הערות והארות במסכת בבא בתרא

[מנשה]

פרק יש נוחלין ופרק מי שמת שניהם מיירי בעניני ירושה.

מדוע חילקם רבינו הקדוש לשני פרקים.

נ"ל משום שבסוף פרק יש נוחלין מדבר בענין אם הניח בנים גדולים וקטנים או בנות גדולות וקטנות חולקין בשוה התחיל פרק חדש שבו לא חולקין בשוה שהבנות ניזונות על הבנים

 

[דב״ש]

קמג.

רשב״ם ד״ה הראויה מכם - ואין אחיות בכלל ואביי הוא דמוקי לה הכי בקדושין וקי"ל כרב נחמן דאמר דאת וחמור קנה מחצה ״והמזכה לעובר לכשתלד קנה כרב נחמן״ בפירוש רבינו חננאל

לכאורה הך דהמזכה לעובר לא שייך כאן והול״ל לעיל בדף קמב וצ״ב

 

[דב״ש]

קמג:

רשב״ם ואם אמרו גדולים לקטנים - בפני עדים או אמרו לבית דין או בצבור ראו מה שהניח לנו אבא ומזומנים אנו לחלוק ומה שנשביח נשביח מחלקנו ונתעצלו ב"ד לחלוק אז השביחו לעצמן

לכאורה ״או בצבור״ היינו עדים ומה כוונת הרשב״ם להוסיף בזה.

 

[דב״ש]

בבא בתרא קמז. רשב״ם ד״ה ויום טוב של עצרת - דהיינו שבועות כו׳

פשיטא ומאי קמ״ל. ואפשר שכוונתו לאפוקי מתשובות הגאונים (מוספיה) סימן קז שהכוונה לשמיני עצרת. ועיין לעיל קמו. פשתן חדש בעצרת כו׳ ושם לא פירש הרשב״ם כלום.

 

[דב״ש]

קמז.

א"ר זירא אמר רב מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה שנאמר והעברתם כו׳ רב נחמן אמר רבה בר אבוה מהכא ונתתם כו׳ ורב נחמן מאי טעמא לא אמר מוהעברתם כו׳ ור' זירא מאי טעמא לא אמר מונתתם כו׳

רב מנשיא בר ירמיה אמר מהכא בימים ההם כו׳ רמי בר יחזקאל אמר מהכא ואחיתופל כו׳

יש לעיין מדוע לא הקשה הגמרא ורמי מ״ט לא אמר כרב מנשיא כו׳

 

[דב״ש]

בבא בתרא קנז:

רשב״ם ד״ה המוקדמים - שנכתבו ביום ט"ו בניסן וכו׳

לכאורה תמוה, הרי אסור לכתוב ביו״ט ומדוע נקט הרשב״ם ט״ו בניסן דוקא

 

[מתגעגע]

בבא בתרא קנז:

רשב״ם ד״ה המוקדמים - שנכתבו ביום ט"ו בניסן וכו׳

לכאורה תמוה, הרי אסור לכתוב ביו״ט ומדוע נקט הרשב״ם ט״ו בניסן דוקא

פלא נשגבה דצייר ט"ו בניסן שהוא יום טוב (נימוקי חיים)
וקשה הא יום ט"ו בניסן יו"ט הוא שאסור במלאכה, ומדוע לו להסביר הענין במשל כזה שיש בו איסור מלאכה ומשא ומתן וצע"ג (ילקוט המאירי)

 

[דב״ש]

בבא בתרא קס. תוד"ה גט פשוט
והאי מילתא שייך למיתני כו' אגב דתנא פרק מי שמת כו'

ועיין תוספות ישנים שכתב משום דלעיל בפרק לא יחפור (כג:) אפקוהו לרב ירמיה מבי מדרשא אייתי האי פרק גט פשוט הראוי לשנות בגיטין משום דעיילוהו לרב ירמיה (קסה:)

ולכאורה תמוה שהרי רבי סידר המשניות ומה דאפקוהו ועיילוהו לרבי ירמיה כו' הוא בגמרא וצ"ע

 

[מתגעגע]

ולכאורה תמוה שהרי רבי סידר המשניות ומה דאפקוהו ועיילוהו לרבי ירמיה כו' הוא בגמרא וצ"ע

והק' דלכאורה צ"ב דהרי רבי סידר פ' גט פשוט בב"ב, ומה דאפקוה לר"י זה רק בגמ', וא"כ היאך זה מתרץ מדוע המשנה סודרה במקום זה.
הצעתי שאלתו קמיה מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי (שליט"א) [זצ"ל] וכתב ליישב בזה"ל: אולי רבי סידרו בגיטין, עכ"ד.
דהיינו דבאמת בסידור המשניות פ' גט פשוט היה בגיטין, ורק בסידור הגמ' שינו מקומו מחמת הטעם שכ' התוס' ישנים. [קובץ זרע יעקב גליון ל' עמוד תרלח]​

 

[יצחק כהן הי"ו]

ברכות למסיימים את המסכת הארוכה בש"ס.

וכמובן צרור ברכות למתחילים

הרב @דב"ש מחכים לחידושים הבהירים והמחכימים שלך.

 

[יצחק כהן הי"ו]

הגימיק של כולל אשמורת במודיעין עילית לרגל התחלת לימוד מסכת סנהדרין בדף היומי. מי שלא סיים ב"ב - זה הזמן להצטרף לסנהדרין.

 

[נשיא]

הגימיק של כולל אשמורת במודיעין עילית לרגל התחלת לימוד מסכת סנהדרין בדף היומי. מי שלא סיים ב"ב - זה הזמן להצטרף לסנהדרין.

הצג קובץ מצורף 29253

קרדיט המעניינים

 

[יצחק כהן הי"ו]

קרדיט המעניינים

לא.

 

[ללמוד וללמוד]

בגמ' בא בתרא קעב במשנה

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן:

וברשב"ם

יכתבו סימן - יוסף בן שמעון שהוא גוץ או לבן או גיחור לוה מיוסף בן שמעון שהוא ארוך או שחור

תמוה לי מאוד מדוע קודם כותבים את הסימן - נראות חיצונית (דבר שיכול להשתנות, וגם לכתוב גוץ כמ שכותב ברשב"ם מאוד תמוה בעיני) ורק אם הם דומים כותבין כהן או לוי והרי כהן או לוי הוי יותר סימן.