תוצאות חיפוש

אם עדין לא בדקו שיבדקו עכשיו

ב"ה שלום וברכה, זוהי רשות משותפת ומחוייבים כולם בבדיקתה, לכן בדר"כ מתחלקים לפי שטח השימוש, ואם אין אחריות מצד יתר השכנים יעשה בעצמו, עכ"פ א"צ בנקיון קפדני וכו', רק לראות שאין איזו חבילת ביסלי או חמץ אחר שיש לו חשיבות שאם ימצאו אותו בפסח עלולים לקחת אותו לבית או לאכול ממנו, בברכת פסח כשר ושמח

ב"ה שלום וברכה, עצם זה שפעמים אוכלים עליו בלא מפה יש לקיים בו המנהג של עירוי, ואם בפסח אוכלים עליו רק עם מפה א"צ הכשר. בברכת פסח כשר ושמח

ב"ה שלום וברכה, איני יודע אם מאה אחוז, אבל כן שמעתי כמה פעמים שיינות יבשים באופן כללי בודאי "הרוב" שבהם הוא יין ולא משהו אחר. ועדין זו שמועה שמקובלת, אבל בלי אחריות. בברכה רבה

ב"ה אם קם רק לקריאת שמע וערבית וחוזר לישון שיסמוך על אהבת עולם, אבל אם מתכוין להישאר ער ומסתמא ידבר דברי תורה וכו' עדיף שיברך ברכות התורה קודם ערבית.

ב"ה ליישב דעת עקרת הבית זה לא בכלל עשיית צרכיו, זה בכלל התארגנות הבוקר בבית שמותר.

ב"ה בעיקרון אם רוב תשמישם של המסילות והרשת אינו להניח עליהם מאכלים באופן ישיר, אלא ע"ג תבניות שעליהם או נייר אפיה, בודאי שיועיל הגעלה, וא"צ נייר כסף. אבל מזה שהצריך ציפוי בנייר כסף הבנתי שמדובר כשמשתמש בהם באופן ישיר במאכלים ולא ע"י תבניות או נייר אפיה, ואם כן אז צריך ליבון חמור, וא"א לעשות להם...

ב"ה שלום וברכה, אם בירכת ברכות התורה כשקמת ועדין לא ישנת שוב, אין לברך שוב אחר עלות השחר. אבל אם התפללת ערבית בלא ברכות התורה, לענ"ד לברך, דהרי זה מוכיח שברכת אהבת עולם לא היתה בכוונה לפתור גם הלימוד של היום שלאחריו, שאם כן היית מברך ברכות התורה. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, א. בשניהם מעלה גדולה ומה שלבו אומר לו, דהיינו היכן שמתפלל יותר טוב, ופחות ביטול תורה. (להרמב"ם נץ הוא ענין הלכתי ולפ"ז יש להקדימו, אבל להלכה אינו אלא מעלה). ב. עשיית צרכיו קודם תפילה אינו משום חשש שכחה ולכן לא מועיל תזכורת, אבל התארגנות הבית בבוקר וכדומה אינם בכלל עשיית צרכיו...

ב"ה שלום וברכה, כל עוד שאין צורת הפתח דהיינו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן, אינו חייב במזוזה. ולבינתיים תשלח את המזוזה לבדיקה, וכשתחזור מבדיקה תברך לקבוע מזוזה ותקבענה. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, לגבי הקולא שמבוארת בספר היקר בהלכה ובאגדה לא שמעתי, זה חידוש, אבל יש לזה הבנה, ולענ"ד שהרוצה לסמוך על דבריו שפיר דמי. ולשאלתו אם יניח הכל בתנור בשעת הפעלת התכנית ניקוי הגבוהה, בודאי יועיל. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, אינו טעון שחיטה ולא שמענו לאסור. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, כיון שאין רתיחה קיימת מהתנור עד החצובות ברצף, אין כל חשש. (אא"כ מפעיל את התנור שאז יתכן קשר, אבל בשאלה מבואר שלא משתמשים בתנור בפסח). בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, קודם זמן איסור החמץ אפשר לעשות הגעלה גם בסיר שבישלו בו חמץ בן יומו כמבואר בש"ע, שהחמץ הבלוע בו הוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, החמץ בסיר והסיר במים והמים בכלי שמגעיל ועדין הוא היתר. ורק לאחר זמן איסור החמץ צריך שכלי ההגעלה יהיה כשר לפסח, או אפילו חמץ אבל שאינו בן יומו. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, כל עוד שלא משתמש בהם בפסח לאוכל, גם אם יש בהם איזה חמץ שנדבק, אין לו חשיבות והוא בטל, וכ"ש שעושה ביטול קודם הפסח. ואפילו במכירה מעיקר הדין אין צורך, אלא שמהיות טוב יכניסנו למקום המכירה, ובלאו הכי אינו מוכר את הכלים, רק את החמץ. בברכה רבה

ב"ה מעיקרא אחזוקי ריעותא לא מחזקינן לומר שהתלכלך בחמץ בקופות וכדומה, וגם אם זה יקרה זה מאוס ונטל"פ וחשיב דיעבד כמבואר ביבי"א הנ"ל. אולם אם בנקל המיות טוב שיכבס.

ב"ה לזה כתבתי שהוא מדין ספיקא דרבנן לקולא, דהיינו ספק בין שני הטעמים.

ב"ה שלום וברכה, מספיק ניעור יפה, (עי' בנימוקי ההלכה ביביע אומר ח"ז סי' מג ואוקי באתרין) בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, נראה שאם זה מטריד אותו מלכוין בתפילה, רשאי להפסיק תפילתו, לרמוז לו ולחזור לתפילתו, כמבואר בפוסקים לגבי ספר קודש שנפל לרצפה וכדומה, שאם זה טורד כוונתו ילך וירים ויחזור לתפילתו. ולגבי האיש שסיים כבר, יהיה מותר לו לפסוע מעיקר הדין, לפי הטעם של טירדה, שכבר אין כאן טעם של טרדה וספיקא...

ב"ה שלום וברכה, זה בסדר גמור, ואדרבא כך עדיף שמא ישכח אח"כ. בברכה רבה