תוצאות חיפוש

לפי ההסתכלות של ר"ת הוא יישב את הסתירה בסוגיות, אך לא לפי מציאות של א"י או בבל, אלא יישב את הסתירה ע"פ המציאות שהכיר ולפי האופק שהכיר

איה"נ, מתי שרואים, רק נקטתי לדוגמא 40 דקות לפי האופק שלנו שנראין היטב וודאי, אחרי 40 דקות אם הולכים דהשיעור הוא ד' מילין [ולא ה'] א"כ זה יוצא 96 דקות

מה שצריך לומר הוא, דמצינו ב' אחרונים שהצדיקו את שיטת ר"ת ואעפ"כ למעשה נקטו דהכוכבים קובעים גם אם עבר רק 40 דקות. והם המנחת כהן והפרי חדש דשניהם כאחד הודו להדיא- דכל מקום הוא לפי עניינו וכן לפי הימים שמשתנים בין חורף לקיץ, ותמיד הולכים אחר הכוכבים, ולא הולכים אחר 72 דקות וד' מילין אלא כל מקום...

אגדיל ואוסיף על שאלתך עוד דלהדיא בשו"ע שמציאות הכובים קובעים אפי' אם יש אור בשמיים יור"ד סימן רסב סעיף ה'- אם נולד כשהיו נראים ברקיע כוכבים קטנים מאוד יש לסמוך על הכוכבים לספק למול למחרת וכו' ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כעין אורה של יום. וכן שם סעיף ו'- אם לאלתר כשהוציא הולד ראשו חוץ לפרוזדור נראו...

ובאותו עניין כבר מצינו לאחר מרבותינו הראשונים דלמד ברמב"ם וברי"ף כהגאונים [מבלי להכיר שיטה כזו דהגאונים] והוא, ספר המאורות מרבותינו הראשונים בדור הסמוך לרמב"ם- העמיד את הרמב"ם והרי"ף דלא כר"ת, ולשיטתם מהשקיעה הוא בין השמשות למשך שלשת רבעי מיל, בלא קשר לשי' גאונים כזו או אחרת. וז"ל המאורות אחר...

אגב, מהציטוט שהבאת הערה קטנה דהר"ם אלאשקאר היה ג"כ בדור של הרדב"ז ואף היה יותר מבוגר ממנו ב- 10 שנים והוא פסק כהגאונים, וא"כ- לא הבנתי הראיה שבדור הב"י לא נהגו כר"ת מזה שהרדב"ז פסק כר"ת, הרי בדורו של הרדב"ז, הר"ם אלאשקר פסק אחרת ועוד- בדורו של הרדב"ז, הלוא הוא הרלב"ח דביאר בפשטות את שיטת הזו...

עיין לעיל בתגובה מס' 670, וכן במס' 797 שהעלו את הטענה הזו כבר

דבריך ברורים אלא שבתגובה של הר' @לביא הוא כתב שאם הוריו נהגו אז הוריו שוטים כלפיו שאלתי את שאלתי כמו הרבה מנהגים שנהגו הספרדים מאות שנים בכל מיני עניינים לאו דווקא בקטניות, דלא כהשו"ע, איני יודע איך זה התחיל, אבל זה המציאות שקיימת מאות שנים [כמו שמעידים הספרים כהחיד"א או כנה"ג ר' חיים פלאג'י...

אם הוריו נהגו שלא לאכול קטניות כמנהגם א"א לקוראם שוטים

ואם נניח גדול דור [אשכנזי לצורך העניין] יעמוד ליידך ויאמר לך לאכול בשר שאינו חלק אתה תאכל?? וגם אם תאכל , אני מ"מ לא. אין זה קשור לגדול דור כזה או אחר, אם אני נוהג בהלכה דבר מסויים [ע"פ פוסקים מסויימים] א"א לאף גדול דור לכפות אותך לאכול דבר שאינך אוכל

איזה נתון הלכתי השתנה או התווסף למרן שליט"א? אחרי שהבאנו לעיל מדבריו גם משנת תשע"ח וגם משנת תשע"ב, דמי ששומר על שמורה ישמור גם בעוגות א"כ- איזה נתון הלכתי השתנה למרן עתה בשנת תשפ"ה???? [אחרי 60 70 שנה, מה התחדש הלום?].

בוסא, זה "נשיקה" [ויישקהו נקוד למעלה ג' פירושים וד"ל]

ברור שהערוך התיר אף בדאו' אבל המקרה הספיציפי שם [היינו של מסוכרייתא] הוא דרבנן [מ- ג' הטעמים שהזכרתי] וממילא כל מי שאסר שם אסר אף בדרבנן

אני שאלתי בבינה מלאכותית בעניין נ"ט בר נ"ט והשיב לי שטויות שאפילו א"א לעשות מזה מיץ עגבניות העניין הוא כזה- בינה מלאכותית זה מה שמזינים אותו הוא אומר, אם פלוני הזין א' הוא יענה על הנושא א', ואם אחר יזין אותו ב' אותו רובוט ישיב ב' ולכן בענייני הלכה תלוי מה הזינו ומי הזין ומה רמת המזין [והמאזין]

כבדרך אגב מצאתי במקו"א שהרב החשוב והמפורסם שבפורום הלוא הוא הרב @בנימין לוריא [כמעט יצא לי בטעות בנימין חותה] כתב כמוני פעמיים

זה נראה סיפור לא אמין בעליל והראיה הפשוטה, שהרב נקי בספריו מעולם לא העיד שראה את מרן אוכל, אלא ע"פ מה שאמרו לו או ע"פ מה שכתב הר' שיטרית וכו' [הובא לעיל] וא"כ- איך כאן הוא אומר בסיפור שהר' נקי אמר אני ראיתי את מרן אוכל?, ועוד אחרי זה ניגש למרן שליט"א ואמר לו שהוא ראה במו עיניו??? הרי הוא לא ראה...

עוד הערה קטנה, או יותר נכון הארה גבי אי תפילין זה מוקצה, הבאת ולכאורה היה נראה להוכיח שהב"י אוסר תפילין כ "המקדש", דהא שם בב"י הביא את הרלב"ח שם דס"ל שמותר להניח תפילין בשבת וכיון שמותר לכן זה לא מוקצה אך מאידך השו"ע סי' ל"א פסק דאסור להניח תפילין בשבת וא"כ יוצא דס"ל כ "המקדש" שזה מוקצה? אמנם...

עוד הע' קטנטנה [לעת עתה] בסי' שכ"ו יש ט"ס בשיטות צריך להפוך השיטות- לסמ"ג והתרומה אסור, ומאידך הרא"ש התיר

הערה קטנה [לעת עתה] בעניין מה שכתבת בסי' ש"כ שם המח' הוא על סחיטה דרבנן ולא על דאו' מכמה טעמים א- כיון שזה לא גידולי קרקע, [וכדכתב הריטב"א כתובות ז' גבי מסוכרייתא דהיא דרבנן שאינה גידולי קרקע], ב- גם מחמת דשם הרי מדובר שזה אזיל לאיבוד ואינו נהנה ממה שנסחט ולכן זה דרבנן, ג- מחמת דאתי מעלמא...

תלמיד כן חכם לא