תוצאות חיפוש

בחזו"ע שבת ד עמ' שפ"ב בענין עירוי על טיפות שעלו מן הרחצה כתב בהערה שבשו"ת אגר"מ ח"א סוסי' צ"ג פסק לאסור משום שעירוי מבשל כדי קליפה וזהו מן התורה, וע"י העירוי מתבשלים אותן טיפות ואף חצי שיעור אסור מן התורה ולכן צריך לנגבם מן הטיפות קודם העירוי מכלי ראשון וכו'. ובסוף התשובה בעמ' שפ"ח סיים מרן...

אתה לא אמור לדאוג, אבל הרב זכותו המלאה לבקש. לדאוג לחתונות בניו זוהי חובה ומי שטומן ראשו בחול ולא חוסך לילדיו לכשיגיע הזמן אז יזכר ויקבץ נדבות או שישאיר אותם ללא תנאים נאותים.

בושה וחרפה. מסכן שכמותך. כיון שהוא נכון, אז נאמרו ונכתבו דברים שלא כדין על ת"ח גדול, ואת זה צריך לתקן. אם יש השגות אחרות זה לא אומר שמותר לומר בשמו דברים שלא אמר ולצוות לקרוע את הדף. חבל שאתה גורר את האשכול לשיח של השמצות ותככים כדרכם של שועלים קטנים וכו'. עד עכשיו היה שיח לגופו של ענין ליישב...

ביארתי היטב לעיל שכונתו היא בדיוק כמו הגמ' הזהיר בנר וכו'. מי שעושה כן מובטח לו שלא יפול. מי שלא עושה כן 'אין מובטח לו'. הוא לא אמר בשום אופן שמובטח לו שיצא שבבניק. עיינו היטב היטב ותראו שהדברים פשוטים.

כבר כתבתי באשכול סמוך בקצרה שהדברים שאמר מרן הראש"ל בשם הרב מלכה לא כתובים בספרו ולא עלתה על לבו מעולם, ויתכן ואחד התלמידים קרא את ספרו מלמעלה ואמר דברים שלא כדין למרן הראש"ל ועל זה יצא קצפו. המעיין היטב במובא לעיל יראה שכתב בשם יהודי חשוב שנער שלא יודע להכין כוס תה בשבת מגיע לנשירה [בלי להכנס...

היום לא שייך שכר בטלה. שכר בטלה זה במי שעובד כמו שהיה מצוי בזמן חז"ל [וגם היום יש עו"ד ורופאים דתיים שמוסרים שיעורים ולהם אכן זה שכר בטלה], אולם הרבנים היום אם לא היו מוסרים שיעור היו לומדים בכולל באותו זמן וממילא לא שייך לדון מדין שכר בטלה. ההיתר היחיד הוא כדי פרנסתו, וזה היתר מרווח, כיון שהיום...

אם תעיין טוב בכל הענין שם תראה שקשה לומר כן, שהרי הרב לא דן שם בענין היתר המכירה אלא מביא ראיה שמי שאוסר יכול לתת למי שמתיר ואין לו בזה חטא ועל זה מביא את האגר"מ, ובשלמא אם החלק האחרון הוא מדברי האג"מ שפיר הביא את כל דבריו, אולם אם זוהי הוספה שלו - מה זה נכנס כאן?. בכל אופן יש להעיר את תשומת...

בחזו"ע יו"ט עמ' מ"ה כתב וז"ל וכיו"ב כתב בשו"ת אגרות משה סי' קפ"ו בדין אתרוגים שנשלחו מא"י לחו"ל עפ"י היתר מכירה וכו' והשיב וכו' כי בודאי העושה על פי הוראת בית דין אין עליו שום חטא, שאפילו אם תמצא לומר שאין הלכה כמותם - כל זמן שלא עמדו כל חכמי הדור למנין ונפסק שלא כמותם - העושה כמותם יש לו על מה...

בבקשה.

זכית לכוין לדברי רבו של הרוקח ערכי תנאים ואמוראים רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי. גרסינן בשלהי מרובה78) ת"ר עשרה תנאים התנה יהושע וכו' וקא חשיב להו התם. ופרכינן, ותו ליכא, והא [איכא] דרבי יהודה, דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא...

אין עמוד שבו כתובים הדברים הנ"ל. אלו דבריו בהקדמתו זה לשונות בהליכות ברכות והסברא בזה ברורה מאוד, שהרי ההולכת סוברת שמותר [ואע"פ שיש לדון על עצם הלכה זו, מ"מ כך היא עושה בפועל], וכיון שכן למה לא תברך? וכדברים אלו ממש כתב הרב מרדכי גרוס וגם דעת הגר"נ קרליץ כן

יצא לאור ספר הליכות ברכות ח"ב מסימן קס"ג עד סימן ר"א.

מכתב טרי מראש צוות השחיטה בבד"ץ העדה החרדית בחו"ל [פולין]