תוצאות חיפוש

היום.............

לא ידעתי שהשנה היא שנת תשפ"ו

ועוד יש לעיין מה שייך בריבוע אורך ורוחב?

בטעמי המנהגים כתב: אך לא כתב מה מקורו אשמח אם יש למאן דהוא מקור קדום.

ראיתי תשובה זאת בשם הגרח"ק זצוק"ל וז"ל בקצרה למיטב זכרוני: דהנס היה מה שנהיה לדם ומה שחזר להיות מים אין זה הנאה ממעשה ניסים.

וי"ל:

מתוך העלון לשבת: ז, כז. הנה אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים. ובמדרש: שהיתה מריבה בין מצרים לכוש על הגבול, היכן בדיוק עובר הגבול, וכעת בצפרדע הקב''ה התריע שיתמלא כל הגבול בצפרדעים והנה כשזה קרה הוכר הגבול בין מצרים לכוש לרעת מצרים, ע''כ המדרש. אותו מדרש בדיוק יש גם במכת ארבה שגם שם כתוב ארבה בגבולך...

אולי, אבל א"א להביא המקור לדברים מהבא"ח.

אף אי נימא כדבריך הגרב"צ הביא מקורו מהבא"ח ושם כתוב רק מידת חסידות:

מלשונו של הגרב"צ משמע שאין לאכול אוכל של שבת בחול כלל.

מעניין שנקטו החכמים הנ"ל דהוא איסור גמור ובבא"ח מבואר להדיא דהוי רק מידת חסידות.

כן מורים מרנן ורבנן מרן רה"י הגר"מ צדקה שליט"א והגרב"צ מוצפי שליט"א ע' כאן בהרחבה.... ויש לעיין שאולי יש להורידו אף מן התפריט בבר של החתונות, או שסעודת מצוה שאני.

לכאורה זה

לפני כמה שנים שמעתי שהיה מעשה זה בכהן שקיבל שבת ורצה לעלות לדוכן, בבית מדרשו של הגר"ש בעדני זצוק"ל בבני ברק, והורה שיכול לעלות לדוכן, וסברתו היתה דקבלת שבת לא הוי דינה כלילה אלא תוספת שבת וליכא סתירה לישא כפים. ואולי בהתפלל ערבית שאני.

ע' עוד כאן: מקום הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת כבוד תלמידי אהובי ויקיר לבבי תלמיד המחכים את רבו מרביץ תורה ומורה הוראה הרב הגאון ר' עקיבא דרשביץ שליט"א רב קהילת נחלת יעקב וראש בית מדרש להוראה רמת אשכול ירושלים הנני במענה קצר לאשר שאל היות ובסייעתא דשמיא זכיתם לחנוך את בית הכנסת החדש והמפואר...

דעת הגר"נ קרליץ [פסקי הלכות חנוכה מהגרי"א דינר פ"ג אות א'] שמנהג העולם להדליק בצד ימין של ארון הקודש אף שאינו דרום העולם.

ע' בפמ"ג א"א [א'] שהעיר כן וז"ל על דברי המג"א האלו ע' מ"א וכו' אף שמברכין כ"א לעצמם, היינו שמכוונין שלא לצאת א' בחבירו, מ"מ אין מדינא כ"כ מצוה.

ע' בהגהות מהר"א אזולאי על הלבוש על המנהג להניח את השמש למעלה.