תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך (כט ד) מבואר שכל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר היו הולכים במנעלים, והנה במו"ק טו: מסתפקת הגמ' האם מנודה מותר בנעילת הסנדל, והקשה בקרבן נתנאל שם פ"ג סי' ד', מדוע פשטו מהכא שהרי ישראל במדבר היו מנודים...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש לבאר יותר, דהנה לכאורה היה נראה דכל החילוק בין בבל לארץ ישראל הוא רק לאחר הגלות שנתקיים בהם הקללה ותן ה' לך שם לב רגז, והקללה ניתנה "שם" דהיינו בחו"ל ולא בארץ ישראל, אבל קודם שגלו ונתקיימה בהם פרשת הקללות לא היה חילוק בין א"י לחו"ל. אמנם מדברי האחרונים מבואר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתן ה' לך שם לב רגז (כח סה) בנדרים כב. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה וכו', כי קאתי לקמיה דרבי יוחנן וכו', קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב, א"ל ההוא שעתא אכתי לא קעברינן ירדנא. מבואר שמדכתיב "שם"...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: עוד היה אפשר לומר בדעת התרגום יונתן דהוא ס"ל כמ"ד בירושלמי שהביאו התוס' בסוטה לה: שעל גבי אבני המלון כתבו את התורה ולא על גבי המזבח, אבל למ"ד שכתבו על גבי אבני המזבח, בע"כ היתה הכתיבה בדיו וכדברי הגבעת פינחס הנ"ל. אמנם בדברי רבותינו בעלי התוס' עצמם קשה, דהקשו כמ"ד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (כז ח) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס', איך כתבו את התורה על אבני המזבח, הרי כתיב לא תניף עליהם ברזל. ותירצו שכתבוהו על ידי השמיר. ומבואר דסבירא להו דהכתיבה על האבנים היתה על ידי חקיקה, ולא בדיו. וכן הביא בתשובת מעיל צדקה סי'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': השקיפה ממעון קדשך מן השמים (כו טו) בפנים יפות הקשה, איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון כדאיתא בסוטה רפ"ז, הרי אמרינן בסוטה לג. שלא יתפלל אדם בלשון ארמית מפני שאין מלאכי השרת מכירים בו, והרי בוידוי מעשר מתפלל ואומר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'. ונראה ליישב עפ"י דברי הגבורת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בדין ביעור של מעשר שני, מבואר ברמב"ם הלכות מע"ש פי"א ה"ח שאם נשארו לו פירות של מע"ש כשהגיע זמן הביעור, הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. ויש לעיין כיצד יעשה מי שיש לו בהמה של שלמים שלקחה ממעות מעשר שני, [שכך היא המצוה לכתחילה לקנות בהמה ממעות מעשר שני], ועכשיו הגיע זמן...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש עוד נפק"מ בספק זה האם מצות וידוי יכולה לחייב לבער כדי שיוכל להתוודות, דהנה החזו"א דמאי סי' ב' סק"ו ד"ה ונראה דזה, כתב לחדש דאע"פ שבספק תרומה ומעשר אינו חייב ליתן לכהן וללוי משום דהמוציא מחבירו עליו הראיה, מ"מ מעכב את הוידוי מספק, דאינו יכול לומר "וגם נתתיו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) בספר אמרי הצבי ב"ק לו: אות כ"ח כתב לדון, שאין בי"ד כופים על מצות ביעור מעשרות, משום דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצידה שאין בי"ד כופין עליה, כמבואר בחולין קי: לגבי כיבוד אב ואם שאין כופין עליה משום שמתן שכרה בצידה דכתיב למען יאריכון ימיך, והכא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולכאורה יש מקום לומר דליכא בל תאחר על אכילת מעשר שני, וכן צידד בחזו"א שם, ובטעם הדבר יש לומר דרק על מצוות שהם נתינה לגבוה יש בל תאחר, כגון הקדשות וקרבנות, וגם נתינה ללוי ולעני כגון צדקות ומעשרות בהפרשתן ובנתינתן חשיבה נתינה לגבוה. אבל אכילת המעשר שני אין בה נתינה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) פירש רש"י "בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו". וכעין זה פירש רש"י בפרשת ראה (יד כט), "ואתה הולך לירושלים למעשר של שנה ראשונה ושנייה שהשהית, ומתודה בערתי הקדש מן...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והרב צבי הירש ליפקוביץ שליט"א העירני דיש ליישב דמתני' דהתם מיירי בפירות שביעית מראש השנה ועד ט"ו בשבט, להסוברים דקדושת שביעית איכא בהו, דקדושת שביעית תליא בראש השנה ולא בט"ו בשבט, אבל לענין השנים של המעשר והנטע רבעי והביעור אזלינן בתר ט"ו בשבט וכיון שחנטו קודם ט"ו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש להסביר גדר הדבר שאין בהם ביעור, דהנה חיוב ביעור הוא על מה שגדל בשלשת השנים, כדאמר קרא בפרשת ראה "מקצה שלש שנים" וגו', ומבואר בספרי דאע"פ שהביעור הוא בפסח של שנה רביעית, מ"מ ירק שגדל מראש השנה של רביעית עד פסח אינו חייב בביעור [של רביעית, אלא מתבער בביעור הבא]...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב) פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך (כו יא) פירש רש"י, מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא. ובפירוש רבינו חיים פלטיאל כתב, מספקא למורי האם צריך תנופה מן החג ואילך, כיון דאינו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה בפרשת ראה הובאו דברי הרמב"ן בבבא בתרא פא. דבאמת היה ראוי שהגרים יטלו חלק בארץ מפני שנחשבים בני אברהם, שהוא אב המון גוים, אלא דגזה"כ היא שהארץ נתחלקה ליוצאי מצרים או באי הארץ, והוו להו הגרים כמו טפלים [ובכפות תמרים סוכה לח. כ' דמה"ט לעת"ל יהיה לגרים חלק בארץ]...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) בתוס' בבא בתרא פא. הביאו מהתוספתא בדעת רבי יהודה, שגר שהוא מבני קיני חותן משה מביא וקורא מפני שהוא יכול לומר "נשבע ה' לאבותינו לתת לנו", שהרי ניתן להם דושנה של יריחו. והקשה הגאון רבי צבי אליהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) במשנה ביכורים פ"א מ"ד, הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו לתת לנו, ובירושלמי שם תני בשם רבי יהודה, גר מביא וקורא משום שאברהם אבינו הוא אב המון גוים ויכול לומר לאבותינו. והקשה הריטב"א במכות יט. איך גר יכול לומר "לאבותינו" בלשון...