האם הבעל חייב להביא חומש על אשתו

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':

יש להסתפק באשה שאכלה תרומה בשוגג, האם הבעל חייב להביא עליה את החומש, כמו שהבעל חייב בקרבנותיה. ואפשר דזה תלוי דאם החיוב הוא מתנאי כתובה א"כ צריך הוא לנקותה גם מחיוב זה, אך אם הוא מגזה"כ אפשר דהוא דוקא בקרבן. ואמנם בשבת סט: מבואר דחומש הוא במקום קרבן, אך מ"מ י"ל דאי"ז קרבן ממש. וכן יש לעיין לגבי חומש של מעילה. ועי' בכלי חמדה בפרשתינו שדן לגבי חומש של אשם שבועת הפקדון ושל גזל הגר, שהבעל חייב להביא עליה.​

 

[גרינפלד]

ואמנם בשבת סט: מבואר דחומש הוא במקום קרבן, אך מ"מ י"ל דאי"ז קרבן ממש.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

והנה רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל הסתפק האם אדם יכול לפרוע חוב קרן וחומש של אכילת תרומה עבור אדם אחר, ואם אינו יכול א"כ י"ל דלא שייך חיוב על הבעל להביא עבור אשתו אלא בקרבן דיכולים להפריש על מנת שיתכפרו אחרים.​

 

[אבי רביבו]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':

יש להסתפק באשה שאכלה תרומה בשוגג, האם הבעל חייב להביא עליה את החומש, כמו שהבעל חייב בקרבנותיה. ואפשר דזה תלוי דאם החיוב הוא מתנאי כתובה א"כ צריך הוא לנקותה גם מחיוב זה, אך אם הוא מגזה"כ אפשר דהוא דוקא בקרבן. ואמנם בשבת סט: מבואר דחומש הוא במקום קרבן, אך מ"מ י"ל דאי"ז קרבן ממש. וכן יש לעיין לגבי חומש של מעילה. ועי' בכלי חמדה בפרשתינו שדן לגבי חומש של אשם שבועת הפקדון ושל גזל הגר, שהבעל חייב להביא עליה.​

מנחת חינוך פרשת אמור מצוה רפא:
ואם אשה זרה אכלה תרומה בשוגג נראה לכאורה כיון דהקו"ח היא כפרה כמ"ש לעיל בשם התוס' וקי"ל דאדם מביא קרבן על אשתו בנדרים דל"ה וב"מ פ' המקבל כיון דכפרה היא וכאן דחומש במקום קרבן קאי צריך לשלם עבורה ונרא' דאפי' היתה מזיד' רק הי' שגגת מיתה מ"מ חייב לשלם עבור' כי לא חיישינן שמא תקניטנו ותעבור על עבירה גדולה כזו ועתו"ס פ' המקבל דלא חיישינן דתדור בנזיר ומכ"ש כאן ועיין באה"ע סי' זה דלא חיישינן שתעבור על לאו שבתורה וזה נראה ברור. אך לדעת הר"ש פ"ז דתרומות שדעתו ומביא ירושלמי דלא הוי כפרה נראה דאין הבעל משלם עבורה דל"ד לקרבן והוי כאילו לוותה או הזיקה שאין הבעל צריך לשלם עבורה רק משלמת לאחר מיתת בעלה או לאחר שנתגרשה כנ"ל פשוט. ואם קטן חייב לאחר שהגדיל ע"ש בתי"ט ואכ"מ להאריך.