לא הבנתי
לכן אין לספרדים לשנות ממנהג אבותיהם.
ומי שיש בידו הוכחות שלפני למעלה ממאה שנה בחו"ל לא ביטאו אבותיו כן, אה"נ יש מקום לדבריך.
אבל רוב המקומות לא ככה. אלא כעין סמ"ך קשה.
ויש לכת"ר ראיה לחי"ת?
והרי אין לנו הקלטה של שתי הדברות הראשונות...
ודיינו שכך נהגו הזקנים ברוב ככל עדות המזרח.
ובאמת כדאי לקרוא בספרו של הרב שפת אמת כהן הנ"ל.
כיון שהשפות עברית וערבית דומות ונקראות "אחיות", אז בוודאי שהערבים שמרו על השפה המקורית, יותר מאשר בארצות אשכנז.
לכן זה לא סתם עיוות וכו', אלא נשארו ע"פ רוב במבטא המקורי כפי שנשתמר גם ע"י הישמעאלים, והוא יותר נכון ומקורי.
כמובן, שיש לכל זה גם הוכחות רבות מהכתובים, וכמבואר ביביע אומר חלק ו', ובעוד...
התכוונתי שכת"ר סתם דבריו.
מדבריו דלעיל מובן כאילו זה לא מנהג כל ארצות הספרדים, אלא סתם איזה מנהג של ערבים, והוא בכלל לא מבוסס וכו' וכו'.
לכן ביקשתי, ואחזור ואבקש, אולי כת"ר יבהיר וירחיב כוונתו.
תודה
הרב לוריא הביא כמה שיעורים של מרן זצ"ל שעורר על חשיבות הענין, ובודאי לא נעלמו ממך.
בפרט מעניין הסרטון עם בנו רבי אברהם.
מרן היה מדבר כפי שנכון לדבר, ולכן לא הוצרך לייחד לתפילה מבטא שונה.
אבל אנן יתמי דיתמי דאחסור דרא, צריכים לדקדק לפחות בתפלה כפי שמרן דיבר ברגיל.
ולצערנו זה לא קורה.
איני יודע אם יש משהו ברור כיצד מרן זצ"ל נהג.
יש ראיות לכאן ולכאן.
מה שבטוח, שזה לא מבטא של תונסאים, אלא של רוב ככל עדות הספרדים בתפוצות הגולה וכן הזקנים שעלו ארצה [זן שכמעט נכחד כיום...].
טרם ראיתי
אבל אני מאמין שזה תמצות של התמצות מהתשובה הארוכה בשו"ת בית נאמן
[באופן כללי אני תמיד מייחס חשיבות לדברים שחכם כותב, יותר ממה שדורש במקהלות. ואכמ"ל].
מה יהיה הדין אם בבית כנסת ספרדי-ישיבתי, קרא הקורא הרגיל, ולא ביטא שום אות כספרדים, אלא כמו בקריאת כל התורה כולה, במבטא הישראלי המצוי.
יצאו יד"ח?
צריכים לחזור לקרוא שוב כהוגן?
תודה!