הערות והארות במסכת בבא בתרא

פרק יש נוחלין ופרק מי שמת שניהם מיירי בעניני ירושה.

מדוע חילקם רבינו הקדוש לשני פרקים.
נ"ל משום שבסוף פרק יש נוחלין מדבר בענין אם הניח בנים גדולים וקטנים או בנות גדולות וקטנות חולקין בשוה התחיל פרק חדש שבו לא חולקין בשוה שהבנות ניזונות על הבנים
 
קמג.

רשב״ם ד״ה הראויה מכם - ואין אחיות בכלל ואביי הוא דמוקי לה הכי בקדושין וקי"ל כרב נחמן דאמר דאת וחמור קנה מחצה ״והמזכה לעובר לכשתלד קנה כרב נחמן״ בפירוש רבינו חננאל

לכאורה הך דהמזכה לעובר לא שייך כאן והול״ל לעיל בדף קמב וצ״ב
 
קמג:

רשב״ם ואם אמרו גדולים לקטנים - בפני עדים או אמרו לבית דין או בצבור ראו מה שהניח לנו אבא ומזומנים אנו לחלוק ומה שנשביח נשביח מחלקנו ונתעצלו ב"ד לחלוק אז השביחו לעצמן

לכאורה ״או בצבור״ היינו עדים ומה כוונת הרשב״ם להוסיף בזה.
 
בבא בתרא קמז. רשב״ם ד״ה ויום טוב של עצרת - דהיינו שבועות כו׳

פשיטא ומאי קמ״ל. ואפשר שכוונתו לאפוקי מתשובות הגאונים (מוספיה) סימן קז שהכוונה לשמיני עצרת. ועיין לעיל קמו. פשתן חדש בעצרת כו׳ ושם לא פירש הרשב״ם כלום.
 
קמז.

א"ר זירא אמר רב מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנאמר והעברתם כו׳ רב נחמן אמר רבה בר אבוה מהכא ונתתם כו׳ ורב נחמן מאי טעמא לא אמר מוהעברתם כו׳ ור' זירא מאי טעמא לא אמר מונתתם כו׳

רב מנשיא בר ירמיה אמר מהכא בימים ההם כו׳ רמי בר יחזקאל אמר מהכא ואחיתופל כו׳

יש לעיין מדוע לא הקשה הגמרא ורמי מ״ט לא אמר כרב מנשיא כו׳
 
חזור
חלק עליון