בעיקרון הרב פעם ביאר כמדומני שבגלל שיש ספק אם המתפלל בפלג יכול לספור או לא דהיינו אם זה שבת לגמרי עבורו או לא אז זה מצטרף לספק ספיקא לשיטת שאר הראשונים שסוברים שלא צריך ספירה כל יום ורשאי להמשיך לספור בברכה..
בעיקרון הרב פעם ביאר כמדומני שבגלל שיש ספק אם המתפלל בפלג יכול לספור או לא דהיינו אם זה שבת לגמרי עבורו או לא אז זה מצטרף לספק ספיקא לשיטת שאר הראשונים שסוברים שלא צריך ספירה כל יום ורשאי להמשיך לספור בברכה..
לגבי מנחה זה בוודאי לא שייך לאחר תפילת ערבית לכן האיסור מוחלט בזה להתפלל, לגבי ספירת העומר כיווון שעדיין יום ויש ספק אם מחיבים כלילה גמור כשעדיין יום גמור בחוץ זה מצטרף לספק ספיקא.. זה חילוק מצוין..
לגבי מנחה זה בוודאי לא שייך לאחר תפילת ערבית לכן האיסור מוחלט בזה להתפלל, לגבי ספירת העומר כיווון שעדיין יום ויש ספק אם מחיבים כלילה גמור כשעדיין יום גמור בחוץ זה מצטרף לספק ספיקא.. זה חילוק מצוין..
ספק ספקא זה לעניין ברכה וכאן זה לא קשור כי ממילא סופר בלי ברכה
גם לא שייך אחרי ערבית של שבת לספור את היום של אתמול
זה תרתי דסתרי בדיוק כמו מנחה שלא שייך
אולי החילוק זה שבמנחה פשוט יש אפשרות לתשלומין מה שאין כן לגבי שאר דברים?
יוצא שתפילה לעניין הזה חמור משאר דברים