ר' יונה כאשר דעת הרי"ף הוקשה לו, עיין היטב בכנסת הגדולה שהבאתי ובפסח מעובין וכן בשאר האחרונים כי נראה שלא דייקת בעיקר דבריי..ואין...

דבריו בשו"ת הם דברים אחדים עם דבריו בחזון עובדיה הלכות, ובשני המקומות נכון שהביא דברי הראשונים שהבאת אך כשהב"י מול עיניו מסתייג ולבסוף כתב שיש לצדדים בדבריו ובש"ע חזר בו לקיים מה שפסק, הרי דאם מוכח בב"י ובש"ע לא כך לא היה פוסק להקל, ובטעם הדבר כמו שביארנו, וגם הראשונים הבינו כך אטו הטור והרא"ש...

אז אין דברי כבודו טענה..

טוב כאן כבודו בא להציג דעת עצמו ולא ליישב דברי הגר"ע אשר ודאי לא טען כמעלתו ואדרבא ניסה להתיישב עם הב"י שהם כנגדו..אך על עצם הטענה הרבה מהראשונים ודאי ראו אותם האחרונים שהבאתי, ובכל זאת לא חששו להם מלבד הריטב"א שאולי באמת לא ראו..ובטעם הדבר הוא שכבודו נראה שלא דייק בדברי האחרונים שהבאתי שכך...

נא לעיין בקובץ עם המקורות ולהגיב ולהשיב

לגבי המציאות כבודו מתעלם מהמציאות שנידון זה הוא גם בבתים ולא רק במסעדות כפי שהגבתי לו כבר..לגבי הכוונה של הטבחים הפשטות שבמקומות ציבוריים או אפילו בבתים לא יכולים להחליף כל שעה את השמן דומיא לקערה שלא טרח להדיחה דהש"ך כפי שהבאתי שם..אבל מה שכתבת שהיא גופא הוכחה שיש טעם של בשר הוא תמוה, אטו...

שם בקובץ הארכתי להשיב על דברי המלך לאחר עיון בכל המקורות שהובאו בחזון עובדיה, ואין שום הגיון בין ארנבת צעצוע שמותר בטלטול לילדים מידת ולגדולים גם בזה הארכתי, לבין ארנבת אמיתית, אטו נשמה משוויא דין מוקצה?! ואין שום סברא בראשונים אלא משום משתמש בבעלי חיים, ואנא יבאר כבודו חילוקים אלו שמצא לחלק בין...

אך עיקר הדיון כאן קודם כל על ה6 שעות שגם בזה הרב יצחק החמיר בטענה שיש שומן ולך היה פשוט להקל מעיקרא..

התגובות הראשונות יעלמו לאחר שתקרא את הכל, בתגובה האחרונה התכוונת "ממשות הבשר בשמן" ועל זה אומר שגם על הבית הנידון ושם טען הרב יצחק שאיך אפשר לדעת? הרי שבעין לא נראה..ודו"ק בדבריו, אך בכללי אציע להגיב רק לאחר קריאת כל המאמר אשר הוארך בו יותר מכל משלפניי כננס על גבי ענק והושקע בו המון זמן ועיון...

אם זו לא שאלה אלא אמירה.. הנידון הוא בין כך ובין כך כמבואר באריכות..

לא יודע על מה נידון בפורום שם, אבל הדברים לא מובנים מה בכך שהשמן מכיל את טעם הנקניקיות הרי לאחר שעובר לצ'יפס נהיה נ"ט בר נ"ט ולא מבואר דעת הגר"ע לאסור בהאי בשום מקום אדרבא דעתו להיתר כמו שהארכנו, ובאמת מציע לך בזמן הפנוי לעיין בכל הצדדים כי ישנם כמה צירופים ודיונים להקל..ולהשיב אם יש אחד אחד..

כן אבל על זה עצמו הגבתי בגוף התשובה אחי מקוה שקראת הכל..הרי הכלל הוא דאחזוקי איסורא לא מחזקינן, ובכל איסור והיתר כשלא רואים, הדבר מוגדר כטעם ולא בעין דאם לא כן תמיד נאמר אולי יש שומן בעין ובטל היתר ביטול בששים בשומן והרב רצה לאסור אפילו לא יודעים אם יש..האמת שאם רואים בפועל איזה חלקת שומן ודאי...

אעתיק את האריכות גם בפורום ויגדיל תורה ויאדיר.. שאלה: שמן שטיגנו בו בשר כגון שניצלים נקניקיות, ולאחר מכן טיגנו בו מאכל פרווה כגון פלאפל, צ'יפס, חצילים, מה דינו של אוכל מאכלי פרווה אלו, האם צריך לחכות שש שעות כדין אוכל תבשיל בשרי? והאם יש חילוק אם סננו את השמן או האם הספיגו מאכלים אלו מהשמן...

פששש..כבודו בכל זאת ראה את דברי בארוכה? והאם יש חילוק אם יש שאריות בשר או לא והאם הספיגו את הצ'יפס מהשמן או לא?

נא לעיין בארוכה בקובץ המצורף ולהשיב

ראה בארוכה בקובץ המצורף