תוצאות חיפוש

המדריך ומפקח הוא הגאון רבי ירון אשכנזי שליט"א, וזה מה שהוא הדריך השנה:

ב"ה חבל לטחון קמח טחון מי יותר צודק בראיות דחיות וכו', זה כבר נעשה כמה פעמים ללא הצלחה, וכמה שניסינו לא הצלחנו להתמקד לגופן של טענות ולישא וליתן כראוי, תמיד היה מי שהפריע. אחד מהם הושעה מהפורום עקב מלל שראתה המערכת בהודעה פרטית לחבר אחר, שכל מגמתו זדונית היפך מטרת המערכת, ולא היה שייך להשאירו...

ב"ה אני שמח במו"מ עם כבודו, אלא שלצערי כעת כבר אין עיתותי בידי כלל לעמוד על כל פרט מדבריו, ומסתמא יש מהחברים כאן שידעו לבאר הדברים בס"ד, עכ"פ מי שכתב שבדין ברקים ורעמים הדבר תלוי בהסיח הדעת הוא הירושלמי והש"ע כך שאין בזה ספק, וכפי שהבאתי לעיל, ורק אם זה דומה או שונה מדין זה או אחר וכו' יש לדון...

ב"ה שלום וברכה, מעיקר הדין מותר, אבל אם אפשר לעבור למקום אחר ואין צורך זה כבר מיותר, אף שעדין אינו אסור. בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, איני רואה בזה בעיה, זה ענין של נוחות, בברכה רבה

מרן זצ"ל הרחיב לבאר בכתב (בדברי ברכה לספרי שירים וכדומה ובדרושים שכתב) ובע"פ (בדרשותיו כמה פעמים) מעלת המורשת הפיוטית שלנו ושיש לחזק אותה ולהחדיר בקרב הדור הצעיר שהיא מביאה לקירבת ה' ועבודת ה' משובחת מתוך שמחה וטוב לבב מלבד מה שהוסיף בזה מענין שירת הלויים וכו' ואכ"מ.

ב"ה שלום וברכה, מעיקר הדין מעשרות זה על "רווחים", ולא על מתנה, אולם ממידת חסידות להפריש גם ממתנה, ובמידה שאדם מודד בה מודדים לו מן השמים, מידו יתברך המלאה הרחבה והפתוחה, בברכה רבה

ב"ה שלום וברכה, א. כתב מרן שליט"א בילקוט יוסף (סימן טז ס"א) בזה הלשון: לכתחלה אין לברך על טלית קטן אלא אם כן יש בו כשיעור שתי אמות אורך [תשעים וששה סנטימטר] על אמה רוחב [ארבעים ושמונה סנטימטר]. ושיעור זה הוא מלבד הנקב של בית הצואר, [כלומר שצריך שיהיה שיעור הטלית אמה מלפניו ואמה מלאחריו מלבד...

אמת הוא דלא קי"ל הכי לענין תספורת באבלות גמורה, ושגיתי בזה, ונתערב לי בדין רחיצה וציפורניים ותספורת בעומר (המבוארים שם בחזו"ע (עמ' רצו-ש) דבהם נקטינן הכי למעשה. וישר כוחו שהעמידני על האמת. אולם בודאי כלל גדול הוא בהלכות אבלות, דכל שהוא משום מנהג ואינו מן הדין, וכגון רחיצה בשלושים וכן תספורת...

חזק ואמץ!

אמר רבי בנימין... (תרתי משמע...)

הבנתי, אולם טענתי ע"ז שאין כאן 'ספק' בדבר שהוא מנהג, אלא יש מקומות שודאי נהגו להקל, ובמקומותינו בודאי נהגו להחמיר, שכך מתבאר מדברי הפוסקים שלנו, וכך הבינו הרב כה"ח ומרן שליט"א. וממילא א"א להכריע ספד"ר וכ"ש ספק בדבר שהוא מנהג, אלא יש להכריע, שאין אתה רשאי להתירם בפניהם.

