תוצאות חיפוש

אני גר בארה״ב ….

סנהדרין ח. יהא חביב עליך דין ״פרוטה״ כדין ״מאה״ עיין רש"י בד"ה לאקדומיה - אם בא לפניך דין של ״פרוטה״ וחזר ובא דין אחר של ״מנה״ הקודם לפניך הקדם לחתוך וק״ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, ובפרט שעי״ז ממעט חידוש של הגמרא, וצ״ע. ועיין הרמב"ם שכתב אלף מנה ודו״ק

סנהדרין ז אמר ר' יהושע בן לוי עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן לכאורה קשה הרי עשרה הוי בית דין שקול וצ״ע

סנהדרין ה: רש״י ד״ה גבה עינים - הלך אחר עיניו. לכאורה קשה מרש״י ישעיה ב׳ י״א "עיני גבהות אדם" - גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא)

המשנה ראשונה כולל כל המשניות של הפרק ועיין:

הצלחה לכל הלומדים!

בבא בתרא קס. תוד"ה גט פשוט והאי מילתא שייך למיתני כו' אגב דתנא פרק מי שמת כו' ועיין תוספות ישנים שכתב משום דלעיל בפרק לא יחפור (כג:) אפקוהו לרב ירמיה מבי מדרשא אייתי האי פרק גט פשוט הראוי לשנות בגיטין משום דעיילוהו לרב ירמיה (קסה:) ולכאורה תמוה שהרי רבי סידר המשניות ומה דאפקוהו ועיילוהו...

בבא בתרא קנז: רשב״ם ד״ה המוקדמים - שנכתבו ביום ט"ו בניסן וכו׳ לכאורה תמוה, הרי אסור לכתוב ביו״ט ומדוע נקט הרשב״ם ט״ו בניסן דוקא

שמואל ב פרק ו פסוק יז ויביאו כו׳ ויעל דוד עולות לפני ה׳ כו׳ פסוק יח ויכל דוד מהעלות העולה כו׳ מדוע שינה מלשון רבים ללשון יחיד?

קמז. א"ר זירא אמר רב מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנאמר והעברתם כו׳ רב נחמן אמר רבה בר אבוה מהכא ונתתם כו׳ ורב נחמן מאי טעמא לא אמר מוהעברתם כו׳ ור' זירא מאי טעמא לא אמר מונתתם כו׳ רב מנשיא בר ירמיה אמר מהכא בימים ההם כו׳ רמי בר יחזקאל אמר מהכא ואחיתופל כו׳ יש לעיין מדוע לא הקשה הגמרא...

בבא בתרא קמז. רשב״ם ד״ה ויום טוב של עצרת - דהיינו שבועות כו׳ פשיטא ומאי קמ״ל. ואפשר שכוונתו לאפוקי מתשובות הגאונים (מוספיה) סימן קז שהכוונה לשמיני עצרת. ועיין לעיל קמו. פשתן חדש בעצרת כו׳ ושם לא פירש הרשב״ם כלום.

קמג: רשב״ם ואם אמרו גדולים לקטנים - בפני עדים או אמרו לבית דין או בצבור ראו מה שהניח לנו אבא ומזומנים אנו לחלוק ומה שנשביח נשביח מחלקנו ונתעצלו ב"ד לחלוק אז השביחו לעצמן לכאורה ״או בצבור״ היינו עדים ומה כוונת הרשב״ם להוסיף בזה.

קמג. רשב״ם ד״ה הראויה מכם - ואין אחיות בכלל ואביי הוא דמוקי לה הכי בקדושין וקי"ל כרב נחמן דאמר דאת וחמור קנה מחצה ״והמזכה לעובר לכשתלד קנה כרב נחמן״ בפירוש רבינו חננאל לכאורה הך דהמזכה לעובר לא שייך כאן והול״ל לעיל בדף קמב וצ״ב

רש''י פרשת וירא: מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו' מדוע בתחילה כתב כמו שנאמר ולבסוף כמה דתימא ומה החילוק בינהם

ראיתי ספר הנ״ל ומילים הללו כתובים שם

ובבחיי תמצא יותר הפרישה מה הכוונה בזה?

עיין אזנים לתורה

פרשת וירא פסוק טז ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו כו׳ ק״ק מדוע ליכא איסור נגיעה, וצ״ב

יישר כח גדול

פרק יש נוחלין ופרק מי שמת שניהם מיירי בעניני ירושה. מדוע חילקם רבינו הקדוש לשני פרקים.