תוצאות חיפוש

מנחת חינוך פרשת אמור מצוה רפא: ואם אשה זרה אכלה תרומה בשוגג נראה לכאורה כיון דהקו"ח היא כפרה כמ"ש לעיל בשם התוס' וקי"ל דאדם מביא קרבן על אשתו בנדרים דל"ה וב"מ פ' המקבל כיון דכפרה היא וכאן דחומש במקום קרבן קאי צריך לשלם עבורה ונרא' דאפי' היתה מזיד' רק הי' שגגת מיתה מ"מ חייב לשלם עבור' כי לא...

זה מראה שא"א להאמין לכל הסיפורים (לצערי, באמת).

מצורף החזו"ע

מדברי מרן זצוק"ל משמע שאם יודע או מסופק ממש שלא יהיה לבנה אחר ז', יוכל לברך לאחר ג'.

כוונתך לעמ' ז'?!

אני לא הבנתי ככה, אבל בסדר.

אכן, אך מ"מ לא הכריע להתיר בזה לגמרי, ומסקנתו שרק באינו מכירה מותר, ובמכירה 'אינו מוכרח' לאסור, וזהו כוונתו בהליכו"ע.

גם ביבי"א לא הכריע לגמרי כדעת המתירים, רק כתב דאינו מוכרח לאסור. ומש"כ בסוף היבי"א 'הילכך בודאי שיש לסמוך על האמור להקל', לא קאי על שמכירה בתמונתה, אלא על עצם הדין שמובא קודם הסוגריים, שכיון שיש פוסקים המתירים אף במכירה, הלכך ודאי שנוכל להקל בלא מכירה. ולכן נכון להחמיר, וכשיטה הראשונה בהליכו"ע.

שכחתי... לדעת השו"ע, בדיעבד, גם בסיר חלבי ובשרי ביחד בהגעלה, מותר (צה' ס"ג, ובש"ך שם סק"ט).

מ"מ, מ"ש מפלטה וכדו' שמותר להאריך?

ועיין במג''א שם שמובא במ''ב (סק''ז), דרק כשרואים את צורך הנס של רבים, אז יכול לברך, ולפ''ז בהר סיני לא יברך.

מנחה, יש ע''ז שם של תפילת חול, וא''כ עד כמה שכבר שבת, שוב ל''ש לעשותו חול. ועוד של''ש להתפלל מנחה אחר ערבית. משא''כ ספירת העומר.

מה הצד שלא?! כמו כל חשמל רגיל, שדעת מרן זצוק''ל ומרן שליט''א שמותר להאריך אף בחשמל דאורייתא, כמו הפלטה.

החילוק הוא כך: לגבי ספירת העומר הוי דין ביום, דהיינו שעל שם היום יש חיוב, ולכל אע''ג דהתפלל ערבית, מ''מ מחקרי יום גבי ספירת העומר. משא''כ בשאר דברים.

אבל מ''מ עצם הברכה לא מעכבת, וא''כ ל''ש לומר שהאשכנזי קיים את התקנה והספרדי לא.

אה''נ.

שאלה טובה. אך התירוץ פשוט, דבהגעלה טעם הבשר ונחלה נפגשים בנ''ט השני, ולא בנ''ט השלישי כמו במקרה שלך.

בודאי שכן. יש להדגיש שדווקא שהסיר יש בו רטיבות מבחוץ, ולא לכלוך של בשר/חלב בעין.

אכתי לא מיושב, דמ''מ כיון שיש צד שיצא י''ח, א''כ שוב לא יברך.

אז למה אשכנזי לא יברך שוב?