תוצאות חיפוש

אכן כך נראה.

אינני מאמין שאמר דבר כזה! ידוע שהוא אוחז מפסקי המ"ב, אבל גם הוא יודע שבהרבה מאוד מקומות המ"ב לא נחית להלכה לדעת פוסקי ספרד. אכן, אבל המשקל שהמ"ב הביא להם בהלכה למעשה, הוא פחות ממה שאנו נותנים משקל לדבריהם. כגון הפר"ח והברכ"י וכו', אנו נותנים להם בפסיקה משקל מאוד גדול. אך למ"ב , אם יהיה מחלוקת...

אין ראיה כלל, דדעת הב"י דאין איסור לשתות יין נוהג בהבדלה וכד', וממילא ג"כ בברית אין איסור בזה, וא"כ ליכא ראיה.

עד כמה שברכתו מזונות, א"כ יוצאים י"ח סעודה, וא"כ צריך לכתחילה לכסות.

איפה הנידון השאלה? מצד שהוא עולה פעמיים לאותו העלייה? הרי קי"ל שזוהי חובת הציבור, וא"כ מאי נ"מ מי עולה.

זה לדברי המהריק"ש, ולא לדידן.

לא זכיתי להבין מה לא ברור....... נסדר את הדברים: מעיקר הדין מותר להסתפר בע"ש בתשעה באב שחל בשבת, אבל טוב להחמיר. רק שהביא דברי המהריק"ש שהרבה נמנעים מלהתגלח גם כשת"ב חל בשבוע שלאחריו ביום ה', וכ"ש יום א' או ג' (הכ"ש הולך על דברי המהריק"ש). אמנם אין אנו מחמירים כמהריק"ש, רק דמ"מ כשחל ת"ב בשבת...

הקושיא היא לאו דוקא לרמב"ן, דהא לכו"ע החלק שקבלו בירדן היה גדול מהחלק שקבלו בא"י.

כן לכאורה מוכח מלשון הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה רכה): והמצוה הרכ"ה היא שצונו להוציא מכה נפש בשגגה מעירו לערי מקלט והוא אמרו יתעלה (מסעי לה כה) וישב שם עד מות הכהן הגדול וכו'. ומוכח דהמצוה מוטלת עלינו. (ולכאורה בכל הורג נפש בשגגה משמע שהמצווה מוטלת עלינו ולא עליו).

ואצלנו מסתכלים במקורות...... מהרש"א חידושי אגדות מסכת גיטין דף נח עמוד א ועליה קונן ירמיה בת עמי חגרי שק גו'. אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כו'. כי האי קרא כתיב גבי מפלת צור ביחזקאל בשינוי קצת מהכא דכתיב אבל יחיד ותמרורים במקום מר שאמר כי הצרה שנתהוה בבת עמי היא אבל יחיד שלא נעשה כן בשאר אומות...

ודאי דהוי דאורייתא, וכ"ש ממקרב בישול דהוי איסור דאורייתא לרוב הפוסקים.

אין קשר לקירוב הדלקה (שמרן זצ"ל מתיר שעת צורך גדול). דהכא לא הוי קירוב הדלקה, אלא הדלקה בפועל.

אפשר, אך יש להסתפק בזה מ"מ.

יש חילוק פשוט, דהכא עם הלחמניה הו"ל לבדוק, וגם היה יכול במציאות. משא"כ במקרה של הריטב"א (וכן לחמניה של מרן) שהוא היה אנוס.

זה כבר נידון ישן באחרונים, דעת החזו"א (יו"ד מא ד) כדבריך שאין חילוק, ודעת ההר צבי (יו"ד קג) שיש חילוק, והדברים עתיקין.

מהאתר של תנובה. https://www.kashrut-tnuva.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%91%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%9B%D7%95%D7%9D/

חומרא מחד גיסא, וקולא מחד גיסא.

אולי ג"כ לדעת הפר"ח ביו"ד (פט ו) דלדעת הזוהר מספיק לחכות בין בשר לחלב בסעודה אחרת שעה.

אולי בהנחת תפילין בחול המועד, דדעת כמה פוסקים מניחים בחוה"מ, ולמדו זאת מהגמרא, ודעת הזוהר שפטור.

מצינו הרבה מאוד נידונים באחרונים בנט"י, אם י מחלוקת, האם יטול ידיו שוב, ואמרינן בכל מקרה לא יברך מטעם סב"ל. ולדבריך, תיפו"ל שמ"מ הברכה היא על המצוה, ול"ש שוב לברך.