בלוין שנה שעברה בהקבלת פני רבו אמר קבל עם: מותר לכתחילה בשופי!!! ואמנם המהדר כל השבוע לאכול רק שמורה משעת קצירה, צריך להימנע לפי שאינו משעת קצירה, אלא שאם כוונתו להוכיח ולהעמיד ההלכה על תילה שעוגיות אלו מותרות ללא כל חשש, עדיף שיאכל אף שנזהר כל השבוע לאכול דוקא משעת קצירה. עד כאן תורף דבריו.

אבל כבודו כתב "ובפרט שזה מנהג", וע"ז כתבתי דאדרבא מהפוסקים מבואר שהמנהג לאסור, ושכן הבינו הכה"ח ומרן שליט"א שזהו מנהג הספרדים, בשגם הוספתי קודם לכן דלא שייך להקל בזה שהרי אפילו דברים המותרים אם אחרים נהגו בהם איסור כדעת חכם האוסר אין אתה רשאי להתירם בפניהם.

אדרבא, כבר ביארתי לעיל דמדכתבו כל האחרונים הספרדים בספרי ההלכה שלהם לפחות במאה חמישים שנה אחורה שאין להסתפר עד ל"ד, ולא הביאו את דברי הב"ח והמ"א להלכה, מבואר שלא ראו כזה מנהג אצלנו הספרדים ולכן לא העתיקוהו, ועכ"פ מבואר להדיא מדבריהם שהמנהג אצלנו פשוט שלא להסתפר עד ל"ד לעומר ללא חילוק, שהרי בודאי...

ב"ה בטלית כל שעתא ושעתא עדין מקיים המצוה בפועל, ולא שייך הסיח הדעת, דעכ"פ אין כאן "הפסק", והבכה אחת היא למצוה הארוכה הלזו, משא"כ ברקים ורעמים שמצד מעשה האדם אין כאן המשכיות, ואחר שבירך נפסק המעשה, ואח"כ הוא מעשה חדש, בזה יש לתלות אם הסיח דעתו בין המעשה הקודם למעשה הנוכחי או לא, ולכן כל שהוא...

כי מעולם לא עלה על דעתו שיש כזה צד, כמו שהב"ח עצמו שהבין כמו הבית יוסף התחיל בדבריו "שיש להתיישב במה שכתוב במנהגים", כלומר שזה לא מובן, ושרק במנהגים הובא כזה דבר, אבל מרן לא ראה כזה מנהג ולכן את מה הוא ידחה. אבל בדחייתו למנהג של ר"ח רגיל מבואר דלית ליה שום צד שיום שמחה ידחה, וכפי שהארכתי להשיב...

ב"ה שלום וברכה, באופן כללי עדין אין כזה היתר, אולם תוכל להתאמץ לחפש להיות סנדק, (יש ארגונים של בריתות מילה לילדים גדולים או בחורים אפשר לחפש בזה), אם לא תמצא בשום אופן סנדקאות, ויש לך בזה "צער גדול ממש שמציק מאד מאד", כדאי הוא הרדב"ז וסיע' לסמוך עליו בשעת הדחק כזו להסתפר בר"ח, דהיינו ביום השישי...

ב"ה שלום וברכה, יש מעשה עם מרן זצ"ל שהתארח באחד המקומות, וכיבדוהו במצוות שילוח הקן באותו הבית, ואח"כ השאיר את הביצים, ואמר שכעת בעה"ב יקיים את המצוה כשהאם חזרה. ובימי העומר אין חשש לקיים המצוה, ואפילו מי שכל אורחותיו ע"פ הקבלה, יכול לעשות ללא הכוונות, כמ"ש הגאון המקובל רבי ששון מזרחי זצוק"ל בעל...

ב"ה שלום וברכה, כל החסידות בזה היא חידוש גדול של אחרונים מסויימים שמרן זצ"ל אינו מסכים להם רק ממדת חסידות לעשות אליבא דכ"ע, ולכן נראה שאם אין עליו ברכת שהחיינו הוו דלא לוסיף עלה וא"צ להחמיר, בברכה רבה