תוצאות חיפוש

זה דבר פשוט ולהלכה שאין הפחות חושב פוטר את החשוב כל עוד שלא כיוונת עליו ראה בספר ברכה נאמנה( עמ' שזה) ודוק וכך גם פסק בחזוע ברכות

זכור לי תשובה של הרב עובדיה שבן אדם שניסה להתאבד ולא הצליח אעפ"כ מברך הגומל אולי הדין דומה

שאלה מעניינת פתרון אפשרי אחר: לברך על משהו אחר עם חשיבות שלא כיוונת עליו

זה נגד חזו"ע שבת חלק א מפורש ברכו = קבלת שבת ולא יכול להתפלל מנחה

בעקבות הדברים האם אפשר להקל לקרוא חוק לישראל רק מקרא ותרגום וגם זה כמה פוסקים ביום ולא כל הפרשה (לציין שאני ממילא קורא שמות באופן שאני נחלק כל יום קצת אעפ שהרב כתב שאין קשר אך יש לציין שמות זה הלכה בשוע סימן רפה וחוק לישראל לא)

האם צריך לקרוא גם חוק לישראל באופן 2 מקרא ואחד תרגום וגם שמו"ת בנוסף בלי קשר (יוצא שקוראים פעמיים שמו"ת)? בכללי לא כל כך מצאתי הלכות לגבי חוק לישראל למעט מה שרשום בהקדמה מאת הארי

לגבי 2 בטוח? ביבא חלק ו ביורה דעה סימן כג כמדומני אות ה הבנתי אחרת תינוק שנולד בבין השמשות ערש מלים אותו בשישי מספק ספקא

אשמח לחידוד של ההחברים פה אם זה נכון מה שהבנתי: 1. שהתינוק נולד ביום ודאי קודם שקיעה - מותר למול אותו בדיעבד עד צה"כ של הגאונים 2. נולד בביה"ש-נחשב כיום (כאילו קודם שקיעה) בכל הימים למעט אם הוא נולד בביה"ש של שבת שאז מלים בראשון?

השאלה אם זה דעת הרב עובדיה? מזכרון- לא מקפידים מאוד על 7 ימים כדעת הרב מגיקטליא, ומילא בימי החורף

עברתי ברפרוף במקרה ראיתי בשות בית נאמן ח"ב את ההערה על איטר בכתיבת תפילין גם לדעת הילקוי זה מותר בכלל מה הסברא לפסול כתיבה של מי שכותב בשמאל וכל מלאכותיו עושה בשמאל

זכור לי תשובה ביבי"א ציבור שאין להם זמן לקרוא ספר תורה בשני וחמישי והרב אמר שלא יקראו במנחה

אשמח לחידוד קושיא שעלתה לי בסימן רמה ביו"ד סעיף יח' פסק מרן שכשרבו עולה לס"ת אין צריך לעמוד כל הקריאה מפני אימת ציבור לכן מה מועיל הפתרון שהציעו לעמוד בעשרת הדברות כשרב המקום עולה (שמא יש חילוק בין שיחיד עומד לרבו או שכל הציבור עומד ?) זכורני שראיתי תשובה של הגר"ע יוסף במקום שהביא את כל...

אשמח לנצל האשכול ולהרחיב את העריכה מה הדין של הכלוב של התוכי (לכאורה נראה שהוא מוקצה אע"ג שיש בו אוכל פיצוחים הראוי למאכל אדם) ובכל מקרה מהו לטלטלו לצורך התוכי ולמנוע צער בע"ח כגון: פתיחתו לצורך האכלתו, טלטולו עם התוכי למקום חשוך שכידוע תוכי צריך חושך לשינה, וכד'

ספק ספקא זה לעניין ברכה וכאן זה לא קשור כי ממילא סופר בלי ברכה גם לא שייך אחרי ערבית של שבת לספור את היום של אתמול זה תרתי דסתרי בדיוק כמו מנחה שלא שייך אולי החילוק זה שבמנחה פשוט יש אפשרות לתשלומין מה שאין כן לגבי שאר דברים? יוצא שתפילה לעניין הזה חמור משאר דברים

מקרי יום גם לגבי מנחה כי במציאות זה יום מה ההבדל אם עשית את זה לילה בערבית ואתה לא יכול להתפלל מנחה אז לכאורה גם ספירת העומר לא יהיה אפשר לספור

זאת אומרת הוא התפלל ערבית של שבת אבל סופר את הספירה של יום שישי ואחרי צהכ יספור בברכה את הספירה של יום שבת לא מבין מזה שונה אם שכח להתפלל מנחה שצריך 2 ערבית

בעלון האחרון דיבר הרב לגבי מי שהתפלל ערבית של שבת ונזכר שלא ספר העומר במסקנה רשם שיכול לספור ולא חילק בין קבלת שבת יחיד לרבים רציתי לשאול מזה שונה ממי שהתפלל ערבית שלא יכול להתפלל מנחה ובכלל מה הכלל בזה? חוץ ממנה שצריך תשלומין אפשר לעשות הכל(בין ע"י אמירה לגוי/התרה )

מותר לגדל תוכי הבעיה היחידה זה כלב לאלמנה

בפשטות נראה שיכול לקחת האבא אחראי על הבן גם אם הוא לוקח מכוח אחריות ודאגה לבן ולאו דווקא להשתמש בזה

מצאתי קצת את שאהבה נפשי באחד הספרים של הרב עובדיה או ילקוי זה הובא כעת ראיתי בשות בית נאמן: בתקנות חזל: שתלו התקנה בטעם אז אומרים שבטל הטעם בטלה התקנה דוגמא משקין מגולים אה לאו הכי לא בתקנות האחרונים אפשר לבטל