תוצאות חיפוש

והנה באמת הערה זו קיימת גם לולי ר"ת מאורליינש, והוא לפשטות הראשונים בפסחים (לה, ב), וכן שיטת הגר"א בירושלמי (פאה) שמביאים ביכורים גם מכוסמין, שיבולת שועל ושיפון. ולכאורה ודאי שאין צריך להביא גם משעורה וגם משיפון. וא"כ חזינן שאפילו שהם כלאים זה בזה, מ"מ אפשר להביא מאחד מהם. מיהו בספר אור ליהודה...

כתב המשך חכמה דבפרשת בכורים נזכר י"ג פעמים שם הויה כנגד שלוש עשרה מידות של רחמים. ובפרשה ד'ויעבור ה' על פניו ויקרא וכו" (שמות לד, ו-ז), ה' - י"ג מידות, הזהיר על (שם שם, כו) "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך", ע"כ. ואולי אפשר להוסיף את דברי הרד"ק (תהלים פרק קנ) שבפרק זה מוזכר י"ג פעמים לשון...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: שו"ר בבינה לעיתים (לבעל הגידולי תרומה) דרוש נ"ט שכתב על דברי הגמ' הנ"ל וז"ל "יש לתמוה איך אסיק אדעתיה שיהיו הביכורים ממש לקיום מצות התורה, דהיכן מצינו ביכורים מלחם, והראוי היה מהשעורין והחיטין עצמן, ולא הותר אלא גרוגרות וצימוקים לאשר הם במקום רחוק, ושמן או יין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מראשית פרי האדמה (כו ב) יש לעיין האם אפשר להביא ביכורים מקמח ומפת, כגון שהיו לו חיטין ועשאן סולת או שעשאן פת, ושמעתי מרבינו הגר"ד לנדו שליט"א שכמו שמביאין ביכורים משקה מן היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ולרבי אליעזר בחולין קכ: מביאים אף משקה היוצא מן החיטים ומן השעורים, כך גם...

ועי' בחו"ב בריש דבריו, שאם אין צריך להביא מכל מין, מה שתיקנו אחד מששים הוא מכל המינים יחד, ומסתבר שהשיעור הוא לפי שווי, שכך ראוי להיות. ולכאורה מדסתמו המפרשים ולא פירשו זאת, משמע שאחד מששים הוא כמו בכל מקום, והיינו לפי מידה ומשקל ומנין, וכיון שבשני מינים לכאורה זה לא כ"כ הגון, משמע שצריך להביא...

ועיי"ש עוד ראיה מפשטות הדברים.

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%A8-%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%99%...

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9F.16103/

בפירוש הריב"א עה"ת הביא בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. ובזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא בירושלים, אלא ודאי אין צריך להביא מכולם אלא מאחד מהם, וזהו שפירש...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואפשר לומר בדעת הרא"ם בקושייתו באופן אחר, דהרא"ם הבין בדעת ר"ת מאורליינש דזה ודאי שאין הכוונה שכל המינים הם כמין אחד, אלא דמ"מ הבאה ממין אחד פוטרת שאר המינים מגזה"כ דפעם אחת הוא מביא ולא ב' פעמים, וכמו שיבואר לקמן. אלא דלא ס"ל להרא"ם כמ"ש לקמן דלפי"ז רק ההבאה היא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו ב) בפירוש הריב"א עה"ת כאן, כתב בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. וכתב שבזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: בספר מצות חליצה [לרבי שמואל שמעלקא טויבש זצ"ל, סעיף ע"ו ס"ק פ"א], כתב לדון האם יכולים לעשות שתי חליצות כאחת בבי"ד אחד, או שהדבר אסור משום מצוות חבילות חבילות, וכתב שהדבר תלוי במחלוקת רש"י ותוס' בסוטה ח. בהא דאין רוצעין שני עבדים כאחת, דדעת רש"י דהיינו דוקא באדון...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואמנם הוזכר ברמב"ם יבום פ"ד ה"ה שלכתחילה צריכים לחלוץ בפני שלשה שיודעים להקרות, ושם בהט"ו כתב הרמב"ם שבדיעבד אפילו אם חלצה בפני שלשה שאינם יודעים להקרות חליצתה כשרה. וכתב הב"י באה"ע סי' קס"ט וכן בפירוש סדר חליצה סק"ג בשם מהר"י ברונא, שנתקשה דא"כ לא קראו היבם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וקראו לו זקני עירו ודברו אליו (כה ח) יש להסתפק האם אילם ששומע ואינו מדבר יכול להיות אחד מדייני החליצה. והנה נידון זה לא מצינו בפוסקים שדנו בו בפירוש, ובשאר בעלי מומים קי"ל דמעיקר הדין כשרים להיות דיינים לחליצה, אך באלמים לכאורה יש מקום לדון שכיון שנאמר על הדיינים "וקראו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והרב ראובן מילצקי שליט"א העיר די"ל לשיטת התוס' שבקיום המצוה ב' פעמים ליכא בל תוסיף, א"כ ה"נ ל"ש בל תוסיף במוסיף עוד מלקות. אמנם נראה דכל דברי התוס' הוא רק כשהקיום השני הוא ג"כ ראוי לקיום המצוה אלא שכבר נפטר ממנה בקיום הראשון, אבל הכא דהמלקות השניות הם בלא חיוב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה (כה ג) הקשה החזקוני, למה צריך לאו למוסיף על המלקות, תיפוק ליה משום "בל תוסיף" שבכל המצוות, כמו נוטל ה' מינים בלולב וכדומה. [ואמנם נפק"מ לסתם אדם שאינו שליח בי"ד המכה את חבירו שאינו חייב כלל מלקות, אך הקושיא היא דהכתוב...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש לעיין דמדברי בעלי התוס' מבואר שדימו מה שלא מלו ולא פדאו, לאשה שלא לקחה ובית שלא חנכו וכרם שלא חיללו, וצ"ב דבפשוטו הא דלא חיללו ולא חנכו וכו', היינו שלא התחיל עדיין להשתמש, אבל מילה ופדיון הבן הם מצוה בעלמא, ואין חסר לאב בבנו כלום קודם קיום מצוות אלו, וצ"ע. עוד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח (כד ה) פירש רש"י לביתו זה ביתו, יהיה לרבות את כרמו. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס', למה דוקא אלו השלשה חוזרין מעורכי המלחמה, ולא כל מי שקונה דבר חדש, ותירצו שעל שלשה דברים...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה חיוב תשלומין בחוסם פועל, עי' ב"ח וחידושי הגהות על הטור שם, דילפינן ליה מחיוב תשלומין בחסימת שור בדישו, וביסוד חיוב התשלומין בחוסם אמרינן בב"מ צא. אמר רב פפא משעת משיכה איחייב לה במזונותיה, מבואר דהחיוב בשעת משיכה ומשמע דהוי התחייבות מדעת המשכיר והשוכר, כיון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן (כג כה) בבבא מציעא פז: דרשינן, "בכרם רעך ולא בכרם נכרי", ופירש רש"י שישראל שהוא פועל בכרם של נכרי, אין לו איסור "ואל כליך לא תתן", אלא רשאי ליתן לכליו. ומקשה הגמ' שם, הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך למישרי...