תוצאות חיפוש

מי התיר לאשתו לסתור שערותיה ומה העניין בזה הרי האיסור הוא לקרוא ק"ש או דבר שבקדושה כנגד שערותיה אבל סתם הסתכלות מה הבעיה?

זכור לי 'ראיתי בספר ברכה נאמנה אני יבדוק שמה

תלוי אם מתעטף עם הראש או לא ותלוי אם זה טלית של בית כנסת או טלית שאולה של מישהו היות שלא מתעטפים עם ראש לא מברכים

מאיפה מה שאתה הבאת קיל כל דבר מספיק לו הגעלה למעט בפסח שמרן החמיר והבינו בדעתו שחמץ זה איסורא בלי כל השאר זה היתרא בלע

בשר לחוד היתר וחלב לחוד היתר אין פה משהו שהוא אסור בפני עצמו

גם לי נראה היות שהכלי בן יומו אין היתר והכלי צריך הגעלה

ראיתי מה כתב הביאהל אך הדין שונה כי לעניין הזכרת גשמים מרן מפורש מזכיר שאפשר אפילו חתן מחייה המתים ולכן שאלתי אם אתה לא רוצה אתה לא חייב לעזור, ולא מבין מה יש לרשום עלי אחר המחילה אינני איזה פוסק,

יחו"ד ח"ה לא מדבר על זה כלל אלא על יעלה ויבוא. יבי"א ח"א קצת מדבר על זה.

זה מה שאני שואל שלדעת מרן עדיף לסיים ולא לומר למדני חוקך אבל למעשה עדיף לומר למדני חוקך נגד מרן

בסימן קיד ס"ו פסק שאם בן אדם לא הזכיר בחורף גשם (וגם לא טל) אפילו סיים מחייה המתים יוסיף שם הזכרת גשם כל שלא התחיל אתה קדוש לעניין בן אדם שנזכר לאחר שאתה ברוך אתה ה של מחייה המתים העצה היא שיגיד למדני חוקך ולא יסיים אעפ שדעת מרן שגם אם יסיים יכול לתקן האם הדין הנ''ל הוא מטעם סבל נגד מרן שחוששים...

מדובר על תפילת ערבית שזה בציבור וזה פשוט ולא מדובר על זה שבן אדם התפלל יחיד מה גם שביחיד לא אומר ברכו

וכי כבודו חושב שהרב עובדיה לא ראה את הגמרא בעירובין? וכי שיטת רבנו תם זה לא תמוה? ואעפכ פסק הרב להחמיר בזה יותר מאוחר אתפנה לרשום את העמוד שהרב הביא שאפילו שעשה התרה מה שהתפלל ערבית לא לבטלה

תשובה: לא

יש מצווה בכל עת ללמוד תורה

אני לא יודע מי הרב שאתה מתכוון אליו וזה מפורש בחזוע ח"א יתרה מכך, אפילו התפלל ערבית עושה התרה הברכות שהתפלל בערבית לא לבטלה כמובן כן זה לעניין מלאכה שהתרה וכל לעניין תפילה לא מועיל התרה

השאלה מה הקו ההלכתי שלך לפי החזוע גם אם התפלל ערבית שלא בטעות מועיל לו התרה אבל אם אתה מעדיף ללכת עם סברות משלך אז מזה יועיל

זה קטלוג פלדהיים https://yefe.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%94/

תפילת הדרך נאמרת רק באופן שעושה איסור שבת לא? גם אם ילך 72 דק מסתמא עובר על תחומין

הפלפול הנ''ל הובא בתשובה ארוכה בברכה נאמנה עמ' שז הילקוט יוסף זה כדעת ההליכות עולם אותו הלשון (כסברת כהח) אך בחזוע הרב קצת שינה את דעתו ופסק כן לברך

ראיתי בספר ברכה נאמנה כמדומני משמו של הרהג דוד יוסף שבין אוכל איסור ובין אוכל מותר בזמן איסור לא מברך (אאכ במקרה ה2 שהוא חולה